"איבדתי את אי.די.בי כי טמנו לי מלכודת, אלחם עד היום האחרון בחיי"

"אלחם עד היום האחרון בחיי", כך מכריז אדוארדו אלשטיין בראיון ראשון ובלעדי מאז איבד בסוף החודש שעבר את קבוצת אי.די.בי, שיתפרסם בסוף השבוע במוסף G. אלשטין תוקף את יריביו, מבהיר שהוא לא מצטער על דבר, ובעיקר - מתעקש לא לוותר.

"איבדתי את אי.די.בי כי טמנו לי מלכודת כדי לגנוב את החברה", לטענתו. "הפכתי קורבן סחיטה של חלק מבעלי האג"ח. אלה לא ספקולנטים, אלא פשוט רמאים. בישראל, לשדוד חברה מטייקון זה ספורט".

במציאות, אלשטיין איבד את אי.די.בי - פעם ספינת הפאר של שוק ההון הישראלי שאותה רכש מנוחי דנקנר ב-2012 - לאחר שנמנע מלשלם בתחילת החודש שעבר 70 מיליון שקל, שאותם הייתה חייבת החברה למחזיקי האג"ח שלה.

אתה כל הזמן מספר איך אתה תמיד משלם הכול ובזמן, והנה כאן גם לא שילמת וגם שיחקת לידיהם של מחזיקי האג"ח.
אלשטיין: "ה-70 מיליון שקל היו רק תירוץ ומלכודת. כששמעתי את השמועה שהם רוצים שאשלם את הסכום הזה כדי לדרוש יותר ולסחוט אותי ביום שאחרי, הבנתי עם מי אני מתעסק. השקעתי בהרבה מקומות בעולם, ומעולם לא ראיתי שקבוצה של בעלי אג"ח מונהגת על ידי אנשים שרוצים לקנות את החברה שלך. כשהתחלתי את ההשקעה בישראל קיבלתי טלפון מבנקאי יהודי בכיר שהזהיר אותי לא להשקיע כאן. מבחינתי ישראל היא המקום הכי טוב להשקיע, אבל לא חשבתי שישדדו אותי".

אולי אלה פשוט אנשים שרוצים את הכסף שלהם בחזרה?
"הצעתי להם (למחזיקי אג"ח ט', הסדרה היחידה שאין לה ביטחונות) שלוש הצעות רשמיות, דרך המגנא (מערכת ההודעות לבורסה) והם לא ענו לי על אף אחת מהן".

אתה חושב שהם כיוונו את זה לתקופה שבה היית חולה וחלש?
"אני חושב שאילו הם היו רוצים רק לקבל חזרה את כספם, לאחר ששילמתי במשך שמונה שנים, ושכל מה שנותר לי לשלם בחמש השנים הבאות הוא 1.8 מיליארד שקל (נומינלי), הם היו יותר משמחים לקבל את הצעות ההסדר שלי. אבל אני קיבלתי מהם מסר של סחיטה".

סחיטה? העבירו לך אישית מסר כזה?
"זה שוק שכולם יודעים בו הכל".

אלשטיין מכוון בכך לטענות שעלו בסביבתו שלפיהן גם אם היה משלם את אותם 70 מיליון שקל, מחזיקי האג"ח היו ממשיכים בנסיונות להוציא מידיו את החברה.

 אז מה יהיה?
"אני מאמין בצדק הישראלי ובבית המשפט הישראלי".

שבינתיים לא קיבל את הטענות שלך.
"יש צדק, ואני נשאר כאן עד שיגידו לי 'אדוארדו, אנחנו לא רוצים אותך יותר'".

"יש לנו יותר משאבים ממה שתוכלו לדמיין"

כשאלשטיין מדבר על כך שהוא לא הרים ידיים, ועל כוונתו להמשיך להחזיק בחברה, הוא מתכוון למאבק שעדיין נותר על דסק"ש, הנכס העיקרי של אי.די.בי, תחתיו מרוכזות החברות התפעוליות שעוד נותרו לה, ובראשן סלקום, נכסים ובניין וישראייר.

דסק"ש אמנם מוצעת כעת למכירה במכרז שגם אלשטיין יכול להשתתף בו, אך כשאנחנו שואלות אותו האם הוא מתכוון לגשת למכרז, הוא מסתפק בתשובה העמומה "בכוונתי להישאר בעל השליטה בדסק"ש", ומסרב להרחיב מעבר.

לכך צריך להוסיף את העובדה שבסוף השבוע שעבר נחתם הסכם עם הכונסים השונים של החברה, שמעלה מאוד את סיכוייו של צחי נחמיאס - הבעלים של מגה אור וכוכב עולה במשק הישראלי - לזכות בחברה.

נחמיאס הסכים לשלם 950 מיליון שקל תמורת מניות השליטה (70%) בדסק"ש - הרבה מעבר לסכום המינימום שנדרש - ובתמורה הובטח לו שכל הצעה אחרת שתידון תצטרך להיות גבוהה משלו בלפחות 40 מיליון שקל, וכי הוא יקבל פיצוי בהיקף של 15 מיליון שקל אם לא יזכה לבסוף בחברה.

וגם כאן אלשטיין לא מקבל את הדברים כפשוטם, אלא מזהה אותם כקנוניה שנרקמה בין חלק ממחזיקי האג"ח לבין נחמיאס, שאיתו הוא כבר הספיק להסתכסך לא מזמן. בנוסף, ביום ב' הגיש אלשטיין לבית משפט את התנגדותו לאישור ההסכם של הכונסים עם מגה אור, בטענה שהתנאים המקדימים "שערורייתיים".

צחי נחמיאס לא רצה להגיב לטענות בראיון.

כשהוא נשאל האם יש לו את המשאבים כדי לרכוש את דסק"ש הוא מתרגז: "אחרי ששילמתי במשך שמונה שנים 25 מיליארד שקל (מדובר בחובות ששולמו על ידי אי.די.בי, כחברה, לנושיה במהלך תקופת החזקתו בה), השאלה הזו לא רלוונטית".

זה בהחלט רלוונטי אם תרצה לרכוש את דסק"ש במכרז. כשבית המשפט ישאל אותך על המשאבים שלך, מה תגיד?
"אני עושה את זה כבר ארבעה עשורים, ואם התחייבתי - אני אמלא. יש לי נכסים אמיתיים. אני יודע שכאן בישראל לא מאמינים לך, כאן אף אחד לא מאמין לאף אחד, אבל אני יודע שאם אני ממשיך כאן, אני אמשיך להשקיע משאבים".

התנאים של ההתמחרות הם שאתה צריך להראות את המשאבים האלה.
"צריך להבין, יש לנו הרבה יותר משאבים ממה שאתן יכולות לדמיין. אני לא חייב לדון על זה איתכן. באירסה אנחנו במצב כל כך חזק. יש לנו חברה של מרכזי קניות, יש לנו את קרסוד, חברה של חוות בדרום אמריקה, אף אחת מהן לא משועבדת. יש לנו מרכזים מסחריים בדרום אמריקה ונכסים בארה"ב. השקענו בזהב".

זה לא משתקף בשווי הבורסאי של אירסה, שהוא נמוך ועומד על כ-380 מיליון דולר.  
"ארגנטינה הייתה בסגר, והמדינה הייתה עסוקה במחזור החוב הלאומי שלה. זה משתקף בערכי החברות כולן".

אז אתה תהיה הבעלים של דסק"ש?
"עבורי העבודה בישראל היא מסע של החיים, ואני לא חושב שזה נגמר. אני עומד להילחם בכל כוחי ובמלוא המחויבות שלי, ובכל המשאבים הכלכליים שלי. אני תמיד אומר: יותר חשוב לי האופן שבו אני מתנהג, אני רוצה לעשות דברים שיביאו לכך שהילדים שלי יהיו גאים בי, לא לעשות כסף. אנשים לא נולדים עם נכסים ולא נקברים עם נכסים. מה שחשוב זה מה שעושים באמצע".

"לנושים ובעלי המניות בקבוצת אי.די.בי - הוא לא יחסר"

ואתה לא מתחרט על ההשקעה בישראל.
"אני לא מתחרט על כלום. התקופה הטובה בחיי היו שמונה השנים באי.די.בי. היו מאבקים, הייתי בבית המשפט, אבל אם שואלים אותי, לעולם אל תספור את הכסף שאתה משקיע".

ואין שלב שבו תרים ידיים ותוותר על ההשקעה כאן?
"אני הולך להילחם בכל הכוח שלי. אני לעולם לא אוותר".

מטעם מחזיקי אג"ח ט' נמסר בתגובה לדברים כי "אנו מצרים על כך שמר אלשטיין בחר בדרך של הכפשה וסילוף העובדות. אלשטיין הפר התחייבות מפורשת להזרמת 140 מיליון שקל לאי.די.בי. על בסיס התחייבותו זו, וכשכבר היה ברור כי אי.די.בי נמצאת בחדלות פירעון, קנה לעצמו אלשטיין תקופה ארוכה לניהול מו"מ מול מחזיקי האג"ח, אותה ניצל בעיקר לשיגור הצעות חד-צדדיות ולא רציניות, שכללו מחיקות עתק במאות מיליוני שקלים".

מקרן ברוש נמסר כי "צר לנו על מצבו של אלשטיין ועל המקום אליו הביא את אי.די.בי בניהולו הכושל. קרן ברוש תמשיך לפעול במקצועיות, הגינות ושקיפות כדי להשיא ערך למחזיקי האג"ח. אנו מאחלים למר אלשטיין הצלחה בהמשך דרכו העסקית בארגנטינה, לנושים ובעלי המניות של החברות בקבוצת אי.די.בי - הוא לא יחסר".

מקרן אלפא נמסר כי "הקרן הובילה לאורך כל הדרך קו רציונלי ומתון לפתרון סוגיית החוב, הן מול הבעלים והנהלת אי.די.בי והן מול שאר בעלי החוב, במטרה להביא למתווה המוסכם על כולם. קרן אלפא שוקלת את כל ההצעות שהונחו לפניה באופן רציני ומדוד, מתוך מטרה לקבל מענה סביר לתשלום החוב של אי.די.בי. מי שהפר את התחייבויותיו ברגל גסה הוא מר אלשטיין, שסירב להעביר בספטמבר סכום של 70 מיליון שקל שעליו התחייב".