זכיינית הרכבת הקלה בירושלים, שפיר הנדסה, ושותפתה CAF הספרדית, קרובות לחתימה על הסכם מימון פרויקטלי מהגדולים שנעשו עד היום בישראל, למימון ההקמה והתפעול של רשת קווי רכבת קלה בירושלים. את המימון לפרויקט יספק קונסורציום בהובלת בנק הפועלים.
ההשקעה בשלבי הקמת הפרויקט מוערכת בכ-5 מיליארד עד 7 מיליארד שקל, והמימון שיעמיד הקונסורציום לטובת שלב זה נאמד בכ-3.5 מיליארד שקל. ואולם, החוב צפוי להמשיך ולגדול לאורך חיי הפרויקט, והזיכיון כולל גם הפעלה ל-15 שנה עם אופציה להארכה בעשר שנים נוספות.
בקונסורציום שמוביל הפועלים חברים גם הבנק הבינלאומי וקבוצות החיסכון לטווח ארוך מגדל ואלטשולר שחם. מי שמוביל את המהלך בבנק הפועלים הוא צחי כהן, הממונה על החטיבה העסקית.
גורמים בשוק התשתיות אמרו ל"גלובס" כי סגירת המימון לפרויקט "מגיעה בעיתוי מעולה. זה בדיוק מה שהמשק צריך. תמיד אחד הפתרונות במשברים כלכליים היה באמצעות השקעה בתשתיות".
ההגעה לסגירה פיננסית כשנה לאחר הזכייה במכרז נחשבת לתהליך קצר יחסית להסכם מימון בהיקף ובמורכבות כאלה. עד היום בוצע בשיטה דומה רק פרויקט רכבת קלה אחד: הקו האדום בירושלים, שהוקם על-ידי סיטיפס ב-2012. פרויקט הקו האדום בגוש דן תוכנן להתבצע במכרז BOT, אך הפרויקט הולאם לאחר שהזכיינית, קבוצת MTS, לא הצליחה לסגור הסכמי מימון עם הבנקים.
חברת TransJerusalem J-Net LTD, שבבעלות שפיר הנדסה ושותפתה הספרדית CAF, זכתה באוגוסט 2019 במכרז משותף לאוצר, משרד התחבורה ועיריית ירושלים להקמה תפעול ותחזוקה של ה-J-Net, רשת קווי הרכבת הקלה בירושלים. מדובר ברשת המונה בשלב ראשון שני קווים (האדום והירוק). במסגרת המכרז התחייבה הזכיינית להפעיל את הקו האדום; להאריך את הקו האדום צפונה לשכונת נוה יעקב ודרומה לבית החולים הדסה עין כרם; ולהקים את הקו הירוק מהאוניברסיטה העברית בהר הצופים, ועד לשכונות מלחה וגילה, עם שלוחות לאוניברסיטה העברית בשכונות גבעת רם וגבעת שאול.
עיריית ירושלים מבצעת את עבודות התשתית הבסיסיות
כחלק מפרויקט הקו האדום מבצעת עיריית ירושלים באמצעות צוות אב לתחבורה את עבודות התשתית הבסיסיות לאורך תוואי הקווים (מה שמכונה Infra-1), כשהזכיין אחראי להנחת הפסים, התקנת מערכות החשמול, האיתות התקשורת והכרטוס, אספקת הרכבות והפעלתן. במרכז הפרויקט - הקמת הדיפו (מרכז שירות תחזוקה ומחסן מרכזי לרכבות) בקריית הלאום בירושלים בהשקעה כוללת של כמיליארד שקל. פתיחת המקטעים החדשים בקווים האדום והירוק אמורה להתבצע בהדרגה בין השנים 2022 ל-2025.
לזכיין קשורות גם Steconfer הפורטוגלית ו-Kyivpastrans האוקראינית, שאינן שותפות לבעלות בזכיין. שפיר ו-CAF גברו בשלב הגמר של המכרז על שיכון ובינוי ואגד שניגשו למכרז עם CRRC הסינית. בפברואר השנה נסללה הדרך להעברת ההפעלה של הקו האדום, לאחר שהמדינה רכשה בחזרה את הקו מהזכיינית שלו, חברת סיטיפס, תמורת 1.6 מיליארד שקל.
מערכת הסעת ההמונים הנבנית בירושלים מיועדת להסיע כחצי מיליון נוסעים מדי יום - כפליים ממספר הנוסעים היומי בכל הרכבות בארץ. רשת ה-JNET מונה בשלב ראשון שני קווים (האדום והירוק) ובעתיד תורחב לקו שלישי (הכחול) שהמכרז להקמתו נמצא כיום בשלב המיון המוקדם.
כאמור, הפרויקט בוצע בשיטת PPP - Public Private Partnership, של שותפות בין המגזר הפרטי והציבורי, ויהיה לפרויקט הגדול ביותר מסוג זה שנעשה עד היום בישראל.
במסגרת הפרויקט הזכיין יפעיל ויתחזק את הקו האדום הקיים, ובמקביל יממן, יקים, יפעיל ויתחזק את הארכות הקו האדום ואת הקו החדש. הזכיין יפעיל את הרשת לתקופה של 15 שנה עם אופציה לעשר שנים נוספות, ויתחזק את הרשת למשך 25 שנה.
המיזם כולל הקמה של מסילות באורך של 27 ק"מ, הקמת 50 תחנות חדשות, תכנון וייצור של כ-100 קרונות, הקמת מתחם דיפו מרכזי שיכלול חניון ומוסך לקרונות ומרכז בקרה ושליטה, חניוני חנה וסע והפרדות מפלסיות בצמתים מרכזים. הפעלת הרשת צפויה להתחיל באופן הדרגתי בשנת 2022 ולהגיע להפעלה מלאה בשנת 2025.
שפיר הנדסה , שבהובלת האחים שפירא, נסחרת בבורסה לפי שווי של יותר מ-8.3 מיליארד שקל, כשהמניה שלה מציגה עלייה של כ-11% מאז תחילת השנה, ולמרות משבר הקורונה.
משפיר הנדסה לא נמסרה תגובה.
מבנק הפועלים, שבניהול דב קוטלר, נמסר: "איננו נוהגים להתייחס לשאלות הנוגעות למגעים עסקיים".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
