בין מיידוף לברמלי: איך להשקיע בלי לטבוע

"בבורסה, אריות מרוויחים כסף ונמרים מרוויחים כסף, אבל כבשים נשחטים" (ג'קסון בראון, מוזיקאי וזמר רוק אמריקאי). 

בטורים קודמים שכתבתי ל"גלובס", הצגתי פעמים רבות את היתרונות היחסיים של תחום ההשקעות האלטרנטיביות, ואת התרומה של רכיב השקעות זה להפחתת הסיכון בתיק ההשקעות. הפעם חשבתי שנכון לעסוק בצד הסיכונים, ובפרט סיכוני המעילה וההונאה.

עד 2008 היו חלק מהמוצרים האלטרנטיביים "קופסה שחורה" למשקיעים, ולעיתים, הבדיקה המקצועית והמשפטית ומנגנוני הבקרה והפיקוח של הקרנות לקו בחסר. משבר 2008 גרר משקיעים רבים להפסדים עד כדי מחיקת כל השקעתם, ויצר האצה משמעותית בבקרה, בפיקוח ובבדיקות הנדרשות בהשקעה במוצרים אלטרנטיביים.

המקרה המפורסם במשבר 2008 הוא הונאת הענק שביצע ברני מיידוף בכספי המשקיעים בקרן הגידור שאותה ניהל, שהפסדיהם נאמדים בכ-20 מיליארד דולר. ברני מיידוף הבטיח למשקיעי הקרן תשואה מובטחת של 10% בשנה, והשתמש בכספי משקיעים חדשים כדי לממן משקיעים ישנים (הונאת פונזי).

בדומה להונאות פונזי אחרות, הפרשה התפוצצה עקב פנייה של מספר רב של לקוחות למשיכת כספם, דבר שהוביל לקריסת הקרן. בית המשפט חילט את נכסיו של מיידוף וגזר עליו 150 שנות מאסר. בישראל אירעו לאורך השנים מקרים של הונאת משקיעים, כאשר בשבוע שעבר הסתיימה פרשה נוספת של מעילה בכספי משקיעים, ובמרכזה קרן קלע ובעליה אמיר ברמלי.

ברמלי הורשע בשורה של עבירות ובפרט בשימוש בכספי הקרן לא למטרות שלשמן הושקעו, הבטחת תשואה והונאת פונזי (מימון החזרים למשקיעים מכספי לקוחות מצטרפים).

מעילות והונאות אינן נחלתו הבלעדית של שוק ההון. לפני כעשור פנתה חברת דה בירס, קונצרן היהלומים הענק, לחברות המתמחות באמצעי אבטחה מתקדמים, עקב העובדה ש-25% מהיהלומים הגולמיים שהיא כורה נעלמים ונגנבים כבר במכרות. הקרבה של העובדים לחומר הגלם, שהינו גם המוצר, גבוהה, ולכן, למרות אמצעי האבטחה הקפדניים, מתרחשות גניבות בהיקפים אדירים.

בשוק הפיננסי, חומר הגלם, אמצעי הייצור והמוצר הם כסף, ורב הקושי בהגנה עליו בפני גניבות, מעילות ושימוש לא ראוי. לדוגמה, בשנים 2007-2018 אותרו במערכת הבנקאית הישראלית 184 מקרי מעילה בהיקף כולל של יותר מ-125 מיליון שקל - בממוצע כ-17 מקרים בשנה. כמובן שמעילות והונאות מתרחשות גם בגורמים פיננסיים שאינם בנקים.

בטור זה אנסה להעלות נקודות חשובות בבחינת מוצרים אלטרנטיביים (וגם מוצרים שאינם אלטרנטיביים). מרבית הרעיונות אינם מצריכים מומחיות וחלקם יישמעו טריוויאליים, אבל הנסיון מוכיח כי לא מעט משקיעים נוטים להתעלם ולנהות אחרי אישיות המציג ו"נתונים מרשימים" המוצגים להם.

בכל השקעה, ובפרט השקעה אלטרנטיבית, מהוות הנקודות הבאות - כאשר הן מופיעות - תמרור אזהרה למשקיע, כלומר סימן המצריך העמקת הבדיקה לפני השקעה או בחינת הצורך בסיום ההתקשרות: היעדר מנגנוני פיקוח ובקרה מובנים; הבטחת תשואה; לחץ לביצוע ההשקעה; היעדר גב כלכלי; כישלונות עבר; הרשאות רחבות מאוד למנהלים (משפטיות וזכויות חתימה); החלפה של גורמי פיקוח ובקרה; עזיבת מנהל בכיר בחברה; הימנעות מקשר עם לקוחות; ו"סיפורי אגדות".

מה נחפש ולא נחפש אצל מנהל המוצר

ניסיון: אחד הדברים החשובים שעל משקיע לשאול את עצמו בבחירת מוצר אלטרנטיבי, הוא האם המנהל המציע מוצר מסוים הינו בעל ניסיון באותה הפעילות, כמה שנות ניסיון צבר ומה היו תוצאותיו.

תוצאות עבר: כאשר מסתכלים על תוצאות עבר של מנהל יש לבחון אותן ביחס לקבוצת ייחוס מתאימה ולרמות הסיכון שאותן לקח. בנוסף, למנהלים שחצו משברים בתוצאה טובה יש יתרון ביחס למנהלים "חדשים", שטרם התנסו בתקופות משבר (בדיוק כפי שלקברניט ספינה שהתנסה בסערות יש יתרון על אחרים).

הבטחת תשואה (ובפרט תשואה חריגה): זהו אחד מסימני האזהרה הבולטים במספר רב של מקרי מעילה בשוק האלטרנטיבי. תשואות גבוהות אמורות להיות מלוות בסיכון גבוה למשקיעים, והבטחת תשואה (ובפרט גבוהה) הינה לרוב זריית חול בעיני המשקיע ביחס לסיכון/סיכוי במוצר הנרכש.

מנגנוני בקרה, פיקוח וזהות אינטרסים

בקרה, פיקוח ושקיפות: למסמכים המשפטיים, תהליכי העבודה (בפרט תנועות כספיות ודיווחים) וליכולת הבקרה על המנהל חשיבות עצומה. "פרשת מיידוף" לא יכלה להתרחש אם היו ללקוחות תהליכי בקרה ושקיפות מינימליים. הימצאותם של גורמי פיקוח ובקרה בבחינת התיק, הפקת הדיווחים, אישורי הוצאה של כספים ועוד, מקטינים מאוד סיכונים.

הפרדת רשויות: רצוי להימנע ממצב שבו גורמי הפיקוח והבקרה (האדמינסטרטור, הנאמן והקסטודיאן) הינם בבעלות דומה, ובפרט כאשר אלו קשורים למנהל המוצר.

דיווח ובקרה ורואה החשבון המלווה: מנהלי המוצרים מוציאים דיווחים חודשים, רבעוניים ושנתיים ללקוחות. דיווחים אלו (לפחות השנתיים) חשוב שייבדקו על-ידי צד שלישי (רו"ח) וכמובן עדיף שרו"ח זה יהיה מוכר (למשרד מוכר יש יותר מה להפסיד, והסבירות ל"העלמת עין" מהתנהלות לא תקינה נמוכה). כמובן ש"עזיבת רו"ח" הינה סימן מטריד.

אדמיניסטרטור: קרנות רבות מפעילות אדמיניסטרטור חיצוני להן. תפקיד האדמיניסטרטור מוגדר במסמכי הקרן, ופעמים רבות הוא יבצע בקרה ויפיק את הדיווחים לקרן. אדמיניסטרטור איכותי עשוי להקשות על קרן לייצר מצגי שווא כלפי המשקיעים.

נאמן: קרנות רבות מחזיקות נאמן חיצוני שאחד מתפקידיו למנוע משיכת כספים מחשבונות הקרן שלא למטרות המוגדרות בחוזה. ללא חתימת הנאמן לא יתאפשר למנהלי הקרן למשוך כספים לדמי ניהול וכן להוציא כספים שלא למטרות המוגדרות במסמכי הקרן.

קסטודיאן: קסטודיאן בוחן בין היתר את נתוני השערוך והסליקה, והינו אחד ממנגנוני הבקרה למשקיע. קסטודיאן מנוסה ובעל שם מחזק את ביטחון המשקיעים.

"הבית" של המוצר: השקעה במוצר המנוהל על-ידי גורם גדול שמנהל מוצרי השקעה ופעילויות נוספות מקטינה את סיכון המשקיע הקטן. מעבר לתהליכי בקרה ופיקוח פנימיים שיש בגופים אלו, ינקטו גופים אלו יתר זהירות בשל הסיכון למוניטין שלהם, וכן ייטו להכניס את היד לכיס ביתר קלות בהתרחש מקרה כאמור.

אסטרטגיית הטרמפיסט: המשקיעים המוסדיים הגדולים משקיעים משאבים ניכרים בנסיון לצמצם סיכוני השקעה, מעילות והונאות. כחלק מה-DD שעורך גוף מוסדי גדול ייכללו כל הדברים האמורים מעלה, וכן ייסרק ביסודיות חוזה השותפות. במקרה זה אסטרטגיית הטרמפיסט מפחיתה סיכון.

פיזור: פיזור ההשקעות במספר מוצרים שונים (ככל האפשר) מצמצם כמובן גם את הסיכון הנובע ממעילה או הונאה במוצר בודד.

התחום האלטרנטיבי נהפך למרכיב מהותי ומשמעותי בתיקי ההשקעות, ולאורך העשורים האחרונים נבנו בו מנגנוני בקרה ופיקוח שמטרתם להקטין למינימום את סיכוני המעילה וההונאה. ברשימה זו ניסיתי להציג נקודות שהקפדה עליהן יכולה לצמצם את הסיכון הכרוך באובדן השקעה עקב מעילה או הונאה. שמירה על כללים בסיסיים בהשקעה והתרחקות מגורמים לא מפוקחים המבטיחים "התעשרות מהירה" יסייעו לכם להימנע ממפח נפש.

"למדתי מאוחר מדי שהרבה יותר קל ומשתלם לגנוב כסף מהציבור בדרכים חוקיות מאשר בדרכים לא חוקיות" (מאיר לנסקי, מראשי המאפיה בניו יורק במאה הקודמת). 

הכותב הוא שותף באופטימום קפיטל - בנקאות להשקעות. אין לראות באמור לעיל ייעוץ בדבר כדאיות ההשקעה בניירות הערך או בנכסים הפיננסיים המאוזכרים בטור או כשידול, במישרין או בעקיפין, לקנות, למכור או להחזיק את המוצרים הפיננסיים כאמור. אין באמור לעיל כדי להחליף שיקול דעת עצמאי ו/או התייעצות עם יועץ מומחה בקשר לעובדות מקרה פרטניות לרבות שיקולי מס. לכותב או גורמים הקשורים עימו יש או יכולות להיות החזקות או עניין אחר במוצרים הפיננסיים המאוזכרים לעיל