כשאדם מגלה שהילד לא שלו: מה המשמעות של תביעת "הונאת אבהות"

כאילו שהבשורה שקיבל ב.ר מירושלים, על רצונה של אשתו בגירושין, לא הייתה גרועה דיה, נוספה לה הודעה מזעזעת נוספת מפיה, שהוא אינו אביו הביולוגי של בנם בן החמש. שלשה חודשים מאוחר יותר האם ואביו האמיתי של הילד אף הגישו תביעה להכיר בו כאביו של הבן, במקום ב.ר, הבעל לשעבר. האם והילד עברו להתגורר עם האב הביולוגי, והיחסים בינו לבין הבעל, שגידל אותו כאב, נותקו.

לא ברור עד עתה אם ההריון היה פרי הפריה או קיום יחסים, אך אין זה חשוב לצורך התביעה, מאחר שממילא לא ניתן לתבוע פיצויים עבור בגידה או ניאוף. הבעל הנבגד כן הגיש תביעת פיצויים בסך של 650 אלף שקל, עבור הנזקים הממוניים והנפשיים שנגרמו לו, כתוצאה ממעשה המרמה המשותף, של אשתו והאב הביולוגי, אשר הביאו אותו לגדל ילד שאינו שלו.

אין זאת הפעם הראשונה שמוגשת תביעה בעילה המכונה "הונאת אבהות", אך נדירות הן התביעות שבהן האם מודה בפה מלא שהיא הונתה את בעלה לגדל ילד שאינו שלו בתכנון מראש, ובכוונה תחילה.

המכשול המרכזי בתביעות מסוג זה הוא בדרך כלל נטל הראיה הכבד על האב, להוכיח את העדר הקשר הביולוגי בינו לבין הילד, כאשר דרך המלך, שהיא בדיקת רקמות, לרוב חסומה בפניו. אם האם יהודיה, בית המשפט לא יאשר ביצוע בדיקת רקמות בשל חשש לממזרות של הילד, אך גם אם האם אינה יהודיה, בית המשפט נוטה להימנע מאישור ביצוע בדיקות אבהות, מאחר שאין זה אינטרס של הילד וטובתו, אלא מניע כלכלי של האב.

במקרה זה האם אינה יהודיה, והיא אף הגישה בעצמה תביעה להכיר באדם אחר כאב הביולוגי, כך שזהות האב האמיתי כלל אינה נתונה במחלוקת. יתר על כן, האם אף הודתה כי תכננה מראש עם האב הביולוגי, להרות מזרעו, אך להונות את בעלה לחשוב שהילד הוא שלו.

טענת ההגנה היחידה של האם הייתה שהיא עשתה זאת למען הבעל ושלמות המשפחה, לאחר שהשתכנעה שבעלה הוא עקר, ורצתה שיהיה להם ילד משותף לגדל. בית המשפט דחה את גרסת האם, מאחר שלא הוכח כלל שהבעל הוא עקר, ואף אין זה סביר שבעל שיודע שהוא עקר, יחשוב שנולד לו ילד ביולוגי. למותר לציין שגם אם טענת האם הייתה נכונה, אין בכך כדי להצדיק מעשה הונאה חמור כל כך.

נישואים: חוזה מיוחד הדורש יחסי אמון מוגברים

אב אשר גידל ילד שאינו שלו יכול לקבל פיצוי גם עבור עלות גידול הילד, וגם עבור עוגמת הנפש והנזק הנפשי. עילות התביעה הן בעיקר תרמית ורשלנות, שכן האם הייתה צריכה לצפות שהונאת הבעל לגדל ילד זר במחשבה שהוא אביו תסב לו נזק, אך גם פגיעה בזכויותיו של הבעל מכוח חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, והפרת חובת תם הלב על פי חוק החוזים, לאור ההסתכלות על נישואין כחוזה מיוחד, הדורש יחסי אמון מוגברים.

במקרה זה בית המשפט הגיע למסקנה כי לאב לא נגרמו נזקים כלכלים ישירים, ואף נזק נפשי ממשי הניתן לכימות לא הוכח, ולכן נותר רק ראש הנזק כאב וסבל, ומדובר בנזק שקשה לכמתו בכסף. בית המשפט השווה את הסבל שנגרם לאב לתביעות פיצויים דומות מתחום היחסים הזוגיים, לדוגמה פיצוי על גנבת זרע או גילוי מומים שהוסתרו לאורך הנישואין כמו מחלות נפש או אין אונות, ולאור אומדנים אלה הורה בית המשפט לאם לשלם לבעל סך של 250 אלף שקל כפיצוי עבור מעשה התרמית שעשתה, וכן 25 אלף שקל נוספים עבור הוצאות משפט.

עו"ד ליהיא כהן-דמבינסקי עוסקת בדיני משפחה וירושה, ובעלת אתר בנושא