מניית חברת ביונדווקס הישראלית, הנסחרת בבורסת נאסד"ק (אך לא בבורסת תל אביב) , ירדה בסוף השבוע ב-86% בעקבות תוצאות שליליות בניסוי קליני (שלב III) שנערך במוצר המוביל שלה, חיסון רב-שנתי לשפעת.
קריסתה של מניית ביונדווקס מדגימה שוב כיצד יכולים משקיעים בתחום הביומד עתיר הסיכונים לאבד את עולמם ביום. אם הניסוי היה מצליח, משקיעי ביונדווקס היו יכולים כנראה לשלש או לרבע את כספם. אלא שהפעם זה לא הצליח - וכך 377 מיליון דולר (1.27 מיליארד שקל) התנדפו משווייה של ביונדווקס בין לילה ושווי החברה צנח ל-59 מיליון דולר בלבד.
כישלונות צורבים וצניחות חופשיות
כישלון זה מצטרף לשורה של כישלונות דומים שספגו משקיעי ביומד מישראל בשני העשורים האחרונים, בעיקר בנאסד"ק - לשם נמשכות החברות הנמצאות בשלב של ניסויים מתקדמים (ביונדווקס נמחקה מבורסת ת"א ב-2018). כמובן היו גם הצלחות, ומי שנכנס לחברות כמו קייט פארמה, נובוקיור או קריופארם, ראה תשואות שלחברות בסקטורים אחרים קשה להתחרות בהן. אבל כישלונות צורבים כאלה, עם צניחות חופשיות "ללא רצפה" של שווי המניות, הן בהחלט מאפיין ייחודי של התחום.
יש לציין כי גם העלייה במניית ביונדווקס הייתה מהירה: את מה שאיבדה המניה בסוף השבוע, היא טיפסה בחצי השנה שחלפה מאז מרץ האחרון. העלייה הדרמטית הזו מעידה שרוב המשקיעים במניה הגיעו ספציפית כדי להמר על הניסוי. הם ידעו, או לפחות היו אמורים כבר לדעת, לקראת מה הם הולכים.
למי שנמצא מספיק זמן בשוק המניות, האירוע של ביונדווקס מזכיר אירועים קודמים מהימים הראשונים שבהם מניות של חברות ביומד ישראליות התחילו להיסחר בנאסד"ק. זכור במיוחד לאותם ותיקים המקרה של פארמוס, שהייתה "מניית העם" ב-2004, ואיבדה 75% מערכה ביום אחד. פארמוס, שפיתחה תרופות לטיפול בפגיעות ראש באמצעות נגזרות של חומרים הנמצאים גם בצמח הקנאביס - פיתוח של אבי תחום הקנאביס, פרופ' רפאל משולם מהאוניברסיטה העברית - הייתה הבטחה גדולה, אבל נכשלה כישלון חרוץ.
משקיעי פארמוס היו המומים מכישלון החברה. בראיון ל"גלובס" אמר אז אחד מהם, עינב כהן: "אני מכיר יועצי השקעות וברוקרים, היה להם אור בעיניים כשהם דיברו על פארמוס, והמניה עלתה ועלתה, ובפורומים היא כיכבה... כשהניסוי נכשל לגמרי, זה היה הלם. הלכו שנתיים של עבודה. עכשיו אני עושה חישובים מה יכולתי לעשות בכסף שהפסדתי".
כהן טען אז שאינו מצטער על השקעתו. "אתה מנסה 10 פעמים, ב-9 פעמים אתה נכשל, ובפעם אחת אתה לוקח את כל הקופה. אנשים אומרים 'גמרתי עם הבורסה', אבל כסף מתגלגל, בא והולך, וחלומות זה דבר גדול יותר מכל דבר אחר". כיום מנהל כהן את אתר ישראל בורסה ומלמד כיצד להשקיע בשוק ההון.
רוב מי שמצטרף להשקעה במניית ביומד לקראת ניסוי קליני, יודע שהוא עלול לאבד את כספו. למעשה, כמה משקיעי ביומד מנוסים, פיתחו אסטרטגיה של כניסה למניה כשהחברה רק נכנסת לניסוי, ויציאה עוד לפני פרסום התוצאות, במטרה לתפוס לא את רגע ההצלחה של הניסוי, אלא את גל העלייה שנובע מהגעת המהמרים.
נראה כי גם במניה של ביונדווקס זה כנראה מה שקרה. מהשיא שנרשם ביולי (ששיקף לחברה שווי של כמעט 600 מיליון דולר), ירדה מניית החברה ב-28%, לאחר שכמה מהמשקיעים ברחו לפני פרסום תוצאות הניסוי. ואולם, קבוצה זו לא היוותה את עיקר המשקיעים, ולמניה נשאר הרבה לאן לרדת אחרי הכישלון.
גם לאחר הצלחה בניסוי, לפעמים המניה לא עולה כמתוכנן, או עולה ויורדת לאחר מכן במהירות, בעת ש"המהמרים" שהגיעו להשקיע באירוע הבינארי מממשים רווחים ועוברים להימור הבא. בשלב הזה מגיעים משקיעים אסטרטגיים יותר, שמעוניינים ליהנות ממימוש ההבטחה הגלומה במוצר.
יש גם משקיעים שמנסים לנתח את פוטנציאל ההצלחה של המוצרים האלה עוד לפני היוודע תוצאות הניסוי, אף שהתוצאות אינן ידועות אפילו לחברה עצמה. כך למשל, אחד מכללי האצבע הוא כי מוצר בשלב מתקדם של הניסויים, שלא משך עניין מחברות פארמה גדולות, ושווי החברה הוא בתחום של כמה מאות מיליוני דולרים בלבד - סיכויי ההצלחה שלו נמוכים מ-50%, שהם כלל האצבע של הצלחה בניסוי שלב III.
חברות ישראליות רבות שמגיעות לשלבי ניסוי מתקדמים, עונות להגדרה הזו, ובאופן כללי, לחברות ישראליות בנאסד"ק יש רקורד של פחות מ-50% הצלחה בניסויים מתקדמים.
מריוס נכט נתן לחברה הזדמנות
ביונדווקס הוקמה ב-2003 לצורך פיתוח חיסון רב-שנתי לשפעת (שיחליף את החיסונים החד-שנתיים) על בסיס פיתוח של פרופ' רות ארנון, שהייתה שותפה גם לפיתוח תרופת הקופקסון של טבע. החברה הוקמה על ידי ד"ר רון בבקוב, שאחרי כעשור בתפקידי שיווק ופיתוח עסקי בחברות ביומד גדולות, ביקש להקים חברה משלו וקיבל את הזיכיון למוצר ממכון ויצמן.
המשקיעות העיקריות בחברה בתחילת דרכה היו קרן קדימה הייטק של יוסי בן יוסף (שניהל מאוחר יותר את חברת קדימהסטם הבורסאית), קרן קורוניס של אריק מסיקה וקרן רוזנרם של ד"ר יהושע רוזנברג ורויטל אבירם.
ב-2007 הייתה ביונדווקס אחת מחברות הביומד הצעירות הראשונות שהונפקו בבורסת תל אביב, תחת הכללים החדשים לחברות מו"פ שהותוו באותה השנה על ידי הבורסה במטרה למשוך אליה חברות ביומד מסוגים שונים. ואולם, הבורסה לא הצליחה לספק לחברה סכומי כסף משמעותיים. ביונדווקס נאלצה לבצע גיוסים חוזרים ונשנים, בשוויים יורדים והולכים, שהרחיקו ממנה משקיעים משמעותיים, ונראה היה כי לעולם לא תגיע אפילו לבדוק את המוצר שלה בשלב III.
מי שנתן לחברה, בסופו של דבר, את ההזדמנות היה מריוס נכט, ממייסדי צ'ק פוינט, שהשקיע בחברה באמצעות קרן aMoon הראשונה, שמומנה בעיקר מכספו. תמורת כ-20 מיליון דולר רכש נכט 42% מהחברה, הוביל להנפקתה בנאסד"ק ומחיקתה מבורסת ת"א, ובתוספת אשראי של 20 מיליון אירו מהאיחוד האירופי וגיוס של 10 מיליון דולר נוספים בנאסד"ק, הצליחה ביונדווקס לתת למוצר צ'אנס אמיתי לצאת לניסוי - שעלותו עשרות מיליוני דולרים. למרבה הצער, הניסוי נכשל.
מנכ"ל ומייסד החברה, בבקוב, לא ניסה לטשטש את הכישלון בהודעה. "אנחנו מאוכזבים מהתוצאות", אמר. "אני רוצה להודות לצוות ביונדווקס על המאמץ, ההתגייסות והתשוקה שלהם למשימה ב-15 השנים האחרונות. יחד שאפנו לפתח גישה חדשנית לבעיה עולמית עיקשת". בבקוב הדגיש כי המוצר לא היה יעיל כמוצר יחיד, כך שייתכן כי החברה תרצה להמשיך לבדוק את יעילותו בשילוב עם מוצרים נוספים, אבל הדבר לא נאמר. בתקווה להצליחת הניסוי, ביונדווקס כבר הקימה מפעל לייצור חיסונים, שייתכן כי כעת, לאחר התוצאות המאכזבות בניסוי, יעניין חברות שייצרו בעתיד חיסון לקורונה, אם וכאשר יצליח ניסוי במוצר זה.
***גילוי מלא: מריוס נכט הוא בן הזוג לשעבר של ענת אגמון, מבעלות השליטה ב"גלובס". השניים מצויים במחלוקת אישית וכלכלית.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
