בסוף שנות ה-90 הוגשה תביעת הגבלים עסקיים נגד מיקרוסופט, ששלטה אז בתחום מערכות ההפעלה ותוכנות נוספות למחשב האישי. באותה תקופה הוקמה גוגל, ויש שמייחסים את עלייתה והתחזקותה בכך שמיקרוסופט הייתה מוקד לביקורת ועסוקה בתביעת הענק והשלכותיה. גם כרום, הדפדפן של גוגל, הוא הנהנה העיקרי מחולשתו של אקספלורר. אחרי יותר מ-20 שנה, הגיש משרד המשפטים האמריקאי תביעה נגד גוגל שמזכירה מאוד את התביעה ההיא נגד מיקרוסופט.
אולם למרות הדמיון, צריך לזכור הבדל אחד שקשור לשינויים הטכנולוגיים - מנוע חיפוש היום שונה מדפדפן לפני 20 שנה. מנוע חיפוש הולך ומשתכלל ככל שמשתמשים בו יותר - יותר חיפושים מאפשרים לאלגוריתם להיות חכם יותר, להתאים תוצאות נכונות יותר, להבין מה אנשים צריכים ועוד ועוד. לכן שבחברת גוגל אומרים שאנשים משתמשים בהם כי מנוע החיפוש שלהם טוב יותר, הם שוכחים מה הפך אותו לכזה - למשל שליטה על מערכת ההפעלה למובייל הפופולרית בעולם.
לא רק זאת, לגוגל יש בשנים האחרונות הסכם עם אפל, ומנוע החיפוש שלה מהווה ברירת המחדל באייפונים ובמוצרים נוספים של החברה. כלומר יש לה שליטה מלאה בשוק הסמארטפונים. בתביעה של משרד המשפטים האמריקאי יש עיסוק רב בעסקה הזאת, והיא שופכת אור על החשיבות שלה לשתי החברות. לפי כתב התביעה, בגוגל מעריכים כי אפל הייתה אחראית ל-50% מהטראפיק שהגיע למנועי החיפוש שלה. בתביעה מצוין כי לפי הערכות, גוגל משלמת לאפל 12-8 מיליארד דולר בשנה, שמהווים 15%-20% מהרווח הנקי של יצרנית האייפונים.
בשנת 2018 התכתבו גורמים בכירים באפל ובגוגל. "החזון שלנו הוא לעבוד ביחד כאילו אנחנו חברה אחת", כתב הבכיר באפל. ההתכתבות הזאת הגיעה לאחר פגישה בין מנכ"ל אפל טים קוק למנכ"ל גוגל סונדר פיצ'אי.
בגוגל הגיבו לטענות כלפיהן במטאפורה מעניינת, בבלוג שנכתב על ידי קנת ווקר, סגן נשיא החברה: "כמו אינספור עסקים אחרים, אנחנו משלמים כדי לקדם את השירותים שלנו, כמו שמותג דגנים עשוי לשלם לסופרמרקט כדי להיות ממוקם במדף בגובה העיניים. בשירותים דיגיטליים, כאשר קונים מכשיר לראשונה, מסך הבית הוא כמו 'מדף בגובה העיניים'. במובייל ה'מדף' נשלט על ידי חברות כמו אפל, סמסונג, גוגל, ורייזון, AT&T ו־LG. במחשבים שולחניים השטח הזה נשלט כמעט לגמרי על ידי מיקרוסופט".
במילים אחרות, בגוגל אומרים כי העסקה הזאת לגיטימית כמו כל עסקה שנעשית בשוק. על פניו, נשמע טיעון הגיוני. הבעיה שהוא מתעלם מהשינויים הטכנולוגיים - עסקה כזאת לא מספקת רק את היתרון התחרותי הגלוי, כלומר יש יותר סיכוי שמשתמשים יבחרו לחפש במנוע החיפוש של גוגל, היא גם פוגעת ביכולת של בינג להתחרות בגוגל באופן כללי, שכן מנוע החיפוש פחות טוב אם יש לו פחות משתמשים. גוגל משלמת את לאפל את הסכום הזה בעבור 25% מלקוחות המובייל בעולם, אך היתרון שהיא מקבלת גדול משמעותית - היא מונעת מבינג את היכולת להשתכלל. אז אולי בדסקפטופ? גם שם יש ל-Chrome נתח שוק של 66%. אם זה לא כוח מונופוליסטי, אז מה כן?
טיעון נוסף של גוגל הוא עניין התמחור. מערכת ההפעלה אנדרואיד, למשל, ניתנת בחינם והתשלום מגיע לגוגל בהפניות למנוע החיפוש שלה. בסופו של דבר, הרוב המוחץ של הכנסות אלפאבית, החברה האם של גוגל, מגיע מפעילות הפרסום שלה, וכל הפעילויות האחרות נועדו כדי להפנות משתמשים למנוע החיפוש וללמוד עליהם כמה שיותר. שני אלה מאפשרים ליצור טרגוט מדויק יותר. המוצר אמנם ניתן בחינם, אך המחיר יכול להיות בחדשנות. מה הסיכוי שיקום מנוע חיפוש מתחרה במצב כזה? ובמקביל, המוצר אמנם איכותי יותר מזה של המתחרות, אך גם הוא כנראה היה יכול להיות טוב יותר. ג'פרי פאולר מה"וושינגטון פוסט" פרסם מאמר מעניין על כך השבוע.
לפרשנות המלאה של אופיר דור ושלי.
לכתבה שפורסמה באחרונה ב"וול סטריט ג'ורנל": פירוק ענקיות ההייטק? אל תגידו "גדול מכדי ליפול", היום אומרים "מורכב מדי לפצל". כך נכנסו הענקיות לתפקיד שמילאו הבנקים ב-2008.
סלאק נשארת מאחור
בתחילת חודש יוני, לאחר שחברת סלאק פרסמה דוחות, התייחסתי פה לכך שהפעילות של החברה לא "התפוצצה" כמו למשל של חברת זום, שהחברה לא ממש עקפה את התחזיות שלה וכי נראה שהיא לא מנצלת את הקורונה כפי שהיה ניתן לצפות. קיבלתי תגובות בהחלט מוצדקות על כך שחברה שמצליחה לצמוח ב-50% גם בקצב הכנסות של 800 מיליון דולר זה ממש יפה ושהצורך בזום הרבה יותר רחב ולכן לא ניתן להשוות. עדיין התעקשתי שמוצר שאמור לעזור לצוותים לתקשר אמור לשגשג עוד יותר בזמן שכולם עובדים מרחוק. כמובן שאחת הסיבות שזה לא בהכרח קרה היא Teams, המוצר של מיקרוסופט.
מתחילת השנה עלתה מניית סלאק ב-28%, בדיוק כמו מדד נאסד"ק. אפילו מיקרוסופט הגדולה עלתה בשיעור גבוה יותר (37%), שלא נדבר על זום (650%). לא רק זאת, בבנק ההשקעות מורגן סנטלי המליצו השבוע למכור את המניה, שזאת המלצה חריגה בוול סטריט (למשל אותו אנליסט, קיית ווייס, מסקר 24 מניות, מהן רק שתיים הוא ממליץ למכור, כך לפי אתר MarketWatch).
חוסר ההצלחה של סלאק בתקופת הקורונה עומד גם בבסיס התשובה של מיקרוסופט לטענות נגדה מצד סלאק על כך שהיא משתמשת בכוחה כדי לפגוע בה. לפי אתר The Information, מיקרוסופט הגישה לנציבות האירופית מסמך תגובה באורך 40 עמודים, בו היא כותבת כי הקורונה חשפה את הבעיות של תוכנת סלאק. בתגובה, ציינו בסלאק כי זה "אבסורד לקשור בין התלונה למגפה. התחלנו לעבוד עליה הרבה לפני כן".
עוד דברים מעניינים מהשבוע האחרון:
מה בתעשייה:
רכישה
- חברת גלאסבוקס (Glassbox) הישראלית, שמפתחת פלטפורמת אנליטיקה לניתוח ושיפור חוויית המשתמש באפליקציות ואתרים, חתמה השבוע על הסכם לרכישת המתחרה הבריטית שלה SessionCam. סכום הרכישה לא פורסם, אך הערכה היא כי מדובר ברכישה בהיקף עשרות מיליוני דולר. גלאסבוקס הוקמה ב-2010 על ידי ירון גואטה, חנן בלומשטיין ויואב שרייבר. עד היום גייסה החברה 70 מיליון דולר. לידיעה המלאה.
קרן השקעות
דני נוה, עד לאחרונה יו"ר חברת כלל ביטוח, פועל להקמת קרן השקעות בתחום הפינטק, כך נודע ל"גלובס". הקרן נמצאת בשלבי הקמה ולפי התכנון, היקפה יגיע ל-100 מיליון דולר. לא ידוע באיזה שלב נוה נמצא, והאם כבר גייס משקיעי עוגן לקרן. נוה בחר לא להגיב לידיעה. לידיעה המלאה.
גיוסי הון
- חברת הבינה המלאכותית סייט (Syte), המפתחת מנוע חיפוש ויזואלי למותגי אופנה, השלימה גיוס הון של 30 מיליון דולר (בסך הכל גייסה הון בהיקף 71 מיליון דולר), לצד גיוס חוב של 10 מיליון דולר. סייט הוקמה ב-2015 על ידי ליהיא פינטו פרימן, בעלה עומר פרימן, אחיה עידן פינטו וד"ר הלגה ווס. את הסבב הוביל קרן ויולה ונצ'רס ו-LG Ventures, והשתתפו בו גם La Maison, MizMaa ו-Kreos Capital וכן המשקיעים הקיימים, מאגמה, סטורם ונצ'רס ועוד.
- חברת הפינטק הישראלית Lili הודיעה על גיוס של 15 מיליון דולר (בסך הכל גייסה 25 מיליון דולר, כשסבב הסיד היה לפני ארבעה חודשים). Lili הוקמה בשנה שעברה על ידי לילך בר דוד ולירן זילכה - שהיו ממקימי פפר, הבנק הדיגיטלי של לאומי. Lili מספקת שירותים בנקאיים לפרילנסרים, אך מעל השכבה של השירותים היא גם מספקת שירותים לניהול העסק. סבב הגיוס הנוכחי, כמו גם הקודם, הובל על ידי Group11 של דובי פרנסס והשתתפו בו המשקיעים הקיימים של החברה - AltaIR Capital, פריימרי ונצ'רס, AltaIR Capital ו- Torch Capital. בסבב הנוכחי הצטרפה להשקעה בחברה גם זאב ונצ'רס של אורן זאב. לידיעה המלאה.
- הסטארט-אפ הישראלי מיין (Mine), שמסייע למשתמשים לשלוט במידע האישי שנאסף עליהם ברשת, הודיע היום על סבב גיוס של 9.5 מיליון דולר שנערך בחודש יוני (בסך הכל גייסה החברה 12.5 מיליון דולר). מיין הוקמה בסוף 2018 על ידי גל רינגל, גל גולן וקובי ניסן. את סבב הגיוס הוביל קרן הבינה המלאכותית של גוגל, קרן גרדיאנט ונצ'רס, והשתתפו בו גם הקרנות MassMutual ו-e.ventures, לצד המשקיעים הקיימים של החברה, הקרנות סבן ונצ'רס ובארטי ונצ'רס. לידיעה המלאה.
- חברת אדאסקיי (ADASKY) הישראלית, המפתחת ומייצרת מערכות המשלבות חיישן ראייה תרמי מתקדם ואינטליגנציה מלאכותית עבור תעשיית התחבורה המתקדמת, מודיעה היום על גיוס של 15 מיליון דולר (בסך הכל גייסה החברה 55 מיליון דולר. החברה הוקמה ב-2015 על ידי אבי כץ ויעקב דגן. את סבב הגיוס הובילו החברות המשקיעות בחברה, בהן תאגיד KYOCERA היפני ויצרנית חלקי הרכב הדרום קוריאנית Sungwoo Hitech.
גיוסים מהשבוע שעבר:
- הסטארט-אפ אוגורי (Augury), המפתח פלטפורמה לניטור המצב המכני של מכונות תעשייתיות, הודיע על גיוס של 55 מיליון דולר (עד היום גייסה החברה 106 מיליון דולר). אוגורי נוסדה ב-2011 על ידי סער יוסקוביץ' וגל שאול. את סבב הגיוס הובילה קרן קומרה והשתתפו בן גו המשקיעים הקיימים בחברה, בהם מינכן רה ונצ'רס, Eclipse Ventures, אינסייט פרטנרס, קוואלקום ונצ‘רס וקרן לרר-היפו (Lerer-Hippeau). לידיעה המלאה.
- חברת הסייבר Apiiro הודיעה על גיוס של 35 מיליון דולר מאז שהוקמה בשנה שעברה על ידי עידן פלוטניק ויונתן אלדר. פלוטניק הוא אחד ממייסדי אוראטו שנמכרה למיקרוסופט ב-2014 תמורת 200 מיליון דולר. את סבב הגיוס הובילו הקרנות גריילוק ו-KPCB, והשתתפו בו גם המשקיעים הפרטיים עמיחי שולמן, גיא רינת, סלביק מרקוביץ, מיקי בודאי ועוד.
- חברת BlackSwan Technologies, שפיתחה מערכת הפעלה מבוססת בינה מלאכותית, שמסוגלת לאפשר לפתח אפליקציות ארגוניות בקלות, הודיעה על גיוס של 28 מיליון דולר. החברה הוקמה ב-2017 על ידי מיכאל אוליאל. את הסבב הובילה הקרנות FinTLV, MS&AD ו-PRYTEK.
- הסטארט-אפ nym health, שפיתח טכנולוגיה לניהול תשלומים למערכת הבריאות האמריקאית, גייס 16.5 מיליון דולר (בסך הכל גייס עד כה 22.5 מיליון דולר). החברה הוקמה ב-2017 על ידי עמיחי ניידרמן ואדם רימון. את סבב הגיוס הובילה GV (גוגל ונצ'רס), והשתתפו בו גם המשקיעים הקיימים, בהם הקרנות לייטספיד, דיינמיק לופ ובסמר, המשקיע הפרטי עדי פונדק-מינץ ועוד.
- חברת סייברפיון (Cyberpion), שמזהה נקודות תורפה בקישורים לנכסים דיגיטליים של הארגון, הודיעה על גיוס של 8 מיליון דולר. החברה הוקמה ב-2016 על ידי בני הדודים ד"ר נתנאל גלרנטר ואורי אנגלברג, אליהם הצטרף רן נחמיאס. החברה הייתה בוטסטראפ עד לאחרונה, אז ביצעה סבב גיוס בהובלת קרן ההון סיכון של Team8 וקרן היפרוויז. בסבב השתתפו גם המשקיעים גיורא ירון, ניר אגב ואהרון כהן.
- הסטארטאפ הישראלי דאטהלופ (Dataloop), שפיתח פלטפורמה לאנוטציית דאטה (תיוג) בבינה מלאכותית וניהול דאטה' הודיע על השלמת גיוס של 11 מיליון דולר (בסך הכל גייסה 16 מיליון דולר). החברה הוקמה ב-2017 על ידי ערן שלמה, אבי ישר וניר בושי. את סבב הגיוס הובילה הקרן אמיתי (Amiti) והשתתפו בו גם הקרנות SeedIL Ventures, NextLeap Ventures, OurCrowd, F2 Venture Capital.
- חברת MOV.AI, ספקית מערכת הפעלה לרובוטים שיתופיים (Co-bots), הודיעה על הרחבת סבב הגיוס ב-4 מיליון דולר (בסך הכל גייסה 8 מיליון דולר). החברה הוקמה ב-2016 על ידי לימור שווייצר, סמנכ"ל הטכנולוגיות, ומנוהלת על ידי מוטי קושניר. את סבב הגיוס הובילה קרן SOMV והשתתפו בו גם המשקיעים הקיימים, NFX, ויולה ונצ'רס והמשקיע ערן וגנר.
- חברת Frontegg (פרונטאג), שפיתחה טכנולוגיה לפיתוח מהיר ויעיל של מוצרי SaaS, הודיעה על גיוס של 5 מיליון דולר. החברה הוקמה בשנה שעברה על ידי שגיא רודין ואביעד מזרחי. את סבב הגיוס הובילה קרן פיטנגו והשתתפו בו i3 Equity ו-Global Founders Capital.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
