טובעים בפסולת? במעלה אדומים מחכים למתקן לשריפת אשפה

המתקן הגדול הראשון בישראל להפקת חשמל מפסולת יתחיל לפעול בעוד חמש שנים באזור התעשייה מישור אדומים שליד העיר מעלה אדומים. כמה גדול המתקן? אם כמות הפסולת המוטמנת במדינת ישראל מגיעה ל-14 אלף טון ליום, יוכל המתקן החדש לקלוט לא פחות מ-2,000 טון. המתקן, יוקם בשיטת PPP (שותפות ציבורית-פרטית, שבה גורם פרטי יבנה את המתקן בפועל ויתפעל אותו). שריפת הרכיבים האורגניים בפסולת תאפשר למפעילי המתקן להפיק חשמל בהספק של עד 50 מגה-ואט חשמל לשעה, כמות שיכולה לספק את צרכיה של עיר כמו מעלה אדומים.

■ העולם רץ קדימה, וישראל רוצה פתרון עתיק ולא רלוונטי להרי הפסולת | שני אשכנזי, דעה

באוצר ובמשרד להגנת הסביבה קידמו את הפרויקט הזה במשך שנים, וראו בו צעד חשוב להקטנת היקף הפסולת המוטמנת בקרקע (עם שיעור הטמנה של 76% מהפסולת, ישראל מדורגת באחד המקומות האחרונים בין המדינות המפותחות בעולם).

נוסף למתקן במישור אדומים קידמו משרדי הממשלה מתקנים דומים בשלושה אתרים נוספים במרכז הארץ, אבל בתחילת יוני, זמן קצר אחרי כניסתה לתפקיד, הודיעה השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל כי החליטה להקפיא את הליכי התכנון של המתקנים הנוספים והקימה ועדת מומחים שאמורה לבחון את הצורך בפרויקטים האלה.
ברקע להחלטה של גמליאל עמדו ביקורת על מתקני ההשבה (או המשרפות) מצד גורמים סביבתיים אבל גם התנגדות של ראשי ערים שתושביהן לא רצו את המתקן בחצר האחורית שלהם.

גורמים אחרים בממשלה סבורים שאין ברירה אלא להקים את מתקני השריפה. "בעולם אוטופי שבו אין עלויות לשום דבר - זה לא צריך להיות הפתרון הראשון. התפיסה הנכונה היא שילוב: גם הפרדה במקור וגם שריפה וגם מחזור וגם תשלום עבור כל פח שאתה מפנה. העיקרון הכי נכון הוא לחייב כל משפחה לשלם לפי כמות האשפה שהיא מייצרת. אבל בישראל אין היתכנות פוליטית להנהיג תשלום דיפרנציאלי ואחרי כל ההפרדות במקור שעשינו שיעור ההטמנה ירד מ-80% ל-76%.

"מתקני ההשבה זו השיטה היחידה שיכולה לתת פתרון למסות של אשפה וגם בצרפת ובבריטניה מקימים כל הזמן מתקנים חדשים בטכנולוגיה שרק הולכת ומשתפרת. וצריך לזכור שבזמן שאנחנו מתווכחים קוברים כאן בכל יום בבורות באדמה עשרת אלפים טון אשפה שמשונעת לדרום במאות משאיות".

"גם הפרדה, גם שריפה, גם מיחזור"

הקפאת הבנייה של מתקני ההשבה אינה חלה על הפרויקט המתוכנן במעלה אדומים, משום שהקמתו אושרה כבר בממשלה ב-2017.

מפתיע לגלות שראש עיריית מעלה אדומים בני כשריאל תומך בפרויקט בלב שלם, ומשתמש דווקא בשיקול הסביבתי להצדקת הפרויקט.

 בני כשריאל. מכהן כראש עירייה כמעט 30 שנה / צילום: איל יצהר, גלובס

"במשך שנים פעלה ליד מעלה אדומים מטמנה שהייתה מפגע סביבתי", מסביר כשריאל. "לפני עשור הוחלט לסגור את המטמנה. אבל מאז הסגירה היישובים השכנים שלנו בעזריה, באבו-דיס בא-זעיים, שופכים את הפסולת שלהם בגוש עציון בצורה לא מוסדרת. אין להם תקציב לשנע את הפסולת אז הם שורפים אותה ולמינהל האזרחי קשה מאוד להשתלט על זה. שורפים צמיגים וחלקי פלסטיק של כבלים - והעשן והריחות מגיעים לבתי התושבים במעלה אדומים".

אתה לא חושש שגם השריפה במתקן תשחרר לאוויר גזים רעילים?
"להקים מתקן כזה עולה 1.5 מיליארד שקל כשמחצית מהעלות הולכת להתקנת מערכות הסינון והפילטרים. יש מתקנים כאלה שפועלים בווינה ובציריך בתקנים הרבה יותר מחמירים מאשר בישראל.

"אני יותר מוטרד מהפליטות של הקמינים הביתיים. אסרנו על השימוש בהם במעלה אדומים אבל ביישובים הישראליים השכנים יש קמין בכל בית שני".

מומחי סביבה טוענים ששריפת פסולת לייצור חשמל זו טכנולוגיה מיושנת ושהפרויקט הזה יבוא על חשבון תוכניות למחזור פסולת - שנחשבות לפתרון הרבה יותר נכון מבחינה סביבתית.

 הטמנת פסולת

"זה ממש לא נכון. עובדה שבסינגפור מקימים היום מתקן כזה וגם באבו דאבי. בצרפת יש יותר מ-100 מתקנים עובדים. המתקן שיוקם במעלה אדומים יהיה בטכנולוגיה הרבה יותר מתקדמת מהמתקנים שפועלים היום באירופה, והוא ימחזר חלק גדול מהפסולת שתגיע אליו. האשפה שמגיעה למתקן עוברת הפרדה ומיון. פלסטיק, ניירות, מתכת, עץ - את כל זה ימחזרו. המתקן שורף רק את שאריות הזבל האורגני".

התושבים של העיר שלך לא חוששים מהמתקן?
"הייתה התארגנות של תושבי יישובים מחוץ למעלה אדומים כמו כפר אדומים שהגישו עתירה לבג"ץ עם עמותת צלול, אבל הבג"ץ לא עצר את הפרויקט. יש שש קבוצות שעברו את המיון המוקדם בהליך המכרז ויגישו הצעות במכרז. כבר עשינו בדיקות קרקע ועכשיו אנחנו עושים את סקר איכות האוויר".

איך המתקן ישרת את תושבי היישובים הפלסטינים הסמוכים?
"הפסולת למתקן תגיע גם מהיישובים הפלסטיניים בסביבה, מיריחו ועד בית לחם, ממעלה אדומים והיישובים הישראלים שלידה ומירושלים רבתי. מעבר לכך המתקן יספק משרות. באזור התעשייה שלנו עובדים למעלה מ-4,500 עובדים פלסטינים, לפי חוקי העבודה בישראל, ולאחר שנפתח את הדיזיין סנטר נגיע ל-6,000 עובדים".

"נתחרה על כיסם של תושבי גוש דן"

לצד תעסוקה, צפוי מתקן שריפת הפסולת לספק לעירייה הכנסות גדולות מארנונה. תקציב העירייה נשען עדיין במידה קטנה על מענקי איזון ממשרד הפנים, המהווים כ-7% מהתקציב, אך כשריאל הציב כיעד להביא את העירייה לעצמאות תקציבית מוחלטת.
על הרקע הזה תולה כשריאל תקוות רבות בפרויקט דיזיין סיטי המוקם במישור אדומים בהשקעה של כ-250 מיליון שקל, על ידי קס גרופ שבבעלות היזם חנוך קס. הפרויקט, שייחנך כבר באפריל הקרוב, שיתחרה לדבריו על כיסם של תושבי גוש דן שקונים במרכז שהוקם בבני ברק. "ראיתי את המרכז שהוקם בבני ברק", מספר כשריאל. "הוא קטן מאוד, הוא יכול להיות אגף במרכז שאנחנו מקימים. אני מדבר על למעלה מ-60 אלף מ"ר בנוי, כשלמעלה מ-85% מהם כבר מושכרים. הרעיון הוא לרכז את כל המוצרים לבית במקום אחד עם דיזיינרים, יועצים".

אתה רואה תושבי גוש דן מגיעים לערוך קניות במעלה אדומים?
"אני רואה את תושבי כל הארץ. בעוד פחות משלוש שנים, כשתיפתח מנהרת הגבעה הצרפתית, אפשר יהיה להגיע ממעלה אדומים לתל-אביב ב-50 דקות ללא אף רמזור. חוץ מקניות לבית, יהיו גם פארק שעשועים ופארק מים מקורים והמשפחות שיגיעו לכאן ליום שלם יוכלו להישאר ללון במלונית".

מעבר למסחר מקדמת מעלה אדומים גם ארבעה בתי מלון.
כשריאל מכהן בתפקידו קרוב ל-30 שנה. במעלה אדומים, שהוכרזה כעיר בשנת 1991, חיים כ-43 אלף תושבים המתגוררים בכ-10,200 יחידות דיור. בצנרת תוכניות לכ-7,000 דירות נוספות: 3,300 דירות בשכונת נופי המזרח ועוד 1,200 בשטח המכונה E1, (שטח שנוי במחלוקת מדינית משום שהוא יוצר רצף טריטוריאלי בין מעלה אדומים לירושלים). כשריאל מעריך כי בשני המתחמים תתחיל הבנייה בעוד כשנתיים.

בשלבי תכנון ראשוניים יותר נמצאות עוד כ-2,500 יחידות דיור, מהן כ-360 יחידות דיור במצפה נבו ועוד כ-2,000 בשכונת 07. לבחירת שמות השכונות אחראי העיתונאי הוותיק דן כנר, תושב העיר.