יש נטייה לראות את החרדים בשחור-לבן, כמקשה אחת ומכאן קצרה הדרך ל"אחד יחטא וכל העדה תקצוף". אבל הציבור החרדי כולל יותר ממיליון אזרחים במדינת ישראל, ובתוך הציבור המורכב הזה, יש קבוצות ותתי קבוצות מגוונות, אשר פועלות בדרכים שונות. 70 אחוז מתושבי העיר בני ברק נבדקו לאיתור נגיף הקורונה, יותר מכל הערים הגדולות. שיעור המחלימים בה הוא יותר מפי שניים ממספר החולים ורמת התחלואה נחתכה בכתשעים אחוז בימים האחרונים. למרות זאת, האזרחים שומרי החוק ובעלי העסקים בבני ברק היו תחת סגר והגבלות קשות יותר מ-45 ימים ברציפות.
בני ברק, העיר המזוהה ביותר עם המגזר החרדי והגבלות הקורונה, במשך ימים ארוכים על ידי משרד הבריאות כ"עיר אדומה". למעשה, זהו רק סימפטום של בעיה הרחבה יותר של צפיפות בערים ובשכונות החרדיות. דוח שהוגש לאחרונה למטה לביטחון לאומי מסמן את המאפיינים שמשפיעים במיוחד על תחלואה בקורונה: צפיפות האוכלוסייה, צפיפות התושבים לקמ"ר וגודל המשפחה.
הצפיפות בבני ברק היא מהגבוהות בעולם, ואף גבוהה יותר מאשר בעזה, הידועה בצפיפותה ובסמטאותיה הצרות. בני ברק אינה גדולה בשטחה ביחס לערים בישראל, משתרעת על שטח של כ-7,300 דונם ומאכלסת כ-210 אלף תושבים, הצפיפות בה עומדת על כ-28 אלף תושבים לקמ"ר. לעומתה, העיר השכנה, רמת גן, הנחשבת אחת מהערים הגדולות בישראל, מאכלסת רק כ-164 אלף תושבים על פני שטח כמעט כפול של כ-13.2 אלף דונם, והצפיפות בה מעט פחות מ-10 אלפים תושבים לקמ"ר- כשליש בלבד מאשר בבני ברק . בעיר אלעד, הצפיפות עומדת על כ-14 אלף תושבים לקמ"ר ובביתר עילית כ-12 אלף תושבים לקמ"ר. די להסתכל על הנתונים הללו כדי להבין את המצוקה הרבה בה נתונים תושבי ערים חרדיות, כתוצאה מהצפיפות הרבה בתוך הערים.
הפתרון למאבק בשיעור התחלואה הגבוה אינו סגר כללי, כפי שגם ארגון הבריאות העולמי הבהיר כשקרא לממשלות לחדול מהמדיניות הזאת. המרקם החברתי בעיר כמו בני ברק, המחולקת לשכונות ולקהילות שונות, מחייב מדיניות דיפרנציאלית. יש להגיע לרזולוציה גבוהה יותר של חלוקה גיאוגרפית, לטפל באזורי תחלואה באופן מוגבר אך לא להעניש את התושבים ובעלי העסקים שפועלים ומייחלים לחזרה לשגרה.
העסקים בעיר ספגו פגיעה חמורה בעקבות הסגר. עסקים רבים נסגרו ורבים נוספים לא יצליחו להתאושש, ויוצרים בעיה קשה גם לתושבי העיר, כיוון שהצרכנים החרדים מרוכזים בעיקר בתוך בני ברק ולא בערים אחרות.
לאחר שמונה חודשי קורונה, הערכות המומחים מדברות על כך שזהו מצב שימשיך ללוות אותנו עוד חודשים קדימה. במקביל למרוץ לחיסון נגד הקורונה, צריך להאיץ את המאמצים לחיסון נגד המגיפה הכלכלית-חברתית שניחתה עלינו. בעיות הצפיפות ימשיכו ללוות את הערים החרדיות, אשר לתושביהן אין אפשרות לרכוש בית במקום שלא מתאים לאורח החיים החרדי. הביקושים לדירות בערים אלו נותרים גבוהים, ולראייה - המחירים ממשיכים לעלות בערים אלו גם תוך כדי משבר הקורונה.
בימים האחרונים, לאחר כחודש וחצי של סגר, ניכרת מגמת ירידה משמעותית בשיעור התחלואה, וכולנו תקווה שזה ימשיך כך, אך הקורונה עדין כאן והסכנה אורבת למדינה ולעיר שעברה כעת לצבע צהוב.
בטווח הארוך יותר, יש לטפל בבעיית השורש של הצפיפות בתוך הערים שרק הולכת ומחריפה. הדרך לעשות זאת באופן שייתן מענה ארוך טווח היא באמצעות הקמת עיר חדשה המותאמת לאורח החיים החרדי ובמקביל להמשיך ולקדם גם פתרונות ביניים מהירים כגון הגדלת ערים ושכונות חרדיות.
הכותב הוא מנכ"ל חברת שיווק הנדל"ן סן חן, המתמחה במגזר החרדי-דתי, ותושב בני ברק
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.