מבקר המדינה: הקופות ומשרד הבריאות לא נערכו כראוי לחלוקת החיסונים לשפעת

אף שישראל הזמינה 3.4 מיליון חיסונים נגד שפעת לחורף הקרוב, ושצריך להתחיל לחלקם למטופלים החל מספטמבר, משרד הבריאות לא נערך כמו שצריך לחלוקה הזו. כך עולה מדוח המבקר שפורסם היום (ב') לעניין "רפואת קהילה בעת מגפה".

לפי המבקר, הוא בדק את מצב ההיערכות לחיסונים בספטמבר האחרון, ומצא אותו לא מספק. בחורף הנוכחי בישראל, שבו לצד השפעת הרגילה תימצא גם מגפת הקורונה, יש לפי המבקר צורך קריטי בחיסון של כמה שיותר אנשים נגד שפעת. זאת, "כדי למנוע, או לפחות לצמצם, את התחלואה בשפעת וכדי שלא להכביד על הצוותים הרפואיים ולא להעמיס על מחלקות האשפוז וכך לאפשר התמודדות טובה יותר של מערכת הבריאות עם המגיפה".

המבקר מפרט איזו היערכות נדרשת ממשרד הבריאות וקופות החולים בתחום חלוקת החיסונים נגד שפעת. מדובר בתוכנית "שתכלול כוח אדם רפואי בהיקף שיתאים להיקף המתחסנים; קביעת השיקולים בקבוצות באוכלוסייה שמומלץ לחסנן ולפרסמם; איתור מקומות להתחסנות והסדרת תנאים פיזיים לשמירת בטיחות המטפלים והמטופלים". כל אלה, כך נראה, לא נראו בצורה מספקת בביקורת שערך המבקר.

עוד מצפה המבקר שכחלק מההיערכות הזו, הקופות ישקלו לחסן בביתן אוכלוסיות בסיכון עם מחלות מורכבות, יקבעו תאריך יעד לתחילת מבצע החיסונים (קרוב ככל האפשר למועד הגעת החיסונים) ולסיומו וכן יבטיחו שהשוהים במוסדות, ובמיוחד במוסדות לקשישים, יחוסנו. כן הוא מצפה מהם לגבש מסע הסברה על חשיבות ההתחסנות.

עוד מצביע המבקר על כך שבשני החורפים האחרונים - 2018-2019 וכן זה אשתקד - שיעור ההתחסנות נגד שפעת בקרב עובדי מערכת הבריאות, שהיה 36% ו-47% בהתאמה, הוא נמוך מהיעד שהמשרד קבע, 85%-90%. הוא גם נמוך משיעורי ההתחסנות של עובדי מערכת הבריאות במדינות אחרות. לאור הממצאים, המבקר כותב כי הוא ממליץ למשרד הבריאות לוודא שהקופות אכן מדווחות אחת לשבוע למרכז הלאומי לבקרת מחלות (מלב"ם) על נתוני ההתחסנות, כפי שהנחה אותן.

המבקר מדגיש כמה חשוב שהמגפה לא תגרע את השירותים החיוניים ממי שזקוק להם, לרבות שירותים וקבלת קהל באופן פיזי במרפאות. לכן הוא ממליץ לבחון חזרה לקבלת המטופלים פיזית במרפאות, גם בעת סגרים.

הרפואה מרחוק גדלה אך היא לא נגישה לכולם

לפי המבקר, שירותי הרפואה מרחוק גדלו מאוד בתקופת הקורונה. בקופת חולים לאומית למשל הם גדלו מ-22% בינואר-פברואר ל-53% באפריל. אך לדבריו הרפואה מרחוק היא לא תמיד פתרון טוב, מהסיבה שיש אוכלוסיות ששירותים אלה אינם נגישים להן, למשל "אוכלוסיות בעלות אוריינות דיגיטלית נמוכה ומי שאין לו מחשב או טלפון חכם".

המבקר מדגיש כי בתקופת הגל הראשון, מספר המטופלים שהגיע פיזית למרפאות בקופות ובבתי החולים ירד לשליש מהכמות הרגילה. הוא מייחס זאת לכך שמשרד הבריאות לא פעל מספיק להפגת חששות הציבור מלהגיע למרפאות. התוצאה לפיו הייתה ש"המצב הרפואי של חלק מהחולים בכל הקופות היה חמור, ובכך שהם נמנעו מלפנות למרפאות בקהילה ולבתי החולים היה סיכון לחייהם".

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה כי "המשרד ומדינת ישראל מתמודדים עם מגפה פנדמית עולמית שמתרחשת אחת ל-100 שנה. בתוך קצב האירועים האינטנסיבי מאוד, המשרד ילמד את מסקנות המבקר ויתקן את הדרוש תיקון. יש לציין שדברים רבים כבר עברו שינוי ושיפור בזמן שחלף מהביקורת ועד עתה, והדברים נכתבו גם למבקר המדינה".