מבקר המדינה על איכוני השב"כ: צריך למצוא חלופה אזרחית

האם אמצעי האיכון שהפעיל השב"כ על מנת לאתר נדבקים פוטנציאליים, הוכיחו את עצמם? דוח של מבקר המדינה משבח את מאמצי הארגון לשמירה על פרטיות האזרחים, אך קורא לרשויות לבחון חלופות אזרחיות.

דוח המבקר מציין לשבח כי השירות הפעיל מנגנוני פיקוח ובקרה למניעת פגיעה בפרטיות: המידע נשמר בשרתים נפרדים, מספר בעלי תפקידים שנחשפו למידע היה מוגבל והמידע שנאסף נמחק לאחר שבועיים. בנוסף, השב"כ מבצע מהלכי בקרת האיכות, הן באופן מדגמי והן בעקבות ערעורים מהציבור דרך משרד הבריאות.

לצד זאת, הדוח ציין כי התרחשו ארבעה אירועים שבהם השירות פעל בניגוד לכללים ולנהלים, בדרך שהיה בה כדי לפגוע באופן לא מידתי בזכות לפרטיות.

בנוסף, הדוח ציין את השיעור הנמוך של האנשים שהתבררו כחולים, מבין אלו שאותרו בידי השב"כ ונשלחו לבידוד - 3.5% בלבד, ובהמשך 4.6%. התוצאה היא שאנשים רבים הוכנסו לשווא לבידוד.

עם זאת, בזכות הפעילות הנרחבת של האיכונים, הצליח השירות לאתר קרוב ל-30% מהחולים המאומתים. על פי הערכת השב"כ, כ-40%-60% מהחולים שאינם בני משפחה אותרו באמצעותו. הדבר כמובן בעל ערך רב במאמץ לצמצום התפשטות הנגיף. חרף זאת, לפי הדוח, "בתהליך בכללותו אין כדי למצות את יכולות שב"כ שהוקצו לטובת הסיוע למשרד הבריאות".

לא רק הזכות לפרטיות: גם השב"כ נפגע מהאיכון

הדוח ציין גם שהשב"כ עצמו נפגע מפעילות האיכון. פעם אחת כש"כפועל יוצא מפעילות הסיוע שנתן, נפגעה פעילותה השוטפת של מחלקה מסוימת". ופעם נוספת כאשר "פעולות הסיוע הובילו לחשיפה מסוימת של יכולות השירות, אשר עלולה לפגוע בשירות בעתיד".

בעקבות הממצאים, ממליץ המבקר לחזק את מערך החקירות האפידמיולוגיות באמצעות תישאול, באופן כללי, ובמקביל להתחיל לשלבה טוב יותר עם האיכונים.

במישור הפרקטי, המבקר ממליץ למשרד הבריאות לוודא שמספרי הטלפון הניידים שנמסרים לו על ידי הנבדקים היו בשימושם ב-14 הימים שלפני הבדיקה. זאת, על מנת ש"ייחסך הצורך בביצוע פעולות מסוימות בשב"כ", וכן משום ש"הדבר יאפשר לשב"כ לאכן אחוז גבוה יותר של מי שפרטיהם הועברו אליו כחולים על ידי משרד הבריאות".

בשורה התחתונה, אומר המבקר כי על מקבלי ההחלטות לבחון חלופות אזרחיות ואומר כי "ראוי שמשרד הבריאות ומשרד המודיעין, לפי תחומי אחריותם, ובסיוע המל"ל יפעלו להגדיר באופן החד והברור ביותר את הדרכים לקידום האמצעים הדיגיטליים החלופיים לפעילות הסיוע של השב"כ". 

לפי השב"כ, "חוות הדעת העדכנית שהוגשה על ידי משרד הבריאות ב-25 באוקטובר לוועדת השרים, מלמדת על תמונת מצב שונה בתכלית, הן בהיבט הנתונים, והן בהיבט היעילות". לפי השב"כ, 59,326 חולים אותרו על ידו, שמהווים 35.8% מכלל החולים, בניכוי בני אותו משק בית". באשר לתקלות שהתגלו במהלך הביקורת", טוען השב"כ, "ארבעת המקרים הבודדים שהוזכרו בדוח תחת סעיף 'תקלות בפעילות' מתוך מאות אלפי בדיקות חולים שבוצעו על ידי השב"כ, אירעו במהלך תקופת ההפעלה הראשונה ונבעו מכשלים טכניים (גיבויים אוטומטיים שנמחקו מיד), או לטובת מחקר ופיתוח להגברת האפקטיביות. בפועל לא הובילו לפגיעה בפרטיות".