בתוך שמונה חודשים הקימה ישראל 40 מעבדות לבדיקת קורונה, המעסיקות מאות עובדים מסביב לשעון, כדי לנסות לאתר בזריזות את הימצאות הנגיף ולמנוע התפרצויות של המגפה בקהילה. בשלהי גל הקורונה הראשון נרכשו 2.4 מיליון ערכות לבדיקות סרולוגיות, במטרה לבדוק כמה ישראלים פיתחו נוגדנים למגפה, ומה היקף התחלואה באוכלוסייה. ואמנם, לפי ממצאי ביניים של דוח מבקר המדינה, משרד הבריאות טרם גיבש תוכנית לשימוש ב-2.1 מיליון ערכות בדיקה - הרוב הגורף של הבדיקות הסרולוגיות שנרכשו. עלותן של הבדיקות הללו הסתכמה בכ-98 מיליון שקל.
לפי מסמך עבודה שמסר משרד האוצר לצוות הביקורת באוגוסט 2020, משרד הבריאות ציין לפניו כי מספרן הנדרש של הבדיקות הסרולוגיות הוא "כמה שיותר", אך לא הציג עבודת מטה או ניתוח של הצורך בהיקף הבדיקות. גם בסוף אוגוסט לא שינה משרד הבריאות את עמדתו, אך עדיין לא הציג מודל הפעלה של הבדיקות, ולא את העלויות הכרוכות בביצוען.
בפועל, עד סוף יולי הובאו לארץ רק כ-250 אלף בדיקות, אך גם הן לא מוצו עד תום, והתוקף של רובן פג; עד סוף יולי המשרד תכנן לבצע כ-80 אלף בדיקות סרולוגיות בלבד - 75 אלף בסקר שנערך בשיתוף קופות החולים, ועוד כ-5,000 בסקר נוסף שנערך בבני ברק. בסופו של דבר נדגמו 55 אלף בני אדם בפועל. יתר הבדיקות אינן בתוקף, אך משרד הבריאות קיבל את אישורה של אחת החברות שמהן נרכשו הבדיקות, להאריך את תוקפן. מבקר המדינה מציע למשרד הבריאות לגבש מדיניות בנושא, ואם יחליט שאין צורך ב-2.1 מיליון הבדיקות הנוספות שנרכשו וטרם הגיעו לארץ, יבחן כיצד למזער את הנזק הכלכלי שברכישתן.
באשר לסקר הסרולוגי המצומצם יותר שאכן בוצע, המבקר מצא כי המשתתפים לא נבחרו במדגם סטטיסטי מתוקף המייצג את האוכלוסייה, ולמרות שמשרד הבריאות קבע כי בתנאים מסוימים יש לחזור על הבדיקה לאחר 14 יום, הבדיקה החוזרת בוצעה רק בחלק מהמקרים הנדרשים.
עיכובים בבדיקות
נכון לסוף יולי, מספר הבדיקות לכל 1,000 נפש במדינת ישראל הוא מהגדולים ביותר בעולם. אך לפי המבקר, מערך הבדיקות עודנו טעון שיפור משמעותי. כדי לקטוע את שרשרת ההדבקה, מוטב שאדם שעבר בדיקת קורונה יקבל את תוצאתה בהקדם האפשרי. ואולם, מתוך 370 אלף בדיקות שבדק המבקר, 74% מהנבדקים מקבלים תוצאות מהמעבדה לאחר יותר מ-36 שעות מאז ההפניה לבדיקה, ובכלל זה 33% מקבלים את התוצאות לאחר יותר מ-72 שעות מאז ההפניה לבדיקה.
למרות חשיבות קיצור זמני הבדיקה, למשרד המבקר התברר כי משרד הבריאות אינו אוסף את נתוני הביניים לביצוע כל מרכיב בכל שלב, ולפיכך לא ניתן לנתח את התהליך במדויק, ולא ניתן לזהות את צווארי הבקבוק. למשל, לא ניתן לדעת אם הסיבה לכך שהתשובה ליותר ממחצית מהבדיקות התקבלה אחרי למעלה מ-24 שעות ממועד הדגימה היא עיכובים בשינוע או סיבה אחרת.
המבקר מצא גם כי קיים פער בין יכולות המעבדות לבצע בדיקות לבין תכנון משרד הבריאות בפועל. מעבדות קופות החולים מתכננות להגדיל ביצוע הבדיקות ב-24 אלף ליום יותר מאשר משרד הבריאות מתכנן (דהיינו, ב-39%). תיאום בין משרד הבריאות לקופות הינו קריטי, שכן מערך הבדיקות יהפוך נחוץ אף יותר בעונת החורף, שכן תסמיני השפעת דומים לתסמיני הקורונה, מה שיכול לגרום לעומס מוגבר על מערך הבדיקות. לנושא חשיבות רבה, שכן אם משרד הבריאות לא מודע לכך שביכולתן של הקופות לבצע בדיקות רבות מהצפי שלו, הוא עלול לקבוע יעדי ביצוע של בדיקות בחסר.
המבקר מדגיש כי משרד הבריאות עדכן כי מתקיים קשר שוטף בינו לבין הקופות, במטרה לבצע 100 אלף בדיקות ביום. לכן ההמלצה היא שהמשרד יוודא שהקופות יוכלו להפעיל את מערך המעבדות לפי צפי הבדיקות בימי השיא, בין היתר על ידי אספקת ריאגנטים (חומרים כימיים המשמשים ליצירת תגובות כימיות וביו-כימיות, בהם משתמשות המעבדות בדרך כלל לביצוע בדיקות), בהיקף ובסוג המתאים למכשירים שברשותן.
הריאגנטים הם משאב לאומי שבו שולט משרד הבריאות, הרוכש ומחלק את החומר לקופות ובתי החולים ללא עלות. לפי המבקר, קיימת אי-תאימות בכל הנוגע לתכנון ההיקף והסוג של הריאגנטים שיסופקו לחלק ממעבדות קופות החולים כך שהם יתאימו למכשירים שברשותן. משרד הבריאות ציין בתגובתו כי הוא מנהל שיח עם הקופות בכדי לגשר על הפערים, ומקדם שימוש במכשירים לבדיקות קורונה באופן שרוב הריאגנטים יכולים להתאים להם.
משרד הבריאות מסר כי הוא "מתמודד עם מגפה פנדמית עולמית שמתרחשת אחת ל-100 שנה. בתוך קצב האירועים האינטנסיבי הוא ילמד את מסקנות המבקר ויתקן את הדרוש תיקון.יש לציין שדברים רבים כבר עבורו שינוי ושיפור בזמן שחלף מהביקורת ועד עתה, והדברים נכתבו למבקר המדינה".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
