למשרד הבריאות עדיין אין כלי לניהול יעיל של מערך החקירות האפידמיולוגיות

בסוף הגל הראשון של הקורונה אותרו מדי יום בישראל חולים בודדים בלבד. הטפטוף הדק של חולים נוספים יצר אשליית שגרה, רגע לפני הקפיצה הגדולה במספר המקרים, שסימנה את תחילתו של הגל השני. ההידרדרות הפכה חסרת שליטה, כאשר בישראל לא הייתה מערכת אפידמיולוגית יעילה לקטיעת שרשראות ההדבקה ועצירת התפשטות המגפה.

שמונה חודשים לאחר תחילת התפשטות הקורונה מצביע מבקר המדינה על שורה של כשלים בהקמת המערכת לקטיעת שרשראות ההדבקה, ובניהול בסיס הנתונים על ידי משרד הבריאות. רק בספטמבר, לאחר הקמת מערך החקירות במפקדת אלון, החלה הטמעת מערכת מעודכנת לניהול חקירות, ורק בנובמבר המערכת תופעל במלואה.

כוח האדם במערך החקירות עודנו לוקה בחסר: גם לאחר תגבור מספר החוקרים האפידמיולוגים מ-27 בפברואר ל-300 בסוף אוגוסט, בספטמבר עדיין היה מספרם ביחס לאוכלוסייה קטן ביחס למספרם במדינות אחרות. מספר החוקרים משפיע על פרקי הזמן להשלמת החקירות, על איתור מגעים פוטנציאליים ועל יעילות קיצור שרשראות ההדבקה.

שיפור קל עם מפקדת אלון

מערך החקירות האפידמיולוגיות חשוב לשם קטיעת שרשראות ההדבקה והתחקות אחר התפרצויות. אך יש לו חשיבות נוספת ומהותית, נוכח העובדה שהמידע המצטבר מהחקירות מאפשר לגבש תמונת מצב על אודות פיזור התחלואה, זיהוי מוקדי ההתפרצות וההיקף שלהם. זהו מידע חיוני לקבלת החלטות על אופן ההתמודדות עם הצורך בצמצום התחלואה, מהנחיות בידוד ועד החלטה על סגר.

אך לפי מבקר המדינה, חצי שנה לאחר פרוץ המגפה, למשרד הבריאות עדיין לא הייתה מערכת חקירה מעודכנת לניהול יעיל של מערך החקירות האפידמיולוגיות, כשבחלק מהזמן התבסס המשרד על תוכנת ניהול ישנה שיועדה בעיקר לניהול התפרצות החצבת. המערכת לא אפשרה מעקב יעיל אחר מגעים, והחקירה הוגבלה ביכולותיה. ובכך, לא הייתה בנמצא מערכת המתבססת על מתודולוגיה סדורה לביצוע החקירות, ומסייעת בביצוע חקירה שיטתית באופן שיאפשר מעקב ובקרה.

דוח הביקורת התבצע לאורך מאי-אוגוסט (אך כולל עדכונים שנעשו במהלך החודשיים האחרונים), ומפורסם כעת במטרה להקנות לגופים המבוקרים כלים לשיפור המערכים הקיימים. לאורך הביקורת שב המבקר ומתריע כי בסיס הנתונים והשליטה עליהם הם נקודת תורפה הפוגמת ביכולת לקבל החלטות אופטימליות ומבוססות. עם הקמת מפקדת אלון חל שיפור, אך עדיין ישנם כשלים הנדרשים לפתרון.

בספטמבר 2020, לאחר החבירה למפקדת אלון, הוחל בהטמעת מערכת מעודכנת לניהול חקירות, שתוכל לסייע בביצוע איכותי של חקירות ובניהול מבוקר שלהן, באופן שייצר מאגר מידע איכותי על מגעים עם הסביבה של מי שאומת כחולה. בתחילת נובמבר צפויה המערכת להתחיל לפעול בצורה מלאה לאחר שינויים שבוצעו בה.

גם שיטת העבודה המקורית של מערך החקירות התבססה על יסודות מיושנים ומסורבלים. עד לחודשים יוני-יולי, החוקרים במחוזות ירושלים, דרום, צפון, חיפה, תל אביב ובחלק מהנפות במחוז מרכז, תיעדו את פרטי החקירה בכתב יד, לאחר מכן הם הוזנו למחשב בידי גורם אדמיניסטרטיבי אחר. מהלך כזה עלול להיות מקור לטעויות ולגרום לשיבוש של החקירה ועיכוב בהשלמתה, בשל הצורך בטיוב הנתונים.

גם המערכת הממוחשבת עצמה מסורבלת, ועלולה להוביל לטעויות אנוש בקלות יתרה. יתר על כן, המערכת המקורית והמערכת המעודכנת לא מתממשקות באופן ישיר לקובץ מרשם האוכלוסין, באופן שיאשר השלמת מידע אותו הנחקר לא יכול לספק באשר לבני משפחתו.

המערכות גם לא מקושרות למערכות משרד החינוך, ולפיכך לא ניתן לאחזר נתונים על תלמידים שיש פוטנציאל שנחשפו לתלמיד חולה במוסד שבו הם לומדים. לצורך קבלת המידע, נדרש החוקר לפנות למוסד החינוכי, ולקבל ממנו את רשימת התלמידים. זהו תהליך בלתי יעיל ולא מפוקח, בייחוד כאשר מדובר באירוע הדבקה המוני. באוקטובר אושר מתווה מסוכם להעברה של הנתונים במתכונת מסוימת מאובטחת, עד לפיתוח ממשק בנושא.

כשל נוסף במערך החקירות עולה בחוסר היכולת של המערכת להצליב מידע. כך, למשל, כך למשל מחוז ירושלים מסר לצוות הביקורת בתחילת אוגוסט 2020 כי במקרים שבהם אותרו חולים שנדבקו באותו מקום ובאותו מועד, הם נחקרו על ידי מחוזות שונים שבהם הם גרים, בלי שנתוני החקירות הוצלבו. במקרים כאלו קיימת אפשרות שחקירות של חולים שכולם נדבקו באותו המקום, או באותו האירוע, ייחקרו על ידי חוקרים ממחוזות שונים בהתאם למקום מגורי החולים, בלי שהחוקרים יגלו שמדובר למעשה בגורם הדבקה אחד.

במקום לנהל, למשל, חקירה לצבר חולים שנכח באירוע מסוים על ידי חוקר אחד, כל אחד מהם נחקר בעירו, הנתונים לא מוצלבים, ושרשרת ההדבקה לא מתחברת. תגובת משרד הבריאות לנושא הייתה שהמערכת המעודכנת לניהול החקירות מאפשרת תיעוד וניתוח של מקומות ההדבקה באמצעות כלים טכנולוגיים מתקדמיים (Big Data) לניטור שרשראות ההדבקה.

קושי באיתור מגעים

למרות שבבדיקות עבר שביצע מבקר המדינה באשר למחלות מתפרצות נמצא כי חוקרים לא ביקשו מהנחקרים פרטים על כל מי שבאו עמם במגע, אלא על בני המשפחה הקרובים בלבד, גם הפעם שיש חקירות עם תיעוד חלקי כזה. בנוסף עלה שיש חולים שאינם משתפים פעולה עם החוקרים, וכי יש חולים שהחוקרים לא מצליחים לאתרם.

במדגם שבדקה הביקורת עלה כי מתוך 76 חקירות שנבדקו במחוז ירושלים, 22 תיעדו רק את מגעי הנחקר עם בני משפחתו או שלא תועדו מגעים כלל, וב-4 מהחקירות נרשם שהנחקר לא שיתף פעולה; מחוז תל אביב העריך שכ-10% מהחולים אינם משתפים פעולה, ועוד כ-20% משתפים פעולה באופן חלקי. בכנס של רופאי מחוזות משרד הבריאות, שהתקיים ביוני 2020, ציין הרופא המחוזי בלשכת בריאות מחוז דרום כי חלק מהנחקרים אינם מוסרים מידע אמין, וזאת כדי למנוע הכנסת מי שבא איתם במגע לבידוד.

את הממצאים הללו אוששו גם במפקדת אלון. מפקד המפקדה מסר לצוות הביקורת ב-14.9.20 כי מספר המגעים הממוצע שעליו מדווחים הנחקרים בחקירות נמוך מאוד, ועומד על 4.9 מגעים בחקירות שביצעו חוקרי מפקדת אלון, ו-3.4 מגעים בחקירות שביצעו חוקרי משרד הבריאות. הוא ציין שמספר המגעים הממוצע הסביר הוא כ-40, ועם היכולות הקיימות כ-20; לדעתו אחת הסיבות למספר הנמוך של המגעים המדווחים היא הימנעות מהצורך שאלו שזוהו כמגעים, ייכנסו לבידוד.

בעניין הזה המליץ מבקר המדינה למשרד הבריאות ומפקדת אלון להכשיר את החוקרים להתמודד באופן מקצועי עם קושי בקבלת שיתוף פעולה מלא מהנחקרים, לקיים בקרה ומעקב אחר תפוקות החקירות, ולפעול להסרת חסמים המונעים השגת תפוקות רצויות.

החקירות מתחילות מאוחר מדי

קיצור פרק הזמן להשלמת איתור המגעים בחקירה אפידמיולוגי הוא קריטי לקטיעת שרשרת ההדבקה. חוזרים שונים של המשרד וגורמים מייעצים קבעו כי פרק הזמן היעיל לתהליך כולו הוא 24 עד 48 שעות ממועד קבלת התוצאה החיובית, ועד לסיום החקירה והוראה על בידוד המגעים. ואולם, צוות הביקורת בדק אקראית 76 מהחקירות שבוצעו בחודשים יוני ויולי 2020 בלשכת הבריאות המחוזית בירושלים; בבדיקה נמצא כי כ-64% מהחקירות החלו לאחר יותר מ-4 ימים ממועד קבלת תוצאה חיובית של בדיקת מעבדה. רק כ-4% מהחקירות האפידמיולוגיות שנבדקו התחילו בתוך יום אחד ממועד קבלת תוצאה חיובית של בדיקת מעבדה; ובסך הכול מעט יותר מ-5% מהחקירות החלו בתוך יומיים.

לפי נתונים שמסר משרד הבריאות ונוגעים למדגם גדול יותר (18,672 חקירות בתאריכים 10.6-10.7 ו-47,815 חקירות בתאריכים 16.7-15.8), עולה כי בתקופה שמסתיימת בחודש אוגוסט התקצר פרק הזמן עד לביצוע החקירות, ואולם עדיין כמחצית מהן החלו לאחר יותר מ-48 שעות ממועד קבלת תוצאה חיובית לבדיקת המעבדה.

כמו כן, בעוד שבתקופה הראשונה רק 18% מהחקירות החלו תוך 48 שעות, בתקופה השנייה 49% מהחקירות החלו בפרק זמן זה. בנוסף, בעוד שבתקופה הראשונה 44% מהחקירות לא הושלמו או שלא נרשם מועד סיומן, בתקופה השנייה רק 17% מהחקירות היו כאלו - מה שמצביע על שיפור בניהול מערך החקירות.