מנכ"ל וויביט ננו לאחר זינוק של 400% במניה: "כל מכשיר אלקטרוני בעולם הוא יעד בשבילנו"

וויביט, שעדיין לא רושמת כל הכנסות, מייצרת טכנולוגיה של זיכרונות לא נדיפים, שיכולים להחזיק מידע גם כשאין חשמל: "הטכנולוגיה שלנו הרבה יותר מתקדמת ממה שיש היום בשוק הסמיקונדקטור"

בתחילת 2020, רגע לפני פרוץ משבר הקורונה הגלובלי, נסחרה מניית וויביט ננו - חברת טכנולוגיה ישראלית הנסחרת באוסטרליה - במחיר של כ-42 סנט אוסטרלי למניה. היום מחיר המניה עומד כבר על 2.1 דולר אוסטרלי - תשואה של 400%, ומשקף לחברה שווי של כ-220 מיליון דולר אוסטרלי  (531 מיליון שקל).

מיהי וויביט ננו (Weebit Nano), מה גרם לנסיקה במנייתה ומה צפוי לה בעתיד? מנכ"ל החברה, קובי חנוך, מספר בראיון ל"גלובס" כי "וויביט מייצרת טכנולוגיה של זיכרונות לא נדיפים, כלומר כאלה שמחזיקים את המידע גם כשאין חשמל. הטכנולוגיה שלנו הרבה יותר מתקדמת ממה שיש היום בשוק, פלאש.

"החברה רצה קדימה בקצב הרבה יותר מהיר ממה שרגילים לראות בשוק הסמיקונדקטור, כי אנחנו מצליחים לייצר את הזיכרון בעזרת חומרים סטנדרטיים (תחמוצת סיליקון) - בניגוד לחברות אחרות שמנסות לפתח טכנולוגיות חדשות שמשתמשות בחומרים לא סטנדרטיים, וצריכות להכניס לאתר הייצור סט מכונות חדשות, שזו רעידת אדמה מטורפת והשקעה עצומה".

בשבוע שעבר פרסמה החברה עדכון רבעוני שרק האיץ את הזינוקים במניה, וכלל דיווח על עמידה באבן דרך נוספת בפיתוח. ההערכה היא שהטכנולוגיה תגיע לשוק והסכמים מסחריים ייחתמו ב-2021. "זה כנראה מה שמקפיץ את המניה - שההגעה לשוק כבר לא נמדדת בשנים, אלא בחודשים. הטכנולוגיה כבר יציבה ומוכנה למעבר", אומר חנוך.

לדבריו, גיוס של 9.1 מיליון דולר אוסטרלי שבוצע ביולי האחרון "היה מאוד מוצלח ושם עלינו זרקור".

כששווי החברה עולה, גם סוג המשקיעים משתנה?

"כן, בהחלט יש שינוי במרקם של המשקיעים שלנו. אנחנו בדיוק בשלב שבו משקיעים מוסדיים מסתכלים עלינו, ואחד כבר נכנס, אבל בסכומים קטנים. עד היום הפוקוס שלנו היה באוסטרליה, אבל עכשיו אנחנו מחפשים משקיעים ישראלים".

"שוק של כ-60 מיליארד דולר, ואנחנו פונים לכולו"

וויביט, שעדיין לא רשמה הכנסות מפעילותה, הוקמה ב-2015, מעסיקה כ-30 עובדים בישראל ובצרפת וגייסה עד היום כ-20 מיליון דולר. בדירקטוריון החברה, שנרשמה למסחר בבורסה האוסטרלית ב-2016 (באמצעות מיזוג לשלד בורסאי), חברים דמויות מוכרות בתעשייה: היו"ר הוא דדי פרלמוטר, שהיה בכיר באינטל; וישנם גם יואב כהן ניסן שהיה מנכ"ל טאואר, ואטיק ראזה שהיה בכיר ב-AMD .

דדי פרלמוטר / צילום: ענבל מרמרי
 דדי פרלמוטר / צילום: ענבל מרמרי

המנכ"ל חנוך הוא בעל ניסיון של 40 שנה בתחום הסמיקונדקטור (מוליכים למחצה), ולשעבר ממייסדי וריסיטי שנמכרה לקיידנס ב-315 מיליון דולר לפני כ-15 שנה. לחברה הצטרף לאחרונה כסמנכ"ל שיווק ופיתוח עסקי ערן ברימן, לשעבר בכיר בסיוה.

"יש לנו צוות מדהים", מפרגן חנוך. "החברה התקדמה מאוד מהר בפיתוח הטכנולוגיה, ויש לנו היום אבטיפוס שנבדק אצל חברת XTX הסינית והציג תוצאות מאוד חיוביות. זה נתן רוח גבית לחברה. XTX היא חברה שמוכרת זיכרונות שעובדת כרגע בפלאש ורוצה לעבור לטכנולוגיה מתקדמת יותר.

"בכלל, בסין יש היום רמת עניין מאוד גבוהה בוויביט. סין משקיעה משאבים אדירים לקדם את תעשיית הסמיקונדקטור. טראמפ מטיל עליהם יותר ויותר מגבלות והם מחפשים פתרונות ומקימים הרבה מתקני ייצור, ולכן הם צריכים טכנולוגיות, ולנו יש איתם קשרים טובים".

בשל יחסי סין-ארה"ב, יש סיכון שתצטרכו לבחור בין פעילות בסין לפעילות בארה"ב?

"אנחנו עם אצבע על הדופק. כרגע אנחנו מדברים גם עם חברות סיניות וגם עם אמריקאיות, ויכולים לעשות עסקים גם פה וגם שם, אבל נראה איך העניינים מתפתחים".

מה היקף השוק שאתם פונים אליו?

"השוק הזה הוא ענק. בתחום הסמיקונדקטור, זיכרונות זה התחום הכי גדול והכי חם. השנה, שוק הסמיקונדקטור יישאר יחסית שטוח בגלל הקורונה, אבל שוק הזיכרונות ממשיך לגדול בקצב דו-ספרתי. היום שוק הזיכרונות הלא-נדיפים הוא כ-60 מיליארד דולר, וצפוי להגיע ל-100 מיליארד דולר עד 2025". 

כמה מהשוק הזה רלוונטי לכם?

"אנחנו פונים לכל השוק הזה. הוא מתפצל לשני תתי-שווקים, אנחנו מתחילים מתחום המערכות משובצות מחשב - זיכרונות שנכנסים ל-System on a Chip, אבל נתרחב גם לצ'יפים שכולם זיכרונות.

"חשוב להבין, כל רכיב אלקטרוני מכיל זיכרון: טלפונים, מכונות כביסה, רכב אוטונומי, מצלמות אבטחה. כולם צריכים זיכרונות לא נדיפים. הדרישה גדלה בקצב אקספוננציאלי, ובכל שנה צורכים יותר זיכרון לא נדיף מכל מה שצרכו מתחילת ההיסטוריה ועד השנה שקדמה לה. כולם מגבים לענן ולא חושבים על זה, אבל צריכים כמויות אסטרונומיות של זיכרון".

הטכנולוגיה שלכם מתאימה לכל מוצר?

"כן. כל מכשיר אלקטרוני בעולם הוא יעד בשבילנו".


"השוק כל-כך חם, ובמידה מסוימת אפילו גדל בקורונה"

מה המודל העסקי?

"כרגע המודל הוא מכירת IP (קניין רוחני), נותנים רישיון לטכנולוגיה לחברות והן מייצרות, וכשהמוצר מגיע לשוק נקבל תמלוגים לפי מכירות. בשלבים הראשונים זה יהיה המודל היחיד, אבל בעתיד אולי נייצר צ'יפים של זיכרון בעצמנו".

בשוק ה-System on a Chip התמלוגים הצפויים נעים סביב 3% ממחיר הצ'יפ, כך שהם יכול ים להגיע לעשרות סנטים על כל מכשיר שיימכר ויכלול את הטכנולוגיה של וויביט. מדובר בהכנסות שמגיעות ישירות לשורת הרווח, משום שאין לחברה הוצאות נלוות עליהן. בסמארטפון למשל, פרט למעבד הראשי יש עוד צ'יפים שכל אחד מהם זקוק לזיכרון בלתי נדיף. "ז ה מצטבר יחד לכמות משמעותית מהמחיר", אומר חנוך.

במה הטכנולוגיה שלכם עדיפה על הקיימת?

"היא הרבה יותר מהירה, וגם צריכת ההספק הרבה יותר נמוכה, ועלויות הייצור יותר נמוכות".

גם אחרי העלייה בשווי, אתם לא חברת ענק. מה הסיכוי שינסו לרכוש אתכם?

"אנחנו מדבר ים עם החברות הגדולות כל הזמן - עם דירקטוריון כמו שלנו אנחנו לא יכולים להסתתר. אני לא יכול להתייחס מעבר לזה, אבל יש שיחות כל הזמן, וזה חלק ממהות התעשייה".

מה סוג החברות שיכולות להתעניין ברכישה שלכם?

"כמעט כל חברה בעולם הטכנולוגי: מצד אחד הפאבים - בתי החרושת של הסמיקונדקטור, צריכים טכנולוגיה כזאת; יצרני זיכרונות גדולים כמו סמסונג, הייניקס, טושיבה, מייקרון; כל החברות שמייצרות רכיבים אלקטרוניים כמו אפל, גוגל, קוואלקום, אינטל, ברודקום. יש מגוון מאוד רחב של חברות, כי הטכנולוגיה שלנו נוגעת בכל פינה בתעשייה".

אתה עוקב אחרי המניה ביומיום?

"כן. אם המניה קופצת עוד 15%, זה עושה טוב על הלב וזה נחמד, אבל זה לא מה שמניע אותי. אני עסוק בלהביא את החברה להכנסות ראשונות".

עד כמה הקורונה פוגעת בוויביט?

"באופן כללי, חברות הייטק מצליחות להסתדר בתקופת הקורונה יותר מחברות אחרות. עוד לפני כן ידענו לעבוד מהבית. ההשפעה המיידית לא מאוד גדולה. חטפנו מכה בתחילת הקורונה כי המפעל שבו אנו מפתחים בצרפת נסגר לשלושה חודשים, אבל היום הוא פתוח ועובד בקצב מלא. ההשפעה היא כשאני רוצה לשלוח מהנדס שיישב אצל הלקוח, ואני לא יכול - עכשיו הכל בזום וזה פחות יעיל. קשה להעריך כמה זה פוגע, אבל זה בפירוש פחות קל".

ויש פגיעה בצד הביקוש?

"לא, לא. השוק כל-כך חם, ובמידה מסוימת אפילו גדל בגלל כל ה'נטפליקסים' וה'זומים'. הביקוש עולה, לא רק שלא יורד".