"ניתן דוגמה איך עיר ערבית יודעת גם לשתף אחרים ולא רק לבקש"

האם יש רוויה של אזורי תעסוקה או דווקא יש צורך בעוד? תלוי את מי שואלים ותלוי מי הרשות שמרוויחה מכך. "רוב ההכנסות של הרשויות הערביות מורכבות מארנונה למגורים ורק 20% מארנונה בתחום המסחר ותעשייה", אמר איימן סייף, לשעבר מנהל הרשות לפיתוח כלכלי בחברה הערבית. לדבריו, ב"נוף הגליל למשל יש 3,000 דונם של אזור תעשייה לעומת נצרת הערבית שיש לה 100-120 דונם בלבד. מדינת ישראל לא השקיעה בפיתוח אזורי תעסוקה בישובים הערביים והדבר הזה גורם לכך שההכנסות של הרשויות הערביות קטנות יחסית, כי הכסף הגדול הוא בארנונה העסקית. הקצנו חצי מיליארד שקל בפיתוח אזורי תעשייה מול הממשלה אבל הנושא לא התקדם. הפתרון הוא שילוב של המגזר הפרטי: כלומר, להביא יזמים פרטיים ביחד עם הרשויות".

ראש עיריית כפר קאסם עאדל בדיר רואה בחזונו פתרון של אזורי תעשייה משותפים, כאלה שלא יקפחו את הישוב שעליו הוא אמון: "אזורי התעשייה הם מוקד מרכזי בחברה הערבית. אם רוצים לתת הזדמנות לרשויות זה רק באזורי תעשייה. אמרתי לשר הפנים שאני לא רוצה מענקים, שיתנו לי לתכנן אזורי תעשייה ואסתדר לבד. ניסינו לעשות זאת בעבר אולם נתקלנו בקושי רב.

"יש למשל אזור תעשייה שהוא בלב לבה של כפר קאסם בשטח שמפריד ביננו ובין ראש העין, אלא שסופח לראש העין שמקבלת הכנסות של 60-70 מיליון שקל מהסוחרים שם. כל הכסף הולך לראש העין למרות שאת המחיר של הקמת אזור תעשיה משלמים תושבי כפר קאסם, בזיהום ובתחבורה. מאותו שטח של 400 דונם שנמצא אצלנו אנחנו מרוויחים 8 מיליון שקל בשנה כי לנו אישרו להקים מתחמים רק ללוגיסטיקה. המיקום שלנו הוא בעל פוטנציאל אדיר. ביקשתי הזדמנות לקדם אזורי התעשייה, אחרי בירוקרטיות שלדעתי לא קיימות ברשויות היהודיות, ב-2021 נחנוך קריית הייטק שתעסיק 1,300 עובדים בחלוקה שווה בין יהודים וערביים.

"אנחנו מכינים את הקרקע להגדיל את קריית ההייטק ואנחנו מצויים במו"מ מתקדם בתכנון אזור תעשייה גדול בשיתוף עם משרד המשפטים עם הוועדה המחוזית. אני מקווה שנצליח להתגבר על כל המכשולים וכל החסמים ושנצליח לאשר אזור תעשייה שלישי. כך כפר קאסם תהיה דוגמה ומודל איך יכולה עיר ערבית לפתח ולהגדיר את עצמה במעמד סוציו אקונומי שדומה לערים השכנות. אמרתי שאם יאפשר לי אזור תעשייה שלישי, אני מבטיח שכפר קאסם תהיה עיר איתנה ונוותר על מענקים".

"המרכזים מחברים בין יהודים וערבים מהאזור"

יואב קפלן, משנה למנכל צים אורבן לייף, התייחס לפריסה של מרכזי צים ברחבי הארץ "אנחנו רואים את הפריפריה היהודית והערבית כהזדמנות גדולה. המתחמים שלנו פרוסים באזורים שונים, במעלות, בבית שאן, בנתיבות בכפר סבא ובישובים ערביים בהם ירכא אום אל פחם, טייבה, טמרה, רהט וחורה. התפיסה שלנו מדברת על מתחמים שמשלבים תעסוקה, מסחר, בילוי ושירותים. אנחנו רואים את עצמנו כחלק בלתי נפרד מהעיר, אנחנו העיר".

 יואב קפלן, משנה למנכ"ל צים אורבן לייף / צילום: איל יצהר, גלובס

את האמירה הזו הסביר קפלן כך: "אנחנו מסתכלים על האוכלוסייה של האזור. למשל מסתכלים על השילוב של טמרה, כאבול, מעיליא ומעלות תרשיחא ורואים את המתחם שלנו בתור המרכז העירוני שנותן מענה לתעסוקה מסחר ובילוי. בראייה שלנו המרכזים מחברים בין יהודים וערבים מהאזור, יש לנו אזורים שבהם יש רצף ישובי שרובו של ערבים שמגיעים למתחמים משולבים. זה לא מענה של היצע וביקוש אלא של צורך. הפערים גדולים מאוד, ואנחנו מביאים איכות ותמהיל של שירותים ברמה גבוהה וזה מה שמושך קהל. למעשה, הביקוש גבוה וההיענות גבוהה להבדיל ממרכזים שנמצאים באזור ראש העין וכפר קאסם. הפריפריה המאתגרת היא באזור ערד, בית שאן, סחנין עראבה ובאקה, אלו אזורים שלא מוצאים שם מאסות גדולות ושם אנחנו רואים פוטנציאל והזדמנות".

לשאלה על עודף שטחי התעסוקה בהתאם לפרסום של מנהל התכנון השיב קפלן "צריך להבדיל בין הרוויה שקיימת במרכז בשעה שהפריפריה חסרה מאוד. אי אפשר לשכוח שבעיות התחבורה עדיין גדולות ושאנחנו בעידן של קורונה שיישאר גם אחרי הקורונה - אנשים למדו לעבוד מהבית או על יד הבית ולכן אנחנו מציעים מענה איכותי של שטחי תעסוקה שמשלבים שירותים של מוסדות ציבוריים או למשל של בנקים שיודעים לתת מענה בישוב או בסביבתו. אנחנו זוכים לביקוש גדול לכל הפרויקטים שלנו ללא יוצא מן הכלל ולמעשה נמצאים במגמות של הרחבה. הביקוש יותר גבוה מהיכולת שלנו לייצר היצע".

גם סייף לא מתחבר לאמירה שיש רוויה בשטחי תעסוקה "להיפך, סבלנו ממחסור. המון עסקים עזבו את האזורים שלנו לאזורים שלא בשיפוט של רשויות ערביות. הפסדנו ארנונה ותעסוקה. בערערה היה מפעל טחינה שהחליט להתרחב ולא יכולנו לתת לו מענה ולכן הוא עבר לישוב יהודי. הפסדנו 70 מקומות עבודה והרשות הפסידה 4 מיליון שקל בשנה".

"כשרצינו לפני חמש שנים לקדם את זה אמרו לנו שפספסנו את הרכבת. הרי לא נתתם לנו לעלות עליה בכלל"

סייף סבור שהפתרון טמון באזורי תעסוקה משותפים למספר ישובים "באזור של רהט, בני שמעון ולהבים למשל, הממשלה מוכנה להשקיע באזור בתנאי שתהיה חלוקה שווה בין הארנונה. וכך צריך להיות. אנחנו נתקלנו באתגר לשכנע את נוף הגליל לצרף את הישובים הערביים לחלוקת ארנונה ולא הצלחנו, ולכן לנצרת הגדולה מגיע להקים אזור משלה על מנת שהעסקים לא יברחו החוצה. אם עוברים באזורי המסחר והתעסוקה בכביש ואדי ערה לא רואים מרכזיים מסחריים, חוץ מסבן בכניסה לאום אל פחם, לעומת זאת בישובים היהודיים יש. ולכן צריך לפתח גם בישובים שלנו ולייצר מקומות עבודה דגש על עידוד התעסוקה לנשים לצעירים ולצעירות שזה אתגר עבורנו. גילינו שאשכול הבריאות הוא מנוע צמיחה ואני מוביל תוכנית למרכז באיזור משגב סחנין שם נוכל להציע מקומות עבודה והארנונה תהיה משותפת לכל יישובי האזור".

 איימן סייף, לשעבר מנהל הרשות לפיתוח כלכלי בחברה הערבית / צילום: איל יצהר, גלובס

בדיר אפילו מתקומם לנוכח האמירה כי קיימת רוויה בשטחי תעסוקה: "עשרות שנים שהמדינה לא השקיעה ברשויות הערביות במיוחד בפיתוח של אזורי תעשייה. כשרצינו לפני חמש שנים לקדם את זה אמרו לנו שפספסנו את הרכבת. הרי לא נתתם לנו לעלות עליה בכלל. אומרים שיש עודף? בכפר קאסם אנחנו מוכנים לקחת את הסיכון ולהתחרות עם אזורי תעשייה בפתח תקווה, רעננה, ראש העין. כפר קאסם נגישה לכל מקום גם לבאים מתל אביב וזה אזור פיתוח לאומי. זו העיר היחידה שאין בה פרוטקשן. 95% מבעלי העסקים מתגוררים מחוץ לכפר קאסם. שילמנו מחיר כבד לשמור על הישוב נקי מפרוטקשן. אנחנו תמיד צריכים להיות במצב של לבקש טובה. אפילו נצרת הגדולה מתחננת לנוף הגליל. בקריית ההייטק שנקים, למרות שהיא בתחום השיפוט שלי, נחלק את הארנונה לישובים עד קלנסאווה. ניתן דוגמה איך עיר ערבית יודעת גם לשתף אחרים ולא רק לבקש".

***גילוי מלא: האירוע נערך בשיתוף בנק מזרחי טפחות ובחסות התאחדות בוני הארץ, רני צים, בומברדייה, סימנס ורכבת ישראל.