מיהו דוד ומיהו גוליית במלחמה בקווקז?

הציבור הישראלי מתבונן על המתרחש כעת בקווקז ותוהה במי עליו לתמוך בעימות. לישראלים רבים יש היכרות עם האזור: חלקנו מכירים עולים יהודים מאזרבייג'אן שסיפרו על החיים ללא אנטישמיות, חלקנו בקשרי ידידות עם בני הקהילה הארמנית בישראל. וכולנו טיילנו ברובע הארמני בירושלים. כמו כן, בשנים האחרונות טיילו הרבה ישראלים בחבל הקווקז, הנמצא פחות משלוש שעות טיסה מנתב"ג.

כבר יותר מ-20 שנה למדינת ישראל יש עמדה בסכסוך. ישראל מנהלת ברית אסטרטגית עם אזרבייג'אן ללא קשר לאיזו מפלגה מנהיג את הקואליציה. הברית הזאת מורכבת מהרבה יותר ממה שגלוי לעין - מכירת תוצרת התעשייה הביטחונית הישראלית ורכישת נפט אזרבייג'אני (בין 30%-40% מסך הנפט שמגיע לישראל).

אזרבייג'אן, הגובלת באיראן, מסייעת לישראל בסוגיות הביטחוניות החשובות ביותר. לרבות במאמצים לעצירת איראן מהשגת נשק גרעיני. אזרבייג'אן משתפת פעולה עם ישראל במניעת טרור, ויחד עם ארה"ב מנהלת שיתוף פעולה מודיעיני ברמה הגבוהה ביותר.

בסמוך לגבול עם אזרבייג'אן, חיים באיראן כ-30 מיליון אזרבייג'אנים, שהם למעשה שליש מאוכלוסיית איראן. האזרבייג'אנים האיראנים לא מורשים להשתמש בשפתם או לחנך את ילדיהם בשפתם, ונוטים לראות באזרבייג'אן השכנה מולדת תרבותית.

על אף שרוב אוכלוסיית אזרבייג'אן היא שיעית, טהרן תומכת בארמניה הנוצרית בסכסוך. זאת, משום שאיראן חוששת מכך שאזרבייג'אן כמשגשגת והיציבה, תוכל להוות מקור משיכה למיעוט האזרבייג'אני באיראן, ולעורר שאיפות להתנתק מהשלטון המרכזי בטהרן.

מנגד, ארמניה מנהלת שותפות אסטרטגית עם איראן ורוסיה. בארמניה הוקמו שני בסיסי צבא רוסיים, ורוסיה שולטת במרחב האווירי ובהגנה האווירית של ארמניה. ארמניה עוזרת לאיראן לעקוף את הסנקציות שהוטלו עליה, וראש ממשלת ארמניה הציעה לאיראן שמדינתו תהפוך לנתיב מעבר של גז איראני לאירופה. יחידת צבא ארמניה משרתת לצד צבא רוסיה בסוריה.

לא רק אינטרס ביטחוני - מה עם הצד המוסרי?

אין ספק כי מבחינת האינטרסים הביטחוניים ישראל צריכה לשתף פעולה עם אזרבייג'אן וצריכה לחשוש מקשר עם ארמניה, המקורבת לאיראן, סוריה ורוסיה. אבל מה לגבי השיקול המוסרי? האם ישראל שעברה שואה לא צריכה לתמוך בארמנים שעברו טבח בתחילת המאה שעברה? האם הארמנים בתור נוצרים הם לא מיעוט נרדף על ידי מוסלמים? זה מה נציגים ארמנים טוענים בכלי התקשורת הישראליים בשבועות האחרונים.

אני מאמינה, שעוולות היסטוריות שעם עבר אינן נותנות לו זכות מוסרית לפגוע בעם אחר. כך גם אין לתת לארמניה פטור מאחריות הפגיעות המוסריות שלה. לפני פחות משלושים שנה, בזמן המלחמה בין ארמניה לאזרבייג'אן בתחילת שנות ה-90, ארמניה גירשה בכוח כ-800 אלף אזרבייג'אנים מבתיהם והפכה אותם לפליטים.

בזמן המלחמה, ארמניה כבשה לא רק את נגורנו-קרבאך, אלה גם שטחים נרחבים נוספים בהם כלל לא גרו ארמנים. רוב הלחימה היום מתרחשת בשטחים אלה. בשטחים הכבושים מחוץ לנגורנו-קרבאך, ארמניה בנתה התנחלויות ומביאה לשם מתנחלים המקבלים תמריצים כלכליים מהממשלה.

אבל הפליטות של האזרבייג'אנים שונה מאוד ממה שאנחנו מכירים. אחרי הגירוש מבתיהם, בניגוד למדינות ערב, אזרבייג'אן לא החזיקה את הפליטים שלה במחנות פליטים, ולא ניצלה את פליטותם כקלף מדיני. בניגוד לפלסטינים, האזרבייג'נים לא הפעילו טרור כדי למשוך את תשומת לב של העולם למצוקתם.

האזרבייג'אנים וממשלת אזרבייג'אן האמינו, בנאיביות אפשר לומר, כי מאחר והאו"ם, ממשלת ארה"ב, אירופה ועוד מכירים בשטח הכבוש כחלק מאזרבייג'אן, מדינות העולם והמוסדות הבינ"ל יעזרו ליישוב הסכסוך ולהשיב הביתה מאות אלפי פליטים אזרבייג'אנים. מדוע הישראלים לא שמעו על הגירוש והפליטים האזרבייג'אנים? כי הם לא הפעילו טרור. האם זה מסר נכון של המערכת הבין-לאומית, שרק אלה שמפעילים טרור זוכים לטיפול?

מאז תחילת שליטתה בשטחים הכבושים, ארמניה לא פעלה בהגינות לקידום שלום עם אזרבייג'אן. מספר המשחקים הרוסי היא העתיקה את טענתה, שכלל לא כבשה את השטחים האלה וכי מדובר ב"מדינת ארטסח" (השם בארמנית לאזור נגורנו-קרבאך), והיא לא קשורה לארמניה. רוסיה מנסה את אותה הטקטיקה בשליטה שלה בחבלי ארץ במדינות אחרות: אבחזיה, דרום אוסטייה, דונבאס וטרנסנסטריה. כוחות הצבא של ארמניה שולטים בשטחים הכבושים, רוב ה"שרים" בנגורנו-קרבאך הם נציגי שלטון של ארמניה, ושני הנשיאים הקודמים של ארמניה, היו קודם "שרים" בנגורנו-קרבאך.

בתהליכי משא ומתן שהתרחשו בעבר בהובלת ארה"ב, הציעו לארמנים לסגת מאזור אחד של השטחים הכבושים (מחוץ לנגורנו-קרבאך, באזור לא מאוכלס), תמורת פתיחת מסחר ויחסים עם טורקיה. ארמניה סירבה להצעה זו. יירבאן נוקטת בגישה של "אף שעל" ומתמידה בבניית התנחלויות והבאת מתיישבים חדשים לשטחים הכבושים.

לגבי הטענה שישראל צריכה לתמוך בארמניה בתור מיעוט נוצרי בסביבה של מוסלמים, צריך לומר שארמניה מסתדרת יפה מאוד עם מדינות מוסלמיות רבות, בראש ובראשונה איראן וסוריה. שנית, ישראל צריכה לשאוף דווקא לקשרים עם אומות מוסלמיות. ישראל ואזרבייג'אן מנהלות קשרים חמים כבר 30 שנה, ואזרבייג'אן סייעה לישראל להפוך לגורם לגיטימי במרחב המוסלמי. דבר שעזר למדינות כמו איחוד-האמירויות להתגבר על החשש מקשר גלוי עם ישראל.

הילדים שלי גדלו בישראל בתקופת האינתיפאדה השנייה. בתקופה של טרור רצחני תדיר. באותם שנים, הקפדתי להביא אותם לאזרייב'אן וגם לפגוש אזרבייג'אנים, כדי שהם יגדלו בלי לחשוב שהעולם המוסלמי כולו הוא נגד ישראל ונגד היהודים. רציתי שהם יידעו שהטרור אינו לגיטימי - שיש עמים שהפכו לפליטים, והם לא סבורים שזה נותן להם תירוץ להריגת חפים מפשע. בסכסוך כעת אזרבייג'אן היא דוד, ולא גוליית. לא רק אינטרסים ביטחוניים מצדיקים את הברית בין ישראל לאזרבייג'אן, אלא גם שיקולים מוסריים. 

הכותבת היא חברת סגל באוניברסיטה של הצי אמריקאי ומומחית לקווקז, מיעוטים אתניים באיראן ומדיניות אנרגיה