הפוליטיקה האמריקאית של המאה האחרונה נעה כמטוטלת בין שתי מפלגות - הדמוקרטית והרפובליקאית - כאשר השלטון מחליף ידיים מדי כמה שנים ומשברים. המערכת הפוליטית בארה"ב היא אמנם דו-מפלגתית אך אין זה אומר שאין עוד מפלגות במדינה.
למעשה יש עוד עשרות מפלגות עם חברים ומוסדות בעלי גוונים שונים ומשונים. בין היתר אפשר למצוא בה מפלגות גזעניות כמו "מפלגת החופש האמריקאית" (American Freedom Party), שנוסדה ב-2010, והאידאולוגיה שלה יונקת מאותן מקורות של תנועות "העליונות הלבנה" למיניהן; כן, ניתן למצוא בה גם מפלגה שמתנגדת משקאות אלכוהוליים (Prohibition Party), שנוסדה אי שם ב-1869 ונחשבת למפלגה השלישית הוותיקה בארה"ב. אמריקאים שמזדהים עם רעיונות השמאל אך חשים כי המפלגה הדמוקרטית היא חיוורת מדי בשבילם, יכולים להצביע או לכל הפחות להזדהות עם "מפלגת המשפחות העובדות", שתומכת בעמדות פרוגרסיביות. בבחירות של 2016 היא השיגה למעלה מ-140 אלף קולות ברחבי המדינה.
בנוסף להן יש עוד כמה מפלגות מרקסיסטיות (כולל מפלגה לניניסטית-מרקסיסטית), מפלגות טרוצקיסטיות (הפלג במרקסיזם שדוגל במשנת טרוצקי האנטי-סטאליניסט), מספר מפלגות פועלים, כמה מפלגות סוציאליסטיות, מפלגות "מרכז", מפלגה פמיניסטית ("שוויון לנשים") ומפלגה סוציאליסטית-פמיניסטית (מפלגת "החופש והסוציאליזם"). עוד ניתן למצוא גם מפלגה שהמצע שלו הוא קידום האדם באמצעות הטכנולוגיה בשם "טרנסיומניסט", מפלגת הפיראטים מהסוג שהפך בעשורים האחרונים לפופולרי במדינות מערביות ברחבי העולם, מפלגות למען ליגליזציה של מריחואנה ועוד.
נוסף לכל אלה, נרשמו בארה"ב 1,224 איש ואישה ומשיח אחד כמועמדים לנשיאות ארה"ב. אחד מהם, מפורסם למדי, הוא הראפר קנייה ווסט, שיש הטוענים בסביבתו הקרובה כי דעתו נטרפה עליו באחרונה. מיותר לציין כי הסיכויים של המתמודדים והמתמודדות להגיע לחדר הסגלגל או בכלל לבית הלבן (או אפילו רק למדשאותיו) שלא במסגרת סיורי תיירים, הם לא קלושים ואפילו לא אפסיים, אלא אי-שם רחוק מאוד מתחת לאפס.
קניה ווסט. מועמד לנשיאות מטעם עצמו / צילום: JEFF CHRISTENSEN, Associated Press
מעל כל אלה נישאות שתי מפלגות גדולות יותר, אם כי עדיין זעירות במונחים אמריקאים: המפלגה הירוקה והמפלגה הליברטריאנית עם 1.5 ו- 4.5 מיליון מצביעים בבחירות 2016 בהתאמה.
כמו האחיות הגדולות שלהן, המפלגה הדמוקרטית והמפלגה הרפובליקאית, גם הירוקים והליברטריאנים מעמידים לבחירה מועמדים לנשיאות ולתפקיד סגן הנשיא.
המפלגה הירוקה: גבר ואישה לראשות המדינה
בשנת 1984 התכנסו פעילים ירוקים במינסוטה לוועידה ראשונה שבה אושרו "10 ערכי המפתח" שהיוו בסיס ל"מפלגה הירוקה של ארצות הברית". בשנת 1990, אלסקה הפכה למדינה הראשונה שבה חברי המפלגה הירוקה הועמדו לבחירה במסגרת הבחירות הארציות. איחוד של כמה קבוצות ירוקות נוספות קיבל הכרה רשמית כמפלגה פוליטית לאומית בוועדת הבחירות הפדרלית בשנת 2001.
האווי הוקינס הוא מועמד המפלגה הירוקה לנשיאות לשנת 2020. הוא מונה רשמית למועמד בוועידת מפלגת הירוקים ב-11 ביולי. שותפתו למרוץ היא פעילת איגודי העובדים ניקול ווקר.
האווי הוקינס, המפלגה הירוקה / צילום: Mike Groll, Associated Press
הוקינס נתמך גם על ידי המפלגה הסוציאליסטית האמריקאית, "סולידריטי" ומפלגת "מריחואנה חוקית עכשיו". הוא הבטיח לעצמו תמיכה של 381 צירים ב-20 בספטמבר, ויש לו גישה ל-133 אלקטורים בבחירות הכלליות.
המצע העיקרי של הקמפיין של הוקינס הוא הצעתו ל"ניו דיל ירוק אקו-חברתי", שכולל תוכנית סביבתית וחברתית. כך מתוארת התוכנית האתר הקמפיין של התנועה: "חוק הזכויות הכלכליות של הנשיא פרנקלין ד. רוזוולט מ-1944 קורא לקונגרס לפתח תוכניות להבטחת זכויות אדם כלכליות לכולם. תוכנית השיקום הכלכלי הירוק לא רק תבנה מערכת אנרגיה ירוקה ב-100% עד שנת 2030, אלא גם תתאים את כל מגזרי הכלכלה לקיימות סביבתית, מחקלאות וייצור עד דיור ותחבורה".
הוקינס לא זר לפוליטיקה. הוא היה מועמד הירוקים למושל מדינת ניו יורק בשנים 2010, 2014 ו-2018.
הוא נולד בסן פרנסיסקו, קליפורניה, ב-1952. הוא למד במכללת דרטמות אך לא קיבל תואר. אחרי גיוסו לצבא הוא הצטרף לנחתים ב-1972, אך לא הוצב לשירות פעיל. במקביל, כרבים מבני דורו הוא השתתף וארגן מחאות נגד מלחמת וייטנאם.
בשני העשורים הבאים הוא עבד בבנייה בניו אינגלנד. בשנות ה-90 הוא פיתח קואופרטיבים עבור חברת CommonWorks. הוא הפך לפעיל במפלגת הירוקים כבר בכנס הארצי הראשון שלה בשנת 1984. הוא גם נמנה עם מייסדי הארגון האנטי-גרעיני Clamshell Alliance ב-1976 והצטרף למחאתם של לוחמים אמריקאים ששירתו בווייטנאם נגד המלחמה.
את עיקרי הקמפיין שלו הוא תימצת ביוני השנה באומרו, כי "אנחנו לא יכולים להמשיך עם טראמפ, הגזען חסר האונים, או עם ביידן, הנץ הניאו-ליברלי, כדי להילחם על הצרכים של מעמד העובדים. אנחנו זקוקים לקול פוליטי משלנו! לכוח עצמאי שלנו! אנחנו זקוקים לניו דיל אקו-חברתי ירוק".
לצד הוקינס עומדת אנג'לה ניקול ווקר שמונתה לסגניתו במרוץ לנשיאות ארה"ב מטעם מפלגת הירוקים ב-5 במאי 2020. היא כבר הייתה מועמדת לסגנית הנשיא ב-2016, יחד עם מי שקדם להוקינס בתפקיד, אמידיו סולטיסיק. השניים משכו אז כ-1.5 מיליון מצביעים ברחבי ארה"ב.
המפלגה הליברטריאנית: אישה וגבר לראשות המדינה
המפלגה הליברטריאנית האמריקאית הוקמה בשנת 1971 בקולורדו ספרינגס בקולורדו. הקבוצה קיימה את הכינוס הלאומי הראשון שלה בשנת 1972. מאז הקמתה, המפלגה הליברטריאנית תמכה והציבה מועמדים ליברטריאניים במרוצים ברחבי ארצות הברית. על פי אתר המפלגה, הליברטריאנים החזיקו 232 משרות פוליטיות ברחבי ארה"ב החל מה-18 באוגוסט 2020.
המפלגה מתנגדת בתוקף לכל "התערבות ממשלתית בהחלטות האישיות, המשפחתיות והעסקיות של אזרחי ארצות הברית". כפי שנכתב באתר שלהם, "בעיקרו של דבר, אנו מאמינים שכל האמריקאים צריכים להיות חופשיים לחיות את חייהם ולנהל את האינטרסים שלהם כפי שהם רואים לנכון כל עוד הם לא מזיקים לאחר".
ג'ו יורגנסן היא מועמדת המפלגה הליברטריאנית לנשיאות 2020. היא מונתה בוועידה הלאומית של המפלגה ב-23 במאי, ובכך הפכה לאשה הראשונה שמנהיגה את המפלגה בהתמודדות לנשיאות ארה"ב. הסגן שלה הוא היזם והפודקאסטר, ג'רמי "ספייק" כהן. היא קיבלה גישה לקלפיות בכל 50 מדינות ארה"ב ומחוז קולומביה ב-15 בספטמבר. המועמד לסגן הנשיא מטעם הליברטריאנים הוא ספייק כהן שנבחר לתפקיד יום למחרת ב-24 במאי.
לדברי יורגנסן, המצע שהיא ומפלגתה מציגות הוא חלופה למדיניות הדמוקרטית והרפובליקאית שיוצרת, לדבריה, גירעונות בהיקף של טריליוני דולר ולבסוף גם מובילה למעורבות במלחמות יקרות וקטלניות ברחבי העולם. "היו אלה תוכניות של ממשלה גדולה שיצרו את הבעיות הללו. כדי לפתור אותן אנחנו צריכים להקטין את הממשל מאוד", נכתב באתר הקמפיין שלה.
יורגנסן היא מרצה בכירה לפסיכולוגיה באוניברסיטת קלימסון. היא בעלת תואר ד"ר בפסיכולוגיה תעשייתית/ארגונית מאוניברסיטה זו, שהיא קיבלה בשנת 2002. התואר הראשון שלה בפסיכולוגיה הוא מאוניברסיטת ביילור ב-1979 והתואר השני הוא מהאוניברסיטה הדרום-מתודיסטית ב-1980.
מחוץ לאקדמיה, הניסיון המקצועי שלה כולל עבודה כנציגת שיווק של IBM ופתיחת חברה משלה למכירת תוכנה וטכנולוגיית מחשבים.
עם בחירתה למועמדת המפלגה לנשיאות לפני כחצי שנה אמרה יורגנסון כי היא "שמחה שלבוחרים תהיה סוף סוף בחירה אמיתית". לדבריה בחירה בטראמפ או בביידן היא עדיין בחירה "בין ממשל גדול וממשל עוד יותר גדול".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.