טראמפ וביידן יוצאים למלחמת הפלחים הדמוגרפיים

בשעה ששעון החול של הבחירות בארה"ב מתרוקן והולך, דונלד טראמפ וג'ו ביידן מנהלים שתי מערכות, שיש להן בהחלט נקודות חפיפה. אחת היא מערכה על פלחים דמוגרפיים; השנhיה היא מערכה על מדינות אינדיבידואליות. היעדים בשתי המערכות אינם מוכרחים לסתור אלה את אלה. אבל הם יכולים לסתור, הם עלולים לסתור, ואפשר שהם סותרים.

קחו למשל את קולותיהם של בני 65 ומעלה, אלה הנקראים באנגלית seniors. רובם חזרו והצביעו מאז 2004 לטובת הטוענים הרפובליקאים לנשיאות, גם כאשר הטוענים האלה הובסו במניין הקולות הכללי. דונלד טראמפ לא היה מנצח ב‏‏-2016 בלי תמיכתם. על פי הערכה מקובלת, היה לו יתרון של 9% על פני הילרי קלינטון בין גילאי 65+.

והנה, שני סקרים בולטים בתחילת החודש מצאו שהקערה התהפכה על פיה, ולביידן יש עכשיו יתרון מפליג, המתקרב ל-30%. סקרים אחרים הראו הפרשים קטנים יותר. אבל הסכמה רחבה שוררת, ש-65+ עורקים במספרים גדולים ממחנה טראמפ.

סיבה עיקרית יש אחת, מגפת הקורונה. הנשיא מפסיד קולות ואהדה כל אימת שהוא פותח את פיו ללגלג על תשומת הלב שהתקשורת מקדישה למגפה. "כל הזמן קוביד, קוביד, קוביד", הוא התלונן אתמול בפעם המי-יודע-כמה; הוא אפילו קרא לרשת סי-אן-אן "הממזרים האלה", על עודף הסיקור שהיא נותנת לקוביד. אגב, באנגלית 'ממזר' נחשבת למלה גסה, וחלק מן העיתונים נותנים רק את האות הראשונה שלה. אבל זה נשיא ששבר יותר מטאבו אחד בלשון הדיבור.

כיוצא בזה, הוא מסתכן בתגובת נגד רגשית של מצביעים מבוגרים כל אימת שהוא מלגלג על "הסניליות" של "ג'ו הישנוני". מודעת בחירות אחת מכיוונו הציגה את ביידן יושב בכסא גלגלים בבית אבות, מוקף בחולים ישישים. "ביידן למושב זקנים", אומרת המודעה.

סרקזם וגסות רוח אינם האמצעים היעילים ביותר לרכוש את לבם של מצביעים מבוגרים, גם אם אינם יושבים בכיסאות גלגלים. בחייהם, הקורונה אינה המצאה של המדיה. אבל טראמפ חושב שזו הדרך להלהיב את תומכיו הטבעיים, "הבסיס", שעזרו לו להפריך את הסקרים לפני ארבע שנים.

 קלפיות מוקדמות בברוקלין, השבוע / צילום: Mary Altaffer, Associated Press

החייזרים הם אחרוני המהססים

הנה ההיגיון, החוזר ונשמע עכשיו כמעט מכל אסטרטג/מארגן/פעיל פוליטי: חלף עבר הזמן לשנות את דעתם של המצביעים. הסקרים (הסקרים, הסקרים, הסקרים… אולי תפסיק כבר לצטט אותם בדחילו ורחימו) מראים שמספר "המהססים" נע בין 3% ל-5%. בלשונו של יועץ בחירות רפובליקאי אחד, "מי שעדיין לא החליטו, אחת להם, או שהם אינם מתכוונים להצביע, או שעתה זה הגיעו מן החלל החיצון".

המטרה היא אפוא לא להטות את תומכי היריב אליך, אם כי זה כמובן יתקבל בברכה, אלא לשכנע את תומכיך לבוא להצביע. כישלונות החיזוי בסיבובי בחירות קודמים, לא רק ב-2016, נבעו בייחוד מהערכות שגויות לאו דווקא של כוונות ההצבעה, כי אם של סבירות ההגעה אל הקלפי.

זה קרה כמובן לפני ארבע שנים, כאשר סקרים במדינות יחידות חזרו והמעיטו מרמת מחויבותם של "לבנים ללא השכלה אקדמית", פלח דמוגרפי שתמך ברוב עצום בטראמפ. כיוצא בזה, לפני שמונה שנים סקרים ייחסו אדישות או כוונת הימנעות למצביעים שחורים והיספאנים, לרעת סיכוייו של הנשיא אובמה לחזור ולהיבחר. בשתי הפעמים, יותר מצביעים מן הפלחים האמורים הגיעו אל הקלפי, וטרפו את הקלפים.

 הצבעה בדואר ביוטה, השבוע / צילום: Rick Bowmer, Associated Press

טראמפ סוחט את הלימון

המשימה היא אפוא לנסוך התלהבות בין תומכים קיימים, כדי שיגיעו להצביע. הבה נחשוב כאן על לימון, שטראמפ מנסה לסחוט ממנו כל טיפה. ניסיונו מראה לו שהתנהגות אבירית אינה מביאה מצביעים. במאבק על שמירת הפרשי ניצחון קטנטנים מ-2016 הוא חושב ששילהוב הקהל בעצרות הבחירות שלו ידביק בהתלהבות את תומכיו, ואת שכניהם של תומכיו, ואת בני-דודיהם של שכני תומכיו, והם יבואו.

רשימה מעניינת הופיעה ב"ניו יורק טיימס" ברביעי מאת עיתונאי צעיר, החוזר אל מחוז הולדתו בפנסילבניה לבדוק אם אמנם הצדק עם הסקרים המראים עריקה גדולה ממחנה טראמפ. ביקור המולדת שלו מביא אותו לפקפק בסקרים. הוא פוגש תומכי טראמפ ושלטי טראמפ באשר הוא הולך.

"הוריי, שהם גרושים ולא הסכימו על שום דבר זה 20 שנה, מתכננים להצביע בעד ביידן", הוא כותב. "הם אומרים שהם יוצאי דופן בחוגיהם החברתיים. אשתו של אבי תצביע בעד טראמפ בגלל תכנית הפנסיה שלה (הניזונה מעליות הבורסה), וכיוצא בזה כל חבריה. אמי אומרת כי רבות מחברותיה יצביעו לטובת טראמפ, והיא לא הצליחה למצוא גבר אחד ב- Bumble (אפליקציית דייטינג) שאינו מצביע לטובת טראמפ".

 תור להצבעה בפלורידה, השבוע / צילום: Marta Lavandier, Associated Press

פרט חשוב אחד בדין-וחשבון האנקדוטי הזה הוא תמיכת חברותיה של אמו בטראמפ. הן שייכות לקטגוריה של נשים לבנות המתגוררות בפרברים. זו עכשיו הקטגוריה המבוקשת ביותר בבחירות. תמיכתן בטראמפ ב-2016 הייתה קריטית. עריקתן אל המפלגה הדמוקרטית בבחירות אמצע-הקדנציה של 2018 העבירה את השליטה בבית הנבחרים לידי הדמוקרטים. סקרים חזרו והראו בחודשים האחרונים שהנשים האלה פונות עורף לטראמפ. אם הסקרים החמיצו את העובדות בשטח, או אז מזומנת לכולנו הפתעה גדולה בשבוע הבא.

אולי תצביעו כבר, ילדים?

דיברנו כאן על מצביעים מבוגרים ועל נשים לבנות בפרברים. אלה כמובן אינם הפלחים הדמוגרפיים הקריטיים היחידים. הנעלם הגדול ביותר של הבחירות האלה הוא המצביעים הצעירים, בני 29 ומטה. בני השנתונים האלה נוטים ברוב גדול מאוד לדמוקרטים. אבל הם ידועים לשמצה בפסיביות הפוליטית שלהם.

בסקר של המכון לפוליטיקה בבית הספר ע"ש ג'ון קנדי באוניברסיטת הרווארד הם נשאלו לפני ארבע שנים על כוונותיהם. רק 47% אמרו שיצביעו בבחירות. שיעור ההצבעה הכללי ב-2016 עמד על 55.7%.

הפעם מראה אותו הסקר, כי 63% מבני 29 ומטה אומרים שהם "מתכוונים בהחלט להצביע". הסקר מצא, כי הצעירים האלה תומכים בביידן בשיעור של 63% לעומת 25%. מרכז המחקר פיו (Pew) מעמיד את חלקם של בני 29 ומטה על 17% מסך כל המצביעים.

כתב העת "פוליטיקו" פירסם השבוע נתונים השוואתיים על חלקם של הצעירים בין המצביעים המקדימים. הנתונים כמעט עוצרי נשימה. אנחנו רואים גידול של 750% בטקסס, 350% בפלורידה (שתי האחרונות הן המדינה השנייה והשלישית בגודל אוכלוסייתן, ושתיהן נמצאות בהישג ידם של שני הטוענים לנשיאות), 400% בצפון קרוליינה, כמעט 400% בג'ורג'יה, 1,200% (!) במישיגן, וכן הלאה.

למספרים האלה יש פוטנציאל יוצא מגדר הרגיל. אם לפני ארבע שנים הסקרים שגו בהערכה נמוכה מדיי על השתתפות "לבנים ללא תואר אקדמי", הייתכן שהם שוגים עכשיו בכיוון הפוך, וממעיטים מחלקם הצפוי של הצעירים? אם כך, אולי יתרונו של ביידן אפילו גדול ממה שהסקרים מראים.

גירעון 2016, יתרון 2020?

יש עוד נעלם חשוב אחד במשוואה: שיעור ההשתפות של שחורים. קטן מאוד הספק שרוב גדול של השחורים, או רובם העצום, יצביעו לטובת המועמדים הדמוקרטיים, מביידן ומטה. שחורים מצביעים לטובת הדמוקרטים בשיעור ממוצע של 85% מאז שנות ה-60, כאשר המפלגה התנערה מן ההפרדה הגזעית במדינות הדרום, ויזמה את החקיקה לטובת זכויות האזרח. לפני כן הרפובליקאים, הלוא הם "מפלגת לינקולן" משכבר הימים, היו כתובת טבעית יותר, לפחות בדרום.

השאלה אם כן אינה בעד מי יצביעו אלא אם אמנם יצביעו. ב-2016 הילרי קלינטון התקשתה להדביק את השחורים בהתלהבות בנוסח אובמה. ההצבעה לטובתה הייתה מסיבית, אבל שיעור ההצבעה היה קטן במידה שאפשרה את תבוסתה.

למשל, במילווקי, העיר הגדולה ביותר במדינת וויסקונסין, השתתפות השחורים פחתה מ-70% ב-2012 ל-61%, זאת אומרת 39 אלף מצביעים אבדו לדמוקרטים. ב-2016 קלינטון הפסידה את וויסקונסין בהפרש קטן מ-29 אלף. פירושים מיותרים.

העיתון הגדול ביותר בוויסקונסין, 'מילווקי ג'ורנל סנטינל', דיווח אתמול, תחת הכותרת "צלצול-ההשכמה של 2016", כי 113 אלף מעטפות הצבעה כבר הוחזרו אל ועדת הבחירות המקומית מתוך 152 אלף מצביעים שביקשו מעטפות כאלה. חלק הארי שלהם הם שחורים. הדמוקרטים שואבים עידוד ממהירות ההחזרה ומן הנפח שלה.

נתונים דומים מגיעים גם ממקומות אחרים שיש בהם ריכוזים גדולים של שחורים. ג'ורג'יה, ב"דרום העמוק" של ארה"ב, אמנם לא הצביעה בעד מועמד דמוקרטי לנשיאות מאז 1992, אבל היא נחשבת עכשיו למתנדנדת. כך לפחות מראים הסקרים. ב-2018 התמודדה שם אישה שחורה, סטייסי אייבראמס, על כהונת המושל. היא הפסידה בהפרש קטן יחסית, 55 אלף קולות מתוך כמעט ארבעה מיליון. אילו הצביעו יותר שחורים, אפשר שהיא הייתה עושה היסטוריה.

אייבראמס נרתמה מאז למאבק ארצי להגדלת מספר המצביעים השחורים. בג'ורג'יה עצמה המאבק הזה נושא כנראה פירות. מספר המצביעים המקדימים כבר עבר את סך כל המצביעים המקדימים של 2016. לפי מרכז מידע, האוסף את נתוני ההצבעה המקדימה ומנתח אותם, 737 אלף שחורים הצביעו בג'ורג'יה עד אמצע השבוע. זה מספר הגדול ב-8% אפילו מזה של 2008, כאשר ברק אובמה התמודד בפעם הראשונה על הנשיאות.

התוספת הזו אולי לא תעניק לביידן הפרש ניצחון בג'ורג'יה, אבל תקרב אותו לשם, ותעזור למועמדים דמוקרטיים לסנאט ולבית הנבחרים. התנודות בג'ורג'יה גם מאלצות את הרפובליקאים להקדיש לה תשומת לב ומשאבים, שהם היו מעדיפים להשקיע במקומות אחרים.

ביידן לוקה בעודף ביטחון עצמי?

ביידן בילה אתמול את יומו בג'ורג'יה, שזה כשלעצמו עניין הניתן לפירושים מנוגדים: אחד, שהוא בטוח במידה כזאת באחיזתו במדינות הקריטיות האחרות שהוא מוכן להקדיש זמן יקר למדינה מסופקת, שבוע אחד לפני סוף ההצבעה; שני, שעודף ביטחון חוזר ומעוור את עיני הדמוקרטים ארבע שנים לאחר שעודף ביטחונם הוביל אותם לתבוסה היסטורית.

עוד מעט נדע. סקרים מעטים מאוד נפלטו אתמול, והם מעידים על יציבות, זאת אומרת יתרונו המוצק של ביידן בעינו עומד, גם אם נרשם צמצום כלשהו במדינות הקריטיות.

סקרי מדינות מראים לכאורה שמצבי תיקו, או כמעט-תיקו, שוררים בארבע מדינות שהצביעו לטובת טראמפ ב-2016 (פלורידה, ג'ורג'יה, צפון קרוליינה, איווה); ושלביידן יש יתרון בשתי מדינות שבהן ניצח טראמפ (מישיגן ופנסילבניה).

יבול גדול של סקרים צפוי בהמשך השבוע, לפני שיישמע קול השופר. נתוני חצות בארה"ב (7 בבוקר בישראל ברביעי) הראו, כי 71 מיליון אמריקאים כבר הצביעו: כמעט 48 מיליון בדואר, 23 מיליון ויותר באופן אישי בקלפיות מקדימות. המספר הזה שקול כנגד 51.6% של כל מצביעי 2016. לאן יגיעו המספרים עד יום ג' הבא? אם זה יימשך בקצב הנוכחי, 90 מיליון הוא מספר לא בלתי אפשרי. הגיעו בנפשכם, 90 מיליון יצביעו לפני יום הבחירות. לא היה כדבר הזה. אפשר שהבחירות האלה יניבו שיא של כל הזמנים בשיעור ההשתתפות.

רשימות קודמות ב-yoavkarny.com וב-https://tinyurl.com/yoavkarny-globes

ציוצים (באנגלית) ב-twitter.com/YoavKarny

טראמפ חוזר לתקוף נשים בקמפיין

מבקרי הנשיא טראמפ מאשימים אותו זה כבר במיזוגניה, אף כי הוא חוזר ואומר ש"איש לא מכבד נשים יותר ממני". המבקרים אומרים, שמערכת הבחירות של טראמפ ב-2016 אולי לא היתה מיזוגנית בתור שכזאת, אבל ניצלה שנאת-נשים אצל חלק מן הבוחרים. הם, ולעתים קרובות גם "הן", סלדו מפני הרעיון שאשה תהיה נשיאת ארה"ב.

בעימות הטלויזיה האחרון ביניהם, טראמפ התפרץ אל דברי קלינטון במלים "היא אישה מגעילה" (nasty woman). עצרותיו אז עמדו בסימן הקריאות "זרוק אותה לכלא" (lock her up).

ביום ג' חזר הנשיא אל ההרגל הישן. הוא תקף שתי נשים במכה אחת: את המועמדת הדמוקרטית לסגנית נשיא, קמאלה האריס; ואת המראיינת הוותיקה של סי.בי.אס, לזלי סטול, שעלתה על עצביו בשבוע שעבר.

"קמאלה", הוא קרא להאריס בלעג, "היא צחקה, הא-הא. חשבתי לעצמי, מה, משהו פגום גם אצלה?" הוא אמר לקהל שומעיו בפנסילבניה, "היא לא תהיה האישה הראשונה בנשיאות, אתם לא תוכלו להרשות את זה".

בעצרת במישיגן הוא חזר אל יעד חביב עליו: המושלת גרטצ'ן וויטמר. הוא תוקף אותה לא רק פוליטית אלא גם אישית, עוד מימי המגפה הראשונים. בחודש שעבר נחשף קשר של אחדים מתומכיו במישיגן לחטוף אותה. אבל זה לא שינה כהוא זה את סגנונו. "היא צריכה ללכת", הוא אמר לקהל, שהגיב בקריאות קצובות "זרוק אותה לכלא". הוא לא הסתייג.

קוביד, קוביד, קוביד בוויסקונסין

בשעה שהנשיא טראמפ מתלונן על עודף הסיקור של "קוביד, קוביד, קוביד" בכלי התקשורת העוינים לו, המגפה מתפשטת דווקא במדינות הקריטיות ביותר למסע הבחירות שלו.

כותרת ראשית בעיתון בוויסקונסין הודיעה "שיאי הווירוס נשברים". העיתון מייחס לשלטונות הבריאות של המדינה את ההזהרה מפני "תרחיש‏-אימים". ביום ג' מתו בה 64 בני אדם ודווחו 5,262 הידבקויות. אוכלוסייתה קטנה מזו של ישראל.

 "שוב, היום הגרוע ביותר", מכריז העיתון הגדול בוויסקונסין, שבו נראה ראש העיר של מילווקי חולף על פני 600 כסאות ריקים המסמלים את מתי המגפה בעיר / צילום: צילום מסך

השלטונות המקומיים במחוז מרת'ון הזהירו מפני התוצאות של התקהלויות מכל סוג שהוא, העלולות להפוך הפצת-על של התפשטות הנגיף. זה היה רמז עבה לביקורו המתוכנן של סגן הנשיא מייק פנס אתמול.

וויסקונסין נמצאת על רשימת המדינות החשובות ביותר הן של דונלד טראמפ והן של ג'ו ביידן. תומכי טראמפ במדינה מנהלים מאבק ארוך נגד סגרים ונגד מסיכות.