צרכן קנה 8 זוגות נעליים ב-322 שקל, החנות ביטלה את העסקה. מה אמר ביהמ"ש?

אחת הסוגיות הצרכניות המעניינות עוסקת בטעויות במחיר: כאלה שתופסות את המשווקים עם מחירים 'לא הגיוניים' למוצרים וכאלה שלפעמים נעשות במכוון כשהמשווק נהנה מהבאזז שמתעורר אחרי. אבל השאלה הבסיסית מבחינת הצרכנים היא האם טעות במחיר מחייבת את המוכר והאם במקרה כזה הלקוח תמיד צודק? התשובה לפי פסיקה שהתקבלה בבית משפט לתביעות קטנות בחדרה היא לא. בפסיקה מצפה ביהמ"ש מהצרכנים לא להיות לגמרי תמימים.

מדובר בתביעה שהגיש צרכן נגד האתר USHOPS. לטענתו בחודש אפריל הוא קיבלת לתיבת המיל שלו הודעה שיווקית מאתר יו אס שופס בקשר למותגי הנעלה. לטענתו הוא לחץ על הקישור והזמין שמונה זוגות נעליים במחיר כולל של 322 שקל וקיבל אישור במייל על ביצוע ההזמנה. למחרת, יצרו עמו קשר נציגי האתר וטעו שלא ניתן לכבד את ההזמנה לאור טעות במחיר. הוא ביקש לברר את העניין מבחינה משפטית ולאחר מספר ימים חזרו אליו והציעו לו לקבל שני זוגות נעליים.

הלקוח סרב וההזמנה בוטלה והלקוח זוכה. מכאן התגלגל הסיפור לבית המשפט לתביעות קטנות. את התביעה הגיש על סכום של 11 אלף שקל כשהוא טוען שהחברה הפרה את החוק לפיו המחיר שמוצג על המוצר הוא שקובע. תביעתו נסמכה על סעיף בחוק הגנת הצרכן הקובע פיצוי במקום בו: "ביקש צרכן מעוסק כי יחויב במחיר שהוצג על הטובין, לפי סעיף 17ב(ד), אף אם מחירם בקופה גבוה יותר - והעוסק לא פעל בהתאם לכך"

יו אס שופס טענה להגנת כי התובע קיבל הודעת דיוור ובה קישור לרכישת מוצרי הנעלה אותם שמשווקים באתר שלה כאשר שיעור ההנחה שהוצע, 45% הוצג בגופן גדול ומודגש בצמוד לכפתור ההקלקה. "לא ייתכן שהתובע יזמין 8 זוגות נעליים במחיר של כ-40 שקל לזוג נעליים במקום מחיר ממוצע של כ-145 שקל, המחיר שהיה מתקבל לאחר ההנחה מבלי שיהיה מודע לכך שנפלה טעות". הנתבעת טענה כי "כל רוכש סביר אמור להבין שהנחה של 45% לא מזכה אותו במחיר הלא סביר שבו הוא דורש לקבל את המוצרים". מכאן הפנתה לתנאי השימוש באתר שלה לפיהם טענה כי היא מוגנת כך לפי סעיף שקובע כי החברה שומרת לעצמה את הזכות לאשר, לדחות או להגביל כל הזמנה באתר. וסעיף נוסף שקובע כי "אם חלה טעות במחיר, החברה רשאית לפנות לצרכן לתשלום ההפרש או ביטול ההזמנה".

"כולנו מבצעים רכישות באינטרנט ורובנו לא קוראים את התנאים כולם"

התובע המשיך לטעון כי לא מדובר בטעות במחיר וכי בשום שלב בעסקה לא נדרש לאשר את תנאי השימוש או התקנון שעליו נסמכת הנתבעת - טענה שהנתבעת סתרה כשהיא הדגימה לבית המשפט שאין אפשרות להשלים עסקה מבלי לעבור את שלב אישור התקנון. השופט אהוד קפלן התרשם שכך הדבר ואף ציין את מה שברור לכל הצרכנים "כולנו מבצעים רכישות באינטרנט ורובנו לא קוראים את התנאים כולם - אלא מאשרים אותם - אך אין פירוש הדבר שהתנאים לא מחייבים אותנו".

עוד ציין כי אכן חוק הגנת הצרכן מחייב את העוסק למכור במחיר שהוצג, אך זאת במקרה שנקשרה עסקה, כלומר שמבחינת דיני החוזים הייתה הצעה והיה קיבול של ההצעה. במקרה שבפני: תנאי השימוש באתר הופכים את היוצרות - הפרסום ברשת אינו עוד הצעה כמשמעות המונח בחוק החוזים, אלא היא מהווה רק הזמנה להציע הצעות, ואישור הרכישה על ידי הקונה אינו קיבול, אלא הצעה, שלנתבעת שמורה הזכות לסרב לה.

כך הותנה במפורש ויש לכבד את חופש החוזים. במילים אחרות: "לא היה מפגש רצונות בין הצדדים לעסקה הנטענת - ולכן העסקה לא באה לאוויר העולם". עוד ציין את עקרון תום הלב: "בקיום חוזה יש לנהוג בתום לב ובדרך המקובלת, ובמקרה זה ברור, או צריך היה להיות ברור, לתובע שהמחיר המוצג נמוך מדי בשים לב לאחוזי ההנחה המוצעת, וצריך היה לחשוד שנפלה כאן טעות, ולא להתעקש על קיום העסקה. התעקשות שאינה מתיישבת עם חובת תום הלב". בסיכומו של דבר דחה את התביעה.

משרד AYR - עמר רייטר ז’אן שוכטוביץ ושות׳ ליוו את USHOPS באמצעות עורכי הדין יואב כספי ורחלי זילברפרב-שרייבר: "התביעה הזו מדגישה שוב את חשיבותו הרבה של תקנון האתר ותנאי השימוש בו. על אף שלא מדובר בחובה על פי חוק (לעומת מדיניות פרטיות למשל), ניסוח התקנון הוא משמעותי ביותר ויש להתאים אותו לצרכי הלקוח תוך יכולות לצפות מראש מה החשיפות של הלקוח במסגרת הפעלת האתר.

"לא פעם אנחנו רואים תקנונים ארוכים מדיי, שהועתקו מאתרים אחרים ללא קשר אמיתי בין האתר ממנו נלקחו לבין פעילות האתר הנוכחית. פעולת ניסוח התקנון היא אומנם לא מהמסובכות ביותר, אך ייעוץ משפטי נכון יכול לחסוך ללקוח הרבה מאד כסף. ובמקרה הזה הוכח, כי חשיבה אסטרטגית ומשפטית נכונה בניסוח התקנון, תוביל לתוצאות מיטביות".