השיח התקשורתי בישראל נסוב בעבר סביב שאלות ביטחוניות, בשנים האחרונות הוא נוגע בעיקר בסוגיות "כן ביבי לא ביבי", ובמשבר הקורונה ניתן לראות מדי פעם הבלחות של שיח תקשורתי ענייני סביב הטיפול בקורונה. השיח הכלכלי עודנו בחיתולים אבל צובר תאוצה אט אט. ישנה יותר עיתונות כלכלית בישראל, יותר כותבים, פובליציסטים ואושיות רשת למיניהן. נראה שהמודעות הציבורית לסוגיות כלכלית עולה ודעת הקהל מתעצבת בהתאם.
אולם, הצצה קטנה לכנסת ישראל מלמדת שחלקים נרחבים ממנה נותרו עדיין בשנות החמישים. אני מבקש מבט מהיר לשני דיונים בוועדות הכנסת שהתקיימו בחודשים האחרונים. הדעות בשני הדיונים נעו על הספקטרום שבין מפ"ם למפא"י, כאשר ברור שהציבור הישראלי ברובו לא מזדהה עם מנעד דעות כל כך צר.
הדיון הראשון נערך בתאריך 15.6.2020 בנושא מכסות ייצור הביצים לשנת 2020, וגם בלי להיכנס לעצם העובדה שבישראל 2020 עדיין יש מכסות ייצור, אני רוצה לצטט כמה מהפנינים בדיון. נציג משרד החקלאות טען כי המחסור בביצים השנה נבע מ"עודף ביקוש ולא מחוסר יכולת ייצור", או במילים אחרות - הציבור רצה יותר מדי ביצים. כן כן, טיעון לפיו אזרחי ישראל מוגבלים בכמות הביצים אותה הם מעוניינים לצרוך, הוא העמדה הרשמית של משרד ממשלתי בישראל.
הנציג גם הסביר שמכסות הייצור מחולקות לפי ממוצע צריכה ולא לפי שיא הצריכה, כך שבאופן מבנה לפי השיטה הנוכחית בזמני שיא ישרור מחסור. דעות נוספות בדיון היו של יו"ר הוועדה ח"כ יעקב מרגי (ש"ס) שציין שמכיוון שבאנו לבנות מדינה ולא עסק צריכים שוק מתוכנן, וח"כ רם בן ברק מ"יש עתיד" (תזכרו אותו להמשך) הבהיר שגם בשוק חופשי צריך שווקים מתוכננים, ואף הציע שהמדינה תבנה לולים עבור לולנים. כאילו מה שחסר בענף הלול זה עוד מעורבות ממשלתית.
היחידים שדיברו מהצד השני היו ח"כ מתן כהנא (ימינה), שטרח להזכיר שקרטל כמו זה שקיים בענף הביצים היה נחשב עבירה פלילית בכל מדינה מתוקנת, וח"כ יבגני סובה (ישראל ביתנו) שדאג להסב את תשומת לב הוועדה למחיר ההגנה על תוצרת מקומית - לדבריו ישראל יותר יקרה מ-150 מדינות בתחום הביצים.
בדיונים בוועדות לא מדברים רק חברי כנסת. נציגים שונים מטעם לובי ענף הלול קיבלו רשות פיזית לדבר בחדר הוועדה. למעשה, רק להם הותר להגיע לחדר הוועדה פיזית, לעומת 23 ארגונים נוספים להם נאמר להתחבר מרחוק, כאשר רק אחד מהם קיבל רשות דיבור - אבשלום (אבו) וילן מזכ"ל התאחדות החקלאים.
דיון נוסף התקיים בשבוע שעבר בוועדה לביקורת המדינה, שם עסקו במחסור הביצים והחלב שפקדו את ישראל בשנה האחרונה. גם שם מנעד הדעות לא היה רחב בהרבה. אחרי שמנכ"ל מועצת החלב התרברב בכך שלא היה מחסור במוצרי חלב אלא בחלב 1% ו-3% "בלבד", הוא ציין כמובן שזה לא נבע מירידה בייצור החלב של הרפתנים.
הסיבה כמובן שוב הייתה ביקוש מוגבר. כשנציג האוצר ניסה לטעון שבשוק מתוכנן תמיד ייווצר חוסר הוא נתקבל בח"כ רם בן ברק שנזף בו ש"אין מקום לדעות כאלו", משל הוא קומיסר הבעת הדעה בכנסת. ח"כ בן ברק גם הסביר שאם נפתח את השוק לתחרות הוא יקרוס כמו שקורה בכל העולם. הטענה, כמובן, לא נכונה, אך לא היה מי שיאמר לו את זה. לדעה הזו הצטרפו גם אבו וילן מזכ"ל התאחדות החקלאים וכן עוד ועוד נציגי מועצות חקלאיות ונציגי חקלאים. למעשה, למעט נציג האוצר וד"ר אשר מאיר מפורום קהלת, לא היה מי שיטען בעד פתיחת השווקים.
אין פלא שכמעט לא שמעתם על הוועדות הללו. הן לא סוקרו בערוצי הטלוויזיה הגדולים וגם לא בתחנות הרדיו. גם העיתונות הכלכלית לא הכירה אותם. למעשה, למעט עיסוק בן שש דקות בוועדה לביקורת המדינה בערוץ 20, אף אחד לא שמע כלל על הוועדות הללו. כפי שניתן להתרשם, הדעות בוועדות הללו, נעות על הספקטרום של השמאל הכלכלי הקיצוני, עם מעט מאוד נציגות מהמרכז והימין הכלכלי. כל עוד התקשורת תמשיך לא לדווח על כך לציבור, הכנסת תישאר בועה קומוניסטית שעבר זמנה, אך משפיע חיי היומיום שלנו.
הכותב הוא מנכ"ל ומייסד האינטרס שלנו - הלובי שלך בכנסת, מיזם המקיים לובי למען כלכלה חופשית
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.