האינטואיציות נגד הסקרים ותרחיש הביעותים: הבחירות באמריקה נכנסות לישורת האחרונה

על מה עוד אפשר לדבר, כאשר 75 מיליון אמריקאים כבר הצביעו, נכון ליום ה' בבוקר, כ-55% מסך כל מצביעי 2016?

את דעתם שום דבר כבר לא ישנה, אם כי הנשיא, למרבה העניין, הציע לבוחרים ששינו את דעתם בשבוע האחרון לבקש מן השלטונות להחזיר להם את מעטפות ההצבעה. הוא הניח שהם שינו את דעתם לרגל מה שהוא מוסיף לחשוב לניצחונו בעימות הטלוויזיה עם ג'ו ביידן ב-22 באוקטובר. הם פשוט יגידו לשלטונות "אופס", והשלטונות יגידו שבמקרה כזה "כמובן-קחו-ושנו".

על מה אפשר לדבר? על הסקרים, הבאים בהמוניהם, ונוטים בדרך כלל לאשר את קודמיהם ואת קודמי-קודמיהם? אולי על אינטואיציות?

הנשאלים בשורה של סקרים אומרים שהם מצפים לניצחון טראמפ אפילו כאשר הם אומרים לסוקרים שהם מתכוונים להצביע בעד ביידן. הנשיא לבש בעיניהם מימדים לא-אנושיים, לטוב או לרע; הוא בלתי מנוצח, גם כאשר הם להוטים לנצח אותו; הוא גורלה של אמריקה, ובעניין גורל אין מה לעשות.

"אלוהים יעזור לאמריקה"

חששות מתהלכים בכל מקום שבו יש דמוקרטים: הוא ישלוף ארנב מן הכובע, ולארנב יהיו שיניים חדות במיוחד.

תרחיש-האימים הפופולרי ביותר הוא שטראמפ מתכנן לטעון לניצחון במוצאי יום הבחירות, עוד לפני שיימנו מיליוני קולות שהגיעו בדואר. הוא אומר במפורש, שאין מקום למנות קולות לאחר השלישי בנובמבר, אף כי קולות תמיד נמנו לאחר יום הבחירות, אם גם לא במספרים הפנומנליים המצפים לאמריקה בשבוע הבא.

ה"ניו יורק טיימס" מפרסם מאמר ארוך תחת השאלה "עד כמה טראמפ ירחיק לכת?" ריצ'רד הייסן, פרופסור למשפט ולמדע המדינה באוניברסיטת קליפורניה (אירוואיין), מצוטט שם: "אם אלה יהיו בחירות צמודות מאוד, והכול יהיה תלוי בפנסילבניה, אלוהים יעזור לארצות הברית של אמריקה". הייסן חוזה "מלחמת חפירות ונשיא שינסה להעמיד בספק חמור את הלגיטימיות של הבחירות גם אם לא תהיה כל ראיה".

כתב העת "פוליטיקו" מפחיד את קוראיו בכתבה ארוכה, המתארת את "ערפל המלחמה ב-24 השעות שלאחר סגירת הקלפיות".

הקרב בבתי המשפט

פרקליט רפובליקאי עם ניסיון ענף בעירעורי בחירות, בנג'מין גינזברג, אומר כי הצד המפסיד בבחירות האלה, יהיה אשר יהיה, "עומד לנסות כל מה שאפשר, כולל פנייה אל בית המשפט". לגיונות של עורכי דין כבר עומדים הכן. חלק ניכר מן הכסף שנאסף לצורכי מסע הבחירות נשמר בקופה כדי לממן את הקרב המשפטי הממשמש ובא.

לאמיתו של דבר הקרב הזה כבר מתחולל. בתחילת השבוע בית המשפט העליון התערב בסדרי הבחירות של מדינת וויסקונסין, ואסר עליה למנות קולות שיגיעו בדואר לאחר שלושה בנובמבר. אבל אתמול בית המשפט העליון דווקא סירב להתערב בסדרי מניין הקולות בצפון קרוליינה. המדינה הדרומית החשובה הזו תורשה למנות קולות עד 12 יום לאחר הבחירות.

עד יום חמישי בבוקר, 50 מיליון אמריקאים כבר שלחו מעטפות הצבעה בדואר, והם רשאים לקוות שהן יגיעו בזמן. אבל כמעט 42 מיליון מעטפות עדיין לא הוחזרו. אם הן לא יגיעו לפני שלושה בנובמבר, טראמפ ומשפטניו ידרשו שהן לא ייספרו, גם אם חוקי המדינות האינדיבידואליות מתירים את ספירתן.

הם ינסו את כל הערכאות המשפטיות, המקומיות והפדרליות, ויגיעו בסופו של דבר אל בית המשפט העליון, שהחל מן השבוע שני שלישים משופטיו מזוהים עם הימין. אפשר רק לנחש מה יקרה בארה"ב אם ייעשה ניסיון לבטל מיליוני הצבעות, ואם העליון ייתן את ידו לניסיון כזה.

הנשיא והתמ"ג

בינתיים מערכת הבחירות נמשכת, אולי מתוך אינרציה. הנשיא הוא הנמרץ מן השניים, ומופיע בשלוש עצרות ביום. ביידן אמנם טוען שהוא עובד "12 שעות ביום", אבל זה לא תמיד ניכר בלוח הזמנים הפומבי שלו. יומיים מארבעת הימים הראשונים של השבוע עברו עליו בבית, במדינת דלאוור. זו אינה התנהגות אופיינית של מועמד ערב בחירות, והרבה גבות מזדקפות.

ביום ד' הנשיא היה באריזונה, והבטיח לשומעיו שהחיסון לקורונה מגיע "תיכף ומיד". עצם קיום העצרת שם היה השתמטות פומבית מרוב הנחיותיהם של רופאים ושל אנשי מדע. טראמפ דיבר גם על נתוני התמ"ג לרבעון האחרון, שהתפרסמו אתמול אחר הצהריים. "אם הם לא יהיו ענקיים, אל תצביעו בעדי", הוא הקניט את שומעיו.

 דגלי תמיכה בטראמפ מחוץ לקלפיות המוקדמות בפלורידה, השבוע / צילום: Lynne Sladky, Associated Press

נוכחותו באריזונה הייתה תזכורת שהוא נאבק עכשיו כדי לשמור על מדינות שהצביעו בעדו ב-2016. הסקרים מראים שאריזונה מתנדנדת, ולביידן יש בה יתרון קטן מאוד.

סקרי אתמול לא הראו כל שינוי במגמה. ביידן מוסיף להוביל בשלוש מדינות המפתח של המערב התיכון, שבלעדיהן ספק אם טראמפ יצליח להגיע אפילו אל רוב דחוק בחבר האלקטורים.

למרבה הסקרנות, הסקרים לא תמיד מצליחים לפזר את הערפל, אפילו כאשר הם מצביעים באותו הכיוון. שני סקרים חדשים מוויסקונסין, שהיא אחת משלוש מדינות-המפתח הנ"ל, אמנם מראים יתרון של ביידן, אבל באחד מהם היתרון ברור יותר מדיי: 17%, לעומת 5% בסקר השני.

שני הסוקרים הם בעלי מוניטין. אחד מהם טועה. ואם אחד טועה, אז אולי יותר מאחד, ויותר מאשר במדינה אחת. זה בוודאי מה שמקווים, או מאמינים, טראמפ ואנשיו. יש להם, איך נגיד את זה, אינטואיציה, ועם אינטואיציות קשה או אין טעם להתווכח.

84 הדקות של טדי

מועמדים לנשיאות בארה"ב לא נהגו לנהל מסע בחירות עד פרוס המאה ה-20.

הנשיא האחרון של המאה ה-19, והראשון של המאה ה-20, היה ויליאם מקינלי. הוא נבחר ב-1896. מסע הבחירות הראשון שלו התנהל כולו ממרפסת ביתו. משלחות של תומכים היו מגיעות למרפסת, ומקינלי היה מקבל אותם בחמימות.

בעיני בני הזמן ההוא, מסע בחירות עצמי ביטא עודף להיטות. כביכול, הנשיאות נועדה להיות מורעפת על ראשם של המנצחים.

מקינלי נורה בידי מתנקש אנרכיסטי זמן קצר לאחר שהושבע לכהונתו השנייה, ב-1901. יורשו, טדי רוזוולט, היה במידה רבה מייסד הנשיאות המודרנית. הוא לא התבייש לשאוף בגלוי.

שנים אחר כך הוא עצמו נורה בחזהו לפני נאום בחירות. שותת דם הוא עלה על הבמה, ונשא נאום של 84 דקות. רק לאחר מכן הוא ניגש לחדר המיון.

פנסילבניה תשיר לנו סולו (אם לא תהיה צרודה)

המאבק על הנשיאות מתחולל בעצם במספר קטן מאוד של מדינות. יותר מ-40 מתוך 50 מונחות בכיסו של אחד המועמדים.

כל נוסחת ניצחון ריאלית מחייבת את המנצח לזכות לפחות בחלק מן המדינות המתנדנדות. יש כמה הרכבים אפשריים, אבל זה הנחשב לסביר ביותר כולל שלוש מדינות של התעשייה הכבדה הישנה במערב התיכון של ארה"ב: פנסילבניה, מישיגן, וויסקונסין.

הסקרים מראים יתרון לג'ו ביידן בכל השלוש, אבל זה בפנסילבניה הוא הקטן ביותר: בין 3.8% ל-5.2% במדדי הסקרים הבולטים. פנסילבניה היא הגדולה מן השלוש, החמישית במניין אוכלוסייתה בארה"ב, עם 20 אלקטורים (מתוך 538). היא הצביעה בעד טראמפ לפני ארבע שנים בהפרש של 44 אלף קולות (מתוך כמעט ששה מיליון).

מצב העניינים הזה מביא את החוזים בכוכבים להניח שאם הבחירות יהיו צמודות מאוד, הן יוכרעו בפנסילבניה. זאת אומרת, היא תעלה את המנצח אל מעל המשוכה של 270 אלקטורים.

כבר היו דברים מעולם. ג'ורג' בוש הבן ניצח פעמיים בזכות מדינה אחת ויחידה: פלורידה ב-2000, אוהיו ב-2004. ב-2000 נדרשו חמישה שבועות; ב-2004 חיכו רק עד הצהריים של יום המחרת.

הפעם ההמתנה עלולה להיות ארוכה להפליא. מחלוקת על כשרות קולות עלולה להתגלגל בבתי משפט. גם אז ייתכן שהמושל הדמוקרטי והאסיפה המחוקקת הרפובליקאית יאשרו שתי רשימות יריבות של אלקטורים, וזהות הנשיא החדש לא תתברר אלא בתחילת ינואר, ואולי אפילו לא אז.

רשימות קודמות ב-yoavkarny.com וב-https://tinyurl.com/yoavkarny-globes

ציוצים (באנגלית) ב-twitter.com/YoavKarny