פלורידה לא למדה לקח: טל שניידר בדרך למדינה ש"מכתירה" את נשיאי ארה"ב

פלורידה היא מדינת המפתח המתנדנדת הגדולה מבין כל המדינות המתנדנדות בארה"ב. היא גם ככל הנראה המקום שמשקף יותר מכל את אמריקה המפולגת והמסוכסכת. זו מדינה חצויה, זועמת, שמורכבת ממיעוטים בולטים וגם מקולות שמרנים וליברלים, שנראים כמושכים באופן שווה בחבל לצדדים מנוגדים. פלורידה היא גם מדינתו של הנשיא דונלד טראמפ, המקום אליו הוא העביר את כתובתו הרשמית, ואליה הוא גם נוסע לנוח בסופי שבוע וחגים. זו גם המדינה בה ניצחון עשוי להכתיר בפועל את אחד הצדדים - ביידן או טראמפ - כנשיא.

ההיסטוריה הפוליטית של פלורידה מלמדת שהמדינה הזו, כמעט תמיד הולכת עם המנצח, ונוטה להחליף צד כל כמה שנים. מדינת מפתח אמיתית, בהגדרה. הפלורידיאנים תמכו בנשיאים רונלד רייגן וג'ורג' בוש האב ועברו צד אל ביל קלינטון ב-1992, תוך הדחתו של בוש אחרי קדנציה אחת.

הבחירות בשנת 2000 זכו לפרסום נרחב, כאשר פלורידה נחלקה כמעט חצי-חצי. בסוף הספירה החוזרת, הטתה המדינה את הכף לטובת ג'ורג' בוש הבן על פני אל גור, וכל האלקטורים של פלורידה הלכו למפלגה הרפובליקאית. ב-2008 וגם ב-2012, התמיכה הלכה לצד הדמוקרטי -לנשיא ברק אובמה. וכאמור ב-2016, היא חזרה ללב המפלגה הרפובליקאית כאשר בחרה בטראמפ לנשיאות.

 אובמה בעצרת בחירות למען ביידן במיאמי ביום שבת / צילום: Lynne Sladky, Associated Press

כאוס הבחירות המסורתי

פלורידה טרם למדה לקח משנת 2000 ופעם אחר פעם, בשני העשורים שחלפו מאז היא מנפקת את כאוס יום הבחירות, את צרות ספירת הקולות, ויכוחי הפקידים וכן מהומות אפשריות שלעתים נראות בלתי אפשריות.

למדינות רבות בארה"ב יש קשיי יום בחירות. במדינות מסוימות יש ראשי מחוזות שעושים טעויות. בחלקן מותר לשלוח את מעטפות הבחירה עד שלושה ימים אחרי הבחירות. הכללים משתנים ממדינה אחת לאחרת. אולם רק במדינה אחת, פלורידה, היו צריכים לבצע ספירה חוזרת כוללת בבחירות אמצע הקדנציה ב-2018; להתמודד עם האקרים רוסיים ב-2016; תת לאנשים לעמוד שבע שעות בתורים להצבעה ב-2012; להודות שמכשירי ההצבעה האלקטרוניים התקלקלו ב-2006; וכמובן להיות אחראית לפאדיחה ההיסטורית הגדולה ביותר בהיסטוריה של ארה"ב בשנת 2000, כאשר בפלורידה לא היו מסוגלים להכריע בין שני המועמדים גור ובוש, עד שבית המשפט העליון של ארה"ב נאלץ להתערב.

לא סתם, יצא למדינה הזו, מונטין רע בכל הנוגע למערכות בחירות. פלורידה היא עין הסערה של תקלות דמוקרטיות. היא אולי הכלכלה ה-4 בחוזקה בארה"ב (אחרי קליפורניה, טקסס וניו יורק), והכלכלה ה-16 בעולם, אבל היא גם מקור למבוכה בדמוקרטיה החשובה בעולם.

מי יודע לאן נושבת הרוח

אתמול (ה') חמישה ימים לפני הבחירות, הגיעו שני המועמדים טראמפ וביידן לפלורידה. כל אחד מהם ערכו מספר אירועים פוליטיים. טראמפ שהצביע בה לפני כמה ימים, חוזר אליה עכשיו לבקר גם בתורים של ההצבעה המוקדמת.

 דגלי תמיכה בטראמפ מחוץ לקלפיות המוקדמות בפלורידה, השבוע / צילום: Lynne Sladky, Associated Press

ב-3 בנובמבר הקלפיות ברחבי פלורידה ייסגרו בשעה 19:00 בערב שעון מזרח ארה"ב. היא אחת המדינות שנסגרות ראשונות, ומיד תחל הספירה של הקולות, אלה שנמסרו באותו היום וגם יותר משבעה מיליון קולות שכבר נשלחו בשבועות האחרונים. אם פלורידה תפתיע הפעם ותצליח לנפק לאמריקה תשובה סדורה, ללא תקלות במכשור או בעיות בתורים - ארה"ב תוכל לדעת תוך כמה שעות לאן נושבת הרוח.

הבעיה הגדולה ביותר, בהצבעה בפלורידה (כמו גם במקומות רבים אחרים) הוא המספר העצום של פתקי הצבעה במעטפות שנשלחו מראש, וזאת בשל ההצבעה בימי קורונה והחשש של הבוחרים מהגעה פיסית והידבקות.

בכל אחד מ-67 המחוזות של פלורידה, יש יו"ר ועדת בחירות עם סמכויות עצמאיות. זאת בשונה ממדינות אחרות בארה"ב בהן ניהול הבחירות מופקד בידי סמכות מדינתית אחת. אפשר היה לחשוב שמדינת מפתח עם בעיות כמו של פלורידה תפנה לשיטה ריכוזית, אך דווקא שם הלכו על ביזור סמכויות ובכל מחוז עצמאי לנהל את הליך הספירה והפיקוח על המעטפות.

מה יכול להשתבש?

מה יכול להשתבש? כל דבר. העדר חתימה של הבוחר או אי התאמה בין החתימה על טופס ההצבעה לבין חתימה נוספת. כל בעיה כזו עשויה להוביל לפסילת הקולות. קיים גם החשש שתומכי הנשיא טראמפ יגיעו למקומות הספירה, כשהם מוחים על הבעיות או הפסילות.

למי שחושבים שאלה הן רק השערות מופרכות, שווה להסתכל על הציוצים והאמירות של הנשיא טראמפ בחודשים האחרונים. בעימות הנשיאותי הראשון הוא אמר שתומכיו "יגיעו לקלפיות כדי לבחון היטב מה נעשה שם".

בארה"ב לא שכחו עד היום את ה-Brooks Brothers Riot, ('מחאת מכופתרי החולצות', בתרגום חופשי) - אירוע שפרץ בפלורידה ב-2000. כשבועיים לאחר הבחירות הגיעה קבוצה של מפגינים למשרדי מחוז מיאמי-דייד, המקום בו נערכה הספירה החוזרת של הקולות. מטרתם הייתה אחת: לעצור את הספירה. עיתונות התקופה תיארה את אותם המפגינים כ"בעלי לבוש תאגידי, עורכי דין, גברים לבנים כבני 40-50, עם שעוני יוקרה".

בדיעבד התגלה שרבים מן המפגינים היו עובדיהם של חברי קונגרס או סנטורים בוושינגטון. בשיא המתח של אחרי בחירות 2000, ראשי מחוז מיאמי-דייד החליטו לבצע ספירה חוזרת מדגמית של כ-10 קולות והגבילו את כניסת התקשורת למקום כדי לזרז את ההליך. במפלגה הרפובליקאית זעמו על הספירה המדגמית ודרשו ספירה חוזרת של כל הקלפיות.

כאמור, כעבור זמן אחרי האירועים, זוהו הגברים המפגינים בתמונות, כעובדים ופעילים בתשלום של המפלגה. אחד מהם, הפך לשם מוכר מאוד וליועצו הצמוד של הנשיא טראמפ, רוג'ר סטון. פעילים אחרים, שובצו למשרות בכירות בצמרת השלטון הרפובליקאי. הספירה החוזרת, אגב, הסתיימה בפער של 537 קולות לטובת ג'ורג' בוש.

האם טראמפ יטען לרמאויות?

מעל הכל, השאלה הזו תלויה בתוצאה. אם הנשיא יראה שהוא מנצח את פלורידה בפער ניכר, יש להניח שהחשדות לזיופים ייעלמו כלא היו. כיצד יודעים זאת? כי כך קרה בבחירות אמצע הקדנציה בשנת 2018, שבסופן המועמד הרפובליקאי לסנאט, ריק סקוט, נבחר וטראמפ נרגע. הבחירות אז נערכו ב-6 בנובמבר 2018. בימים שלאחר מכן, התעורר הצורך לבצע ספירה חוזרת בפלורידה וטראמפ פנה לטוויטר.

"האפשרות לקיים ספירה הגונה לא קיימת יותר", הוא צייץ ב-12 בנובמבר. "פתקי ההצבעה הושחתו באופן מסיבי. מעטפות עם פתקים צצו להן מכל מקום, ומנגד פתקים אחרים חסרים או מזויפים", הוא כתב בטוויטר. מיותר לציין שלא הייתה לו כל הוכחה לטענות הללו. ב-8 בנובמבר הוא צייץ "אל תדאגי פלורידה, אני שולח עורכי דין טובים יותר כדי לחשוף את ההונאה". המועמד לסנאט ומי שהיה אז המושל של פלורידה כתב באותו היום שבשני מחוזות גדולים של פלורידה, מחוז באוורד ומחוז פאלם ביץ', "הייתה השתוללות של הונאות".

מערכת האכיפה של פלורידה פתחה בחקירה, איך לא, לאחר ההאשמות החמורות של הנשיא והסנטור הנבחר. כעבור 18 חודשים מבחירות אמצע הקדנציה, היא פרסמו את מסקנות החקירה. והפלא ופלא, לא נמצא שום ממצא שהעיד על זיופים. מה הם כן מצאו? פקיד מקומי אחד שאישר ל-12 בוחרים להצביע באמצעות אי-מייל, שזה אכן דבר אסור. הוא הסביר שהוא עשה זאת בשל חשש מהוריקן. מתוך 8 מיליון הקולות, 12 אנשים שלחו מייל. זו בוודאי לא הייתה ההונאה הגדולה שטרמאפ והמושל "הבטיחו", אלא מקרה חריג קטנטן.

לבסוף, אגב, הממצאים של החקירה, שניקתה את כל המעורבים וקבעה שלא היתה הונאת מעטפות או הונאה בכלל - בקושי הצליחה להזדחל לכותרות, אך הרושם של ההונאה שטראמפ זרע בתודעת ההמון, נותרה באוויר.

הקובנים לטראמפ, ההיספנים לביידן

אחת התופעות המעניינות בפלורידה היא הפיצול האידיאולוגי בקרב היספנים ממוצאים שונים. הקהילה של יוצאי קובה בפלורידה, כ-700 אלף איש (5% מן הבוחרים) היא תומכת מסורתית של המפלגה הרפובליקאית וכך צפוי להיות גם בבחירות הנוכחיות. שאר ההיספנים, מקסיקנים, או יוצאי קולומביה, פנמה ועוד, נוטים ללכת עם המפלגה הדמוקרטית.

על פי סקר של ה"אוניברסיטה הבינלאומית של פלורידה", שנעשה בחודשים האחרונים, לפחות 66% מיוצאי קובה תומכים בנשיא טראמפ. הם מעדיפים את הגישה הנוקשה של הנשיא כלפי קובה. גם אם זה משית קשיים על קרובי משפחתם, הם מעדיפים שהדיקטטורה ממנה ברחו תטופל ביד חזקה.

ביידן, מנגד, מדבר על מדיניות שונה בנוגע לקובה. היה זה הנשיא ברק אובמה שהוא כיהן כסגנו, שהסיר את החרם מעל האי ופעל לאתחל את היחסים בין המדינות אחרי עשרות שנים של נתק, חשדנות, ועוינות גלויה. ביידן אמר לתושבי פלורידה כי "הגישה של טרמאפ בנוגע לקובה לא מועילה. קובה לא התקדמה לכיוון דמוקרטיה בשנים שהוא בשלטון".

אולם כאמור, טיעוניו של טראמפ משכנעים את הקובנים של פלורידה קצת יותר. ב-2016 הוא זכה שם ל-54% של הקולות הקובניים והסקרים צופים שהוא יתחזק בקרב קבוצה זו.

במי תבחר אוכלוסיית המבוגרים

אחד מכל חמישה אנשים בפלורידה הוא בן 65 ומעלה. אוכלוסיית המבוגרים בפלורידה צומחת בקצב מהיר יותר, מאשר בכל מקום אחר בארה"ב - כך הראו נתוני המפקד של המדינה בסוף שנת 2018. נכון ל-2019 חיים בפלורידה כ- 4.5 מיליון פנסיונרים ולכולם, מיותר לציין, יש זכות הצבעה.

כאשר הם מהווים כ 21% מבעלי זכות הבחירה ובהיותם קהל בוחרים "ממושמע", המבוגרים פחות נוטים לפספס את מועדי ההצבעה. הם פלח קריטי מבחינת שני המועמדים, ושניהם נאבקים עליו.

ב-2016 טראמפ הביס את הילרי קלינטון בקרב המבוגרים בפער עצום של 57% לעומת 40%. אלא ש-2020 הוא אירוע שונה לחלוטין עבור אוכלוסיית המבוגרים. מגפת הקורונה, בכל העולם, השליכה את קבוצת הגיל הזו לתוך סכנה אמיתית. במיוחד החשש מלצאת ולעמוד בתורים ולהיכנס לקלפיות סגורות כאשר אלפים אחרים ביקרו בהן קודם.

נכון ליום חמישי, כ-7 מיליון איש הצביעו כבר בפלורידה - כמעט מחצית מסך כל הבוחרים בפלורידה בבחירות 2016. בשלב הזה לא ניתן לדעת את חלוקת הגילאים של אלה שהצביעו עד כה.

במחקר נרחב של מכון PEW מחודש ספטמבר, מצא מכון המחקר שהמבוגרים נוטים יותר לבחור במפלגה הרפובליקאית: יותר ממחצית הבוחרים הנוטים לרפובליקאים וימינה (56%) הם בני 50 ומעלה. זה שינוי מהותי וקפיצה בעשרות אחוזי מן הנתון המקביל בשנת 1996 אז הם עמדו על 39%. לפי המכון, יש אינדיקציות מחקריות נוספות שמראות את התחזקות הנטייה ימינה ככל שאנשים מתבגרים.

כאמור, בשנת 2016 טראמפ זכה לתמיכה נרחבת של בני 65 ומעלה. לפי ניתוחים מדגמיים (סקרי יציאה) כ-52% מן המבוגרים תמכו בו ברחבי ארה"ב, אולם בסקרים רבים שנערכו בשבועות האחרונים, התמיכה הנרחבת הזו התדלדלה.

באחד הסקרים האחרונים של "וול סטריט ג'ורנל", טראמפ ירד בתמיכת המבוגרים ל-46% והשאלה הגדולה עבורו, היא מה מצבו בקרב המבוגרים במדינות המפתח, וכן, גם בפלורידה, שם אוכלוסיית המבוגרים משמעותית במיוחד.

ביידן, לפי אותם הסקרים, זוכה לתמיכה גוברת בקרב המבוגרים. מבחינתו, הקבוצה הזו של בני 65 ומעלה יכולה לפצות על כך שבקרב ההיספנים של פלורידה, ביידן פחות אהוד ממה שקלינטון הייתה ב-2016.

לכפרי המבוגרים בפלורידה (The Villages) יצא מוניטין למרחקים. מדובר בערים וכפרים גדולים אליהן מגיעים המבוגרים לחיות בשנות הפרישה. רמת החיים שם גבוהה והמעורבות החברתית משמעותית. טראמפ וביידן לא דילגו על האזורים הללו. טראמפ ערך שם עצרת בחירות גדולה לפני חמישה ימים, וביידן הסתובב באזורים האלה בעצמו בחמישי.

"חיי שחורים חשובים"

16% מתושבי פלורידה הם שחורים. זה שיעור קצת יותר גבוה מן הממוצע הכלל אמריקאי (13.5%). מעניין לציין שפריסת השחורים ברחבי ארה"ב מלמדת על ריכוזים גבוהים שלהם במיוחד, במרבית מדינות המפתח. כשליש מתוך כלל האוכלוסיה השחורה בארה"ב מתגוררת באותן המדינות. לפי מכון המחקר PEW, יותר מ-50% מאוכלוסיית השחורים בפלורידה (כמו גם במדינות מפתח נוספות) הם בעלי השכלת קולג' ומעלה. באריזונה שיעורי השחורים בעלי השכלת קולג' הוא אף 62% ובמדינות מתנדנדות אחרות כמו ג'ורג'יה וצפון קרולינה, השיעורים מגיעים ל-55%.

אולם, אחד הסיפורים המרתקים בנוגע לבחירות 2020 מגיע מאוכלוסיות הפושעים, ויושבי בתי הכלא לשעבר של פלורידה. דמוגרפיית בתי הכלא בארה"ב היא שחורה, הרבה מעל לשיעורם באוכלוסייה וזה עניין מחקרי ידוע ורב שנים. 93% מיושבי בתי הכלא בפלורידה הם גברים ו-47% מהם שחורים יותר מפי שלושה משיעורם באוכלוסייה המקומית.

לפני שנתיים, בבחירות אמצע הקדנציה בפלורידה, נערכה גם הצבעת-משאל על "תיקון 4", לפיו 1.4 מיליון אסירים לשעבר עם הרשעות חמורות כקלות, וחלקם אסירים ששוקמו, יוכלו להירשם ולהצביע כאזרחים מן השורה. אולם בשנתיים שחלפו מאז, הממשל הרפובליקאי בפלורידה הציב קשיים פרוצדורליים וגם חייב את האסירים לשעבר לשלם את כל הקנסות מהרשעותיהם לפני שיוכלו לממש את זכותם לבחור.

כדי להתמודד עם הקושי הזה, קבוצה של פעילים מקומיים החלה לגייס תרומות. וכך הטייקון מייקל בלומברג, הזמר ג'ון לג'נד, כוכבי ה-NBA לברון ג'יימס ומייקל ג'ורדן וגם הבמאי היהודי סטיבן שפילברג, והזמרת אריאנה גרנדה - תרמו וגייסו סכום של 20 מיליון דולר שמטרתם לשלם חובות עבר וקנסות של עבריינים שישבו בכלא כדי שיוכלו להצביע.

 מייקל ג'ורדון ולברון ג'יימס / צילום: Associated Press

הסיפור הזה רחוק מלהיפתר. התובעת הכללית של פלורידה, שהיא רפובליקאית, פתחה בבדיקה כדי לקבוע שתרומות מן הסוג הזה, כדי לפתור חובות וקנסות של מורשעים, הינן לא-חוקיות. בינתיים התהליכים הללו נידונים בבתי המשפט, אבל אולי לקראת בחירות 2024, אוכלוסיות המורשעים של המדינה תהיה חלק מן התהליך הפוליטי.

היהודים חוששים מהקשר של טראמפ לארגונים גזעניים

בפלורידה חיים כ-650 אלף יהודים, המהווים 3% מן האוכלוסייה הכללית. כאשר בוחנים את משקלם בקרב בעלי זכות הבחירה מדברים על כ-5.6%. מאחר ופלורידה היא מדינה מתנדנדת, המועמדים לא יכולים להרשות לעצמם לוותר על כל קבוצה מובחנת, לרבות היהודים.

בסקר שנעשה לפני כעשרה ימים על ידי חברת הסקריםGBAO Research Strategy בהזמנת הארגון היהודי ליברלי ג'יי סטריט, נמצא ש-73% מהציבור היהודי במדינה ממנו תומך בביידן ו-22% תומך בנשיא טראמפ. התוצאה הזו, עולה בקנה אחד עם הצבעות היסטוריות של היהודים. אין בכך חדש.

אם בקרב קבוצות מיעוטים אחרות כמו יוצאי קובה, טראמפ הוא המועדף בפערים ניכרים, הרי שכאן, המיעוט היהודי חושש מן האיש ובעיקר מן הקירבה שלו לארגוני עליונות הגזע. היהודים הפלורידיאנים הם עדיין חלק מן הדרום של ארה"ב וזוועות רדיפת השחורים זכורות להם היטב. מאט ברוקס, יו"ר ה-RJC, הארגון הרפובליקאי של היהודים, העריך לפני מספר שבועות שטראמפ יצליח במידה ניכרת בקרב יהודי פלורידה, הרבה יותר מאשר בחירות 2016.

מארק מלמן, העומד בראש ארגון 'רוב דמוקרטי למען ישראל' גייס כספים ומריץ תשדירי בחירות שתומכים בביידן בתחנות השידור המקומיות. מלמן התראיין ל"ניוז טריביון" ואמר להם כי קיים "מאבק אדיר על הקול היהודי בפלורידה. כאשר מדובר בקהילה יהודית חזקה במדינה מסוימת, הפער בין להצליח להביא את הקול היהודי לתמוך לבין מצב שאף אחד לא עונה לך - יכול להסיט את הבחירות".