בשבוע הבא צפויה חברת הפינטק הסינית אנט גרופ לעשות היסטוריה, כשתגייס לפחות 34.4 מיליארד דולר בבורסות שנחאי והונג קונג, במה שתהיה ההנפקה הגדולה ביותר אי-פעם. אנט, שקמה כפרויקט בתוך עליבאבא לפני 16 שנה, תגיע לשווי של 313 מיליארד דולר בפתיחת המסחר, גבוה יותר מחלק מהבנקים הגדולים בארה"ב.
אנט אינה חברת הפינטק הסינית היחידה שיוצאת להנפקת ענק בימים אלו. חברת הפינטק Lufax משנחאי עומדת לפני גיוס 2.4 מיליארד דולר בהנפקה בבורסה בניו יורק, לפי שווי של כ-30 מיליארד דולר. אלו אולי מספרים קטנים בהשוואה לאנט, אך עדיין מדובר בהנפקה הגדולה ביותר של חברה סינית בארה"ב מאז עליבאבא ב-2014.
חברת פינטק סינית נוספת שעושה הכנות אחרונות להנפקה היא JD Digits, זרוע פיננסית של ענקית הקמעונאות המקוונת JD, שצפויה להגיע לשווי של 29 מיליארד דולר בבורסה בשנחאי בקרוב. בדומה לאנט, גם JD Digits ו-Lufax מציעות שתיהן פלטפורמות אונליין לרכישת ביטוחים, הלוואות וסוגים שונים של מוצרי השקעה.
הלוואות העמיתים קרסו
גל ההנפקות הנוכחי מבטא את העוצמה של שוק הפינטק הסיני, שבמובנים רבים הוא כיום המפותח והמתקדם ביותר בעולם. יותר מאשר בכל מדינה אחרת, הלקוחות הסינים התרגלו לשלם דרך הסלולרי על כל מוצר ושירות, קטן ככל שיהיה, ולרכוש מוצרים פיננסים בפלטפורמות אינטרנטיות מהירות במקום דרך הבנקים ומוסדות מסורתיים.
לפי סקר של KPMG, נכון לשנה שעברה דיווחו 87% מהסינים המחוברים לאינטרנט כי צרכו מוצרי פינטק, השיעור הגבוה ביותר בעולם לצד הודו. בבריטניה, לשם ההשוואה, עמד שיעור החדירה של פינטק על 71% ובארה"ב על 46% בלבד. נתונים דומים אפשר למצוא גם בקרב חברות עסקיות, כאשר 61% מהעסקים הסינים הקטנים והבינוניים אימצו מוצרי פינטק, לעומת 23% בארה"ב ו-18% בבריטניה.
ההצלחה של הפינטק הסיני הגיעה מתוך צמא אדיר. בעוד הכלכלה הסינית התפתחה במהירות בעשורים האחרונים, הבנקים הסינים הגדולים שבבעלות המדינה נותרו גופים בירוקרטיים מסורבלים ומיושנים, עם שירות לקוחות ידוע לשמצה. בנקים אלו הדירו במשך שנים ארוכות מגזרים גדולים, כמו עסקים קטנים ולקוחות פרטיים ממעמד הביניים, שלא תמיד היתה להם היסטוריה פיננסית מתועדת ולא יכלו להשאיר בטוחות מתאימות.
על פי נתוני הבנק העולמי, נכון ל-2014 רק ל-9.6% מהלקוחות הסינים הבוגרים הייתה גישה לאשראי ממוסדות פיננסיים. המחסור הזה באשראי פגע בעסקים שביקשו להרחיב את נפח הפעילות וגם במשפחות שרצו לממן לימודי אוניברסיטה לילדים. לקוחות סיניים לא יכלו להסתמך אפילו על כרטיסי אשראי, שהחדירה שלהם למדינה היתה מאז ומעולם נמוכה. לתוך החלל הענק הזה נכנסו שירותי הפינטק האינטרנטים.
הפינטק הסיני בא לפתור בעיות, אך לאורך הדרך הוא גם יצר לא מעט. בתגובה לאותו מחסור באשראי, קמו בעשור החולף אלפי אתרים סינים שפעלו במודל של הלוואות עמיתים P2P, בהם משקיעים קטנים מממנים את ההלוואה ללקוחות. מכיוון שהבורסה הסינית מפוקחת מאוד על ידי הממשלה והתשואות לרוב נמוכות מאוד, סינים רבים קפצו בשמחה על האפשרות להשקיע באתרי הלוואות עמיתים, שהבטיחו ריבית גבוהה מאוד. הכספים שגויסו שימשו למתן הלוואות ללקוחות שנדחו על ידי הבנקים.
בהתחלה הכל נראה ורוד והממשלה הסינית ראתה בהלוואות עמיתים חדשנות מבורכת, עד ששורה של מקרי נוכלות וניהול גרוע השאירו לא מעט משקיעים סינים קטנים עם הפסדים גדולים. חלק מאותם משקיעים אפילו יצאו לרחובות כדי לפרוק את זעמם, מה שהבהיל את הרשויות הסיניות וגרם להן להתחיל להתערב באגרסיביות בשוק ההלוואות האינטרנטיות. התוצאה היתה סגירה המונית של מרבית הפלטפורמות הפעילות. נכון לסוף 2019, היו רק 343 פלטפורמות P2P בסין, 90% פחות מהשיא ארבע שנים קודם.
עדיף לקנות חיתולים
גם חברות הפינטק ששרדו את החיסול הרגולטורי, נאלצו לעשות שינויים גדולים במודל העסקי. Lufax, למשל, הייתה אמורה במקור לצאת להנפקה בבורסה בהונג קונג כבר ב-2018, לפי שווי גבוה בהרבה של 60 מיליארד דולר. באותו הזמן התבססה Lufax בעיקר על הלוואות עמיתים.
בעקבות ההקשחה הרגולטורית, ההנפקה ההיא בוטלה והחברה נטשה בהדרגה את מודל ה-P2P. במקום לגייס כסף ממשקיעים קטנים, Lufax מתבססת כיום על שיווק הלוואות מטעם בנקים. שינוי דומה נאלצה לעשות גם אנט גרופ, שהפסיקה להלוות כספים מהמאזן הפרטי שלה ומסתמכת על שיתוף פעולה עם מוסדות פיננסים.
במקביל, חברות הפינטק הסיניות הלכו ושכללו את המודלים שלהן כדי להקטין את הסיכון להלוות ללקוחות לא נכונים. בעוד שבארה"ב מרבית חברות הפינטק המובילות צמחו מתוך סטארט-אפים, כשהדוגמה המפורסמת ביותר היא פייפאל, הרי בסין ענקיות הפינטק נבנו בתוך חברות מסחר מקוון מבוססות, כמו עליבאבא או JD או בענקיות אינטרנט כמו טנסנט, מפעילת הרשת החברתית המובילה בסין וויצ'ט.
לאותן חברות יש הררי מידע על רכישות של לקוחות והתנהלותם אונליין, ממנו הם מנביאים בדיוק מרשים מה הסיכון שהלווים יגיעו לחדלות פירעון. בעבר למשל פרסמה אנט גרופ כי לקוחות שרוכשים חיתולים ברשת, ולכן נתפסים כבני אדם אחראיים, יקבלו דירוג אשראי גבוה יותר מאשר רוכשי משחקי וידאו, המקושרים לעצלות.
על אף ההצלחה, הפוטנציאל של שוק הפינטק הסיני עדיין עצום. בתשקיף שהגישה Lufax לבורסה בארה"ב החברה העריכה כי יש עדיין ביקוש לא מסופק של 7 טריליון דולר לאשראי מצד עסקים קטנים בסין מדי שנה. פוטנציאל זה מניע את הביקושים הגבוהים למניות הפינטק המקומיות לקראת ההנפקות. אלא שבסין כמו בסין לצד ההזדמנות מרחף מעל תמיד גם סיכון להחמרה נוספת ברגולציה שתפגע בעסקים המשגשגים של החברות.
בדרך ל־71.1 מיליארד דולר: הנפקת
אנט תהפוך את ג'ק מא לעוד יותר עשיר
מייסד עליבאבא ג'ק מא הוא כבר האיש העשיר בסין, אך ברשימת המיליארדרים העולמית של בלומברג מא מדורג כיום רק במקום ה-17 עם הון של 61.7 מיליארד דולר. הנפקת אנט גרופ הקרובה תסייע למא לדלג שש מקומות למעלה ברשימה, לשווי של 71.1 מיליארד דולר, כשהוא יעקוף בדרך שלושה מבני משפחת וורטון, מייסדת וולמארט, את יורשת אמפריית לוריאל, פרנסואז בטנקור מאיירס, גרושתו של מייסד אמזון מקנזי סקוט וגם את מייסד אורקל לארי אליסון.
ג'ק מא, המייסד של עליבאבא ואנט / צילום: Thibault Camus, Associated Press
אנט גרופ הוקמה כזרוע בתוך עליבאבא, אך ב-2011 פיצל אותה מא במהלך שנוי במחלוקת לחברה נפרדת בשליטתו. מא הוא עדיין בעל המניות הגדול ביותר באנט ואחרי ההנפקה אמור להחזיק 8.8% מאמפריית הפינטק.
הנפקת הענק צפויה להיות בוננזה רצינית גם עבור הבנקים שעובדים עליה. לפי הפרסומים, הבנקים המעורבים בהנפקה בהונג קונג יכניסו ממנה עד 396 מיליון דולר. הבנקים מקבלים 1% מהעסקה כולה ובנוסף זוכים לעמלת ברוקראז' בגובה 1% מהמשקיעים שקונים מניות. הבנקים המרכזיים שמעורבים בהנפקה בהונג קונג, ויגזרו את הקופון השמן ביותר, הם סיטיגרופ, מורגן סטנלי וג'יי.פי מורגן.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.