העליון שם סוף לשיטת המבצעים הפופולרית: הפסיקה שמסעירה את ענף המזון והאופנה

החלטה של בית המשפט העליון קובעת נוהל חדש בנוגע לסימון מבצעים ברשתות הקמעונאות, כשהיא דוחה את הערעור שהוגש בנושא, ומאשררת את הפסיקה של בית משפט המחוזי בתל אביב. מדובר בהחלטה שהתקבלה במסגרת תיק שהתנהל בין רשת בילבונג מקבוצת פוקס לבין הרשות להגנת הצרכן.

במסגרת זו, ביהמ"ש העליון אשרר את ההחלטה הקובעת כי גם במקרה של מבצעים קצרי מועד ברשתות, כמו מכירת חיסול בסוף יום, או הנחות בסוף עונה, יש חובה לציין על המוצר או על שלט את המחיר הסופי - כלומר לאחר ההנחה - ולא ניתן יותר להסתפק רק בהצגת אחוז ההנחה.

במסגרת התיק טענה הרשות להגנת הצרכן בבדיקה שביצעה בחנות של בילבונג בקניון עזריאלי בת"א כי במבצע שהתקיים בעת הבדיקה הוצבו שלטים המציינים את גובה ההנחה (50%-60%), אך על הפריטים שנבדקו הוצגו רק המחירים הרגילים לפני ההנחה, ללא פירוט של המחירים לאחר ההנחה. ברשות להגנת הצרכן טענו כי מדובר בהפרה של חובת הצגת המחירים הקבועה בחוק.

וכך, ההכרעה הן במחוזי, והן בעליון, עסקה למעשה בפרשנות להוראות החוק. במוקד המחלוקת ניצב הסעיף שמחייב כל עוסק המוכר מוצרים לצרכן להציג על גביהם או על גבי אריזתם את מחירם הכולל, והסעיף שנוגע למה שמוגדר כ"מכירה מיוחדת". על פי הוראת החוק, העוסק יבהיר "את מחירם אצלו לפני המכירה, ואת שיעור ההנחה או המחיר לאחר ההנחה, וכן את תנאי המכירה המיוחדת".

בילבונג טענה כי לא הפרה את החוק, שכן המחיר הכולל, טרום המבצע, הופיע על גבי המוצרים. מנגד, הרשות להגנת הצרכן טענה כי הגדרת המחיר הכולל הינו המחיר הסופי והעדכני של המוצר אף בעת המבצע, דהיינו לאחר הנחה. בנוסף, טענה הרשות כי לפי ההוראה הקיימת, בתקופת מבצע שאינה עולה על 35 ימים, ניתן יהיה להציג את המחיר המוזל, על שלט או בתווית מדף בסמוך למצרכים ולא בהכרח על כל מוצר ומוצר.

התיק הזה עבר ראשית בבית המשפט השלום בת"א, אשר קיבל את טענות החברה ודחה את עמדת המדינה. הרשות להגנת הצרכן הגישה לבית המשפט המחוזי ערעור על החלטת השלום שהתקבל, בילבונג ערערה על כך לעליון, והשבוע החליט העליון להשאיר את פסק הדין של המחוזי על כנו.

בשורה התחתונה קובע עתה בית המשפט העליון כי אם מבצע ההוזלה חל לתקופה של עד 35 ימים, אין צורך לציין על כל מוצר ומוצר מה מחירו לאחר ההנחה, אלא, יש לפרט באמצעות שלט או תווית מדף את המחיר הנמוך והמחיר הרגיל. במילים אחרות, לא מספיק לציין בשילוט את המחיר לפני הנחה ואת שיעור ההנחה אלא יש להציג את המחיר לאחר ההנחה. כלומר, יש לציין על המוצר או על שלט את המחיר הסופי, לאחר ההנחה ולא ניתן יותר להסתפק רק בהצגת אחוז ההנחה.

שופט בית המשפט העליון מני מזוז דחה למעשה את הבקשה לרשות הערעור, כשהוא מסביר כי פסק הדין של המחוזי לא מעורר כל שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם של הצדדים, אך לצד זאת הבהיר כי מקובלת עליו החלטת המחוזי, וכי הוא "אינו סבור כי נפלה כל טעות בפסק הדין ובפרשנות שניתנה בו להוראות החוק". עוד קבע כי בילבונג תישא בהוצאות בסך 3,000 שקל.

"החלטה זו הינה בעלת השלכה רוחבית כבדת משקל והקמעונאיות שוקלות כיצד להתמודד עמה" אומרת ל"גלובס" עו"ד רונית סיטון-זלקינד, שותפה במשרד מ.פירון ושות' המייצגת קמעונאיות בענפי האופנה והמזון. לדבריה, החלטת בית המשפט העליון לאשר את פסיקת המחוזי לפיה לא ניתן עוד לפרסם בחנויות רק את שיעור ההנחה במבצע, אלא חלה חובה להציג בחנות את המחיר הסופי לאחר ההנחה בקשר לכל מוצר ומוצר, "לא רק מטילה על הקמעונאים נטל כבד ביותר שאף יכול להביא לסיכול היכולת לעמוד בתנאי החוק, אלא גם עלולה ליצור מצבי אבסורד שאינם מתקבלים על הדעת".

סיטון-זלקינד מוסיפה וטוענת כי מדובר בדרישה מיותרת שתכביד על הרשתות: "האם ניתן יהיה לדרוש מסופרמרקט, שעורך בסוף כל יום מבצע על מוצרי המאפה, להציג את המחיר הסופי של כל אחד מסוגי המוצרים? האם ניתן יהיה לדרוש מחנויות אופנה לציין את מחירה הסופי של כל חולצה וחולצה המוצגת על קרוסלה שעליה מתנוסס שלט עד 50% הנחה? האם ריאלי לדרוש מחנות שעורכת מבצע עונתי, שבועי או יומי, שכולל מאות או אלפי פריטים, להציג את המחיר המדויק לכל פריט ופריט?".

היא מוסיפה ומציינת: "הקמעונאים יעשו כל שביכולתם על מנת לכבד את רוח הפסיקה המבקשת להגן על הצרכנים, אך במקביל נשקול את צעדינו ונפעל בתיאום עם הרשות במטרה להימנע מפרשנות דווקנית של החוק והפסיקה, אשר יובילו להכבדה משמעותית, שתוביל להפרות ולתביעות סרק".

עו"ד סיטון טוענת כי ככל שהרשות תפעל לאכיפת ההחלטה על כל הפרה, שהעיצום הכספי בגינה יכול להגיע ל-22 אלף שקל, "זה עלול להוביל את הרשתות להימנעות מעריכת מבצעים יומיים או קצרי הטווח".

תגובת הרשות להגנת הצרכן: ״בית המשפט העליון פסק לטובת הצרכנים ואימץ את עמדת הרשות, שיוצגה על ידי עו"ד יעקב הילמן מהמחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה, שהתעקשה על כך שטובת הצרכן הוא שיידע את מחיר הסופי באופן פשוט וברור, טרם הגעתו לקופה ולמעשה מיד שרואה את המוצר. בהחלטה זו בית המשפט העליון מורה לקמעונאים להציג בפני הצרכנים את המחיר הסופי לאחר ההנחה ומונע מהצרכנים להתעסק בחישובים מיותרים ומסובכים לעיתים. הפסיקה מהווה איזון בין העוסקים לצרכנים בכך שבמבצעים שנמשכים פחות מ-35 ימים ניתן להציג את המחיר הסופי על שלט בסמוך למוצר ולא על המוצר עצמו, כך שאין נטל משמעותי על העוסק ויחד עם זאת נשמרת ההגנה על הצרכן בנוגע לידיעת המחיר הסופי״.