הרגעים האחרונים של הבחירות: האם טראמפ חוזר על "מהפך" 2016?

סדרה של סקרים חדשים בשעות האחרונות של מערכת הבחירות, שהתפרסמו ביום ראשון, מפזרת את ערפל הקרב ומגדילה אותו באותו הזמן עצמו. סקר אחד, מפתיע מאוד, בא ממדינת איווה, במערב התיכון, וכלל חדשות טובות לנשיא טראמפ; ארבעה סקרים אחרים של ה"ניו יורק טיימס" כללו חדשות טובות לג'ו ביידן.

 איווה

הסקר מאיווה, שמומחים ציפו לו בכיליון עיניים, מראה יתרון פתאומי של 7% לטראמפ. בסקר הקודם, לפני ששה שבועות, היה תיקו בינו לבין ביידן.

הסקרים האחרים באים מארבע מדינות מפתח, הנחשבות למתנדנדות: פלורידה, פנסילבניה, וויסקונסין ואריזונה. טראמפ ניצח בכל הארבע ב-2016. בסקרים החדשים יש לביידן יתרון של 4% עד 11%. היתרון הקטן ביותר הוא בפלורידה, הגדול ביותר בוויסקונסין.

הסקר מאיווה הוא המסקרן ביותר, בייחוד מפני שהוא מעורר אסוציאציה ישירה של 2016. בדיוק בנקודה הזו של מערכת הבחירות הקודמת, סקר מאותו המכון עצמו, שנעשה בשביל העיתון 'דה מוין רג'יסטר', הראה זינוק של הרגע האחרון בשיעור התמיכה בטראמפ. למרבה העניין, גם אז יתרונו עלה ל-7% (על פני הילרי קלינטון).

הנתונים שנמצאים מתחת למכ"ם

לאחר מעשה, כאשר פרשנים ניסו להסביר את נצחונו המדהים של טראמפ בבחירות, הם חזרו ועיינו בסקר של איווה. הסקר שיקף "פריצה" של טראמפ, סמוך מאוד לקו הסיום.

השאלה המרחפת על המערב התיכון בימים האלה, מדירה שינה מעיני אסטרטגים דמוקרטיים ונוסכת תקווה אצל הרפובליקאים, היא אם "פריצה" מן הסוג של 2016 חוזרת ומתחוללת מתחת למכ"ם.

אם אמנם הסקר של אז היה צריך לשלוח איתות מקדים על העומד לבוא, הנה הסקר החדש הוא עוד יותר מרחיק לכת בהשתמעויותיו. לפני ארבע שנים, טראמפ רשם את יתרון 7% ששה שבועות לאחר שרשם יתרון של 4%. לשון אחר, עלייתו הייתה ברורה, אבל לא דרמטית.

הפעם טראמפ עולה מאפס ל-7%. הסקר הקודם התפרסם ב-22 בספטמבר, והראה את כל אחד משני הטוענים לנשיאות עם 47%. בסקר של ראשון בבוקר טראמפ מוביל עם 48% וביידן צונח ל-41%.

ההבדל העיקרי בין הסקרים הוא הצמצום של מה שסוציולוגים אמריקאים קוראים "פער המגדרים". מסורתית, יותר נשים תומכות במועמדים דמוקרטיים, יותר גברים - ברפובליקאים. בסקר הקודם היה לכל אחד מן המועמדים יתרון זהה, סביב 20%, אצל המגדר האוהד. בסקר החדש, טראמפ שומר על יתרונו בין הגברים, אבל יתרונו של ביידן בין הנשים פוחת בחצי.

זה נתון מעורר השתאות. הוא מזכיר להפליא מה שקרה ברגעים האחרונים של מערכת 2016: עריקת הנשים הלבנות ממחנה קלינטון. בתור שכזה, הוא מאיץ את קצב פעימות הלב אצל הדמוקרטים.

 תומכי טראמפ באיווה בעצרת בהשתתפות סגן הנשיא מייק פנס בסוף השבוע / צילום: Charlie Neibergall, Associated Press

פסיכותרפיה לדמוקרטים מבוהלים

הרבה לעג נשפך בימים האחרונים כלפי הפחד הרווח בין דמוקרטים. אף כי ביידן מוליך בכל הסקרים הארציים ובסקרים של מדינות המפתח, הרבה מתומכי ביידן אומרים לסוקרים שהם מוסיפים להניח כי טראמפ ינצח.

מומחה הבחירות הדמוקרטי דייוויד אקסלרוד, שהיה האמרגן של ניצחון ברק אובמה ב-2008, התבדח בשבוע שעבר בסי.אן.אן שהוא היה יכול לעשות הרבה כסף אילו העניק פסיכותרפיה לדמוקרטים מבוהלים, הקוראים את הסקרים, אבל אינם מאמינים למראה עיניהם.

המומחים החשובים ביותר בתחום, כולל אלה שאינם חשודים במשוא פנים מפלגתי, העריכו בימים האחרונים שגורלו של טראמפ נחרץ. פרויקט החיזוי של השבועון 'אקונומיסט' מעמיד את הסתברות נצחונו של ביידן על 97%. החזאים של אתר הסטטיסטיקה "538" מסתפקים ב-89%.

אבל מאז עימות הטלוויזיה האחרון, לפני עשרה ימים, נרשם צמצום כלשהו בהפרשי יתרונו של ביידן, גם בזירה הארצית וגם במדינות המפתח.

איווה עצמה אינה חלק מנוסחת הניצחון הקלאסית של הדמוקרטים, שבמרכזה עומדות שלוש מדינות: וויסקונסין, מישיגן ופנסילבניה. מדוע אפוא הסקר של 'דה מוין רג'יסטר' מעורר כל כך הרבה עניין? מפני שכרוכה בו הראייה הראשונה לכאורה של שינוי ממשי בדינמיקה של מערכת הבחירות במערב התיכון.

איך לתפוס מרואיינים בשקר

24 שעות לפני התאריך הפורמלי, שהוא למעשה יום ההצבעה האחרון בעונת הבחירות, אנחנו מתבוננים עכשיו באחרוני הסקרים. לפני ארבע שנים, רק קומץ של סקרים חרגו מן ההסכמה הכללית על יתרון הילרי קלינטון. הם כמובן ראויים לאשראי, אבל טעות תהיה להניח כי מי שהיו קרובים יותר לתוצאה הסופית ב-2016 יהיו בהכרח קרובים יותר גם הפעם.

אחד המכונים התובעים אשראי על 2016 נקרא 'טרפלגר', ומנוהל בידי רפובליקאים. זה כשלעצמו אינו גורע ממקצועיותם. מנהל 'טרפלגר' התבקש להסביר בשבוע שעבר את יתרון הדגימה של מכונו. הסברו אישר חיווי רב-שנים שסקרי דעת קהל, לפחות בארה"ב, חדלו להיות מדע והפכו לאמנות.

הוא אומר, כי הוא מניח שחלק ניכר מן המרואיינים בסקרים נוטים לשקר. הוא פיתח אמצעים להערכת הסבירות של שקריהם באמצעות הצגת שאלות נוספות שימקמו את המרואיינים במפה הפוליטית. אם תשובותיהם הולמות את מצעו של מועמד אחד, אף כי הם אומרים שיתמכו במועמד השני, 'טרפלגר' משקללת את קולותיהם. לא ברור מן התשובה אם הם מועברים במלואם אל הטור הנגדי, או שהם מועברים בחלקים.

כל סקרי 'טרפלגר' מניבים תוצאות טובות יותר, או טובות בהרבה לטראמפ. הם אינם היחידים, אם כי הם נמצאים במיעוט קטן. טענת טראמפ, שהסקרים המראים אותו בעמדת נחיתות הם מעשה-זיוף מכוון של התקשורת העוינת, אינה מתיישבת עם העובדה שנחיתותו חמורה באותה מידה גם בסקרים של פוקס. האחרון בהם, בסוף השבוע שעבר, הראה אותו בפיגור של 8%.

"לבנים בלי תואר אקדמי"

אף על פי כן, קולות רציניים בוקעים בימים האלה מן הימין, החוזים ניצחון לטראמפ. למשל, יושב ראש בית הנבחרים לשעבר, ניוט גינגריץ', אומר, כי "לשמאל מזומנת מהלומה כבדה", וטראמפ יזכה ב-326 קולות בחבר האלקטורים (270 נחוצים לבחירה; טראמפ קיבל 304 ב-2016). הבלוג הימני הפופולרי amgreatness כותב, כי "ביידן שוקע"; הוא צנח מיתרון של 12% בתחילת החודש אל תיקו סטטיסטי במדינות-המפתח.

ג'רלד סאייב, פרשן פוליטי רב-ניסיון ב'וול סטריט ג'רנל', כותב כי באמתחתו של טראמפ יש עדיין מרכיבים דמוגרפיים מבטיחים. למשל, אלה הידועים כ"לבנים ללא תואר אקדמי". הם הצביעו לטובתו ברוב עצום ב-2016 - אבל רבים מהם לא טרחו כלל להצביע במדינות המפתח של המערב התיכון. לוח הזמנים הקדחתני של הנשיא במדינות האלה מעניק לו את ההזדמנות לדבר על לבם לבוא לקלפי. למשל, היום (א') הוא ערך לא פחות מארבע עצרות פומביות בפנסילבניה, שהכול מסכימים כי במרוץ צמוד מאוד היא עשויה להכריע את הכף. ביידן ערך רק עצרת אחת.

מה עוד יכול לקרות בשעות האחרונות של מערכת בחירות, במיוחד כאשר יותר מ-90 מיליון כבר הצביעו (נכון ליום א' בבוקר), אם באמצעות הדואר ואם בקלפיות מקדימות, או 65% של כל מצביעי 2016? אולי לא הרבה, אבל נראה שלא הרבה צריך לקרות כדי להעמיד את טראמפ בעמדת ניצחון, לפחות בפנסילבניה.

טראמפ יכול להרשות לעצמו להפסיד שתיים מן המדינות שבהן זכה ב-2016, לא יותר. אם יפסיד בשלוש - למשל, מישיגן, וויסקונסין ואריזונה - לביידן יהיה רוב קטנטן בחבר האלקטורים (בהנחה שהוא יחזור וינצח בכל המדינות שבהן ניצחה הילרי קלינטון. זו הנחה סבירה, אבל לא-ודאית).

המספרים החשובים באמת

בסוף השבוע האחרון של ריצת המרתון המוטרפת הזו, שלושה מספרים השפיעו על מהירות הריצה ועל כיווניה:

1. מגפת הקורונה: ביום ו' נרשם בארה"ב המספר הגבוה ביותר של הידבקויות, כמעט 100 אלף, או טיפה יותר. בזה התאמתה תחזיתו הקודרת של האפידמיולוג הבולט ד"ר אנתוני פאוצ'י מלפני ארבעה חודשים על "100,000 ביום", אם לא יינקטו אמצעי השיכוך הנחוצים, כמו הרחבת השימוש במסכות והימנעות מאסיפות רבות משתתפים. חמתו של הנשיא טראמפ בערה בו להשחית למשמע המספר, והואצה ההידרדרות ביחסיו עם פאוצ'י, השייך לכוח המשימה של הבית הלבן למלחמה בקורונה.

2. כלכלה: ביום ה' שעבר, כצפוי, הסטטיסטיקאים של ממשלת ארה"ב הודיעו כי הכלכלה צמחה ברבעון האחרון בשיעור של 7.4%, או 33.1% בשיקלול שנתי. זה מספר חסר תקדים, אם כי רק במקצת. ארה"ב רשמה עליה של 7.24% בצמיחה ברבעון הראשון של 1984 לאחר מיתון חמור, אבל חמור הרבה פחות מן המיתון של הקורונה. ביטוי העקומה של העלייה הזו בהחלט מזכיר את האות הלטינית V. זה חשוב מפני שטראמפ ואנשיו הבטיחו "התאוששות בצורת V", והם יכולים לטעון שעמדו בדיבורם.

3. תקציב הפרסומות של הדמוקרטים: בששת החודשים האחרונים הם הוציאו 810 מיליון דולר על תשדירי בחירות לעומת 500 מיליון דולר של הרפובליקאים. באופן חסר תקדים, למועמד המתחרה נגד נשיא מכהן יש הרבה יותר כסף מאשר לנשיא המכהן עצמו. רק במדינה אחת טראמפ מוציא עכשיו יותר כסף מאשר ביידן: ג'ורג'יה. בכל השאר, הדמוקרט שולט בגלי האתר.

מה משלושת המספרים ישפיע יותר? קורונה? כלכלה? פרסומת? כולם כמובן ישפיעו בדרכם, גם באופנים חופפים. אבל הבחירות האלה עמדו בסימן קורונה, והפכו למשאל עם על מנהיגותו של טראמפ בימי משבר. ההיגיון אומר שעל הקורונה תקום או תיפול נשיאותו של טראמפ.

נשיאים נבחרים לכהונה שנייה, אך יש יוצאים מן הכלל

אמריקאים נוטים לחזור ולבחור נשיאים לתקופת כהונה שנייה, אלא אם כן יש להם סיבה טובה מאוד לדחות אותם.

מאז מלחמת האזרחים, לפני 165 שנה, רק שישה נשיאים נבחרים לא הצליחו לחזור ולהיבחר: גרובר קליבלנד, 1888; בנג'מין הריסון, 1892; ויליאם טאפט, 1912; הרברט הובר, 1932; ג'ימי קרטר, 1980; ג'ורג' בוש האב, 1992.

בשלוש הפעמים האחרונות הסיבה הייתה משבר כלכלי חמור, אם כי אצל הובר המשבר היה חמור במיוחד: השפל הגדול.

אגב, קליבלנד, הראשון ברשימה, חזר והתמודד נגד יורשו הריסון, ארבע שנים לאחר תבוסתו, והפעם הביס אותו. הוא היה הנשיא האמריקאי היחיד שחזר אל הבית הלבן לאחר שנאלץ לעזוב אותו. הארי טרומן הבטיח לחזור ולהתמודד על הנשיאות בגיל 90. זה לא הסתייע, אולי מפני שמת בגיל 89.

ליגלזיציה, אובר, הפלות ומס רכוש: על מה מצביעים מעבר לנשיאות

בשונה מישראל, לדוגמה, יום הבחירות בארה"ב מניב לא פתקי הצבעה, אלא גיליונות הצבעה. פיתחו-נא גיליון כזה, ותמצאו בו כמובן מועמדים לנשיאות, אבל גם לסנאט ולבית הנבחרים בוושינגטון; למושל המדינה (11 מושלים ייבחרו מחר); לאסיפה המחוקקת של המדינה האינדיבידואלית; לראש העיר (ב-29 מ-100 הערים הגדולות ביותר), למועצת העיר, לוועד השכונה ולוועד ההורים; לא פעם גם לבית המשפט העליון של המדינה ולבתי משפט מקומיים; עשרה תובעים כלליים של מדינות ייבחרו; 2,300 תובעים ושריפים (לפי theappeal.org), ועוד.

ויש, כתמיד, גם משאלי-עם על יוזמות חקיקה. למשל בוושינגטון הבירה המצביעים מתבקשים לאשר יוזמה אזרחית לדה-קרימינליזציה של פטריות הזייה.

אלופת אמריקה במשאלי-עם היא קליפורניה. אזרחיה חוללו במרוצת השנים מהפכות של ממש, נגד רצון הפוליטיקאים, כמו איסור מפורסם על העלאת מס הרכוש לפני 42 שנה, שבישר במידה רבה את עליית רונלד רייגן לנשיאות; או יוזמה שאסרה לפני 24 שנה אפליה מתקנת על בסיס גזע, זהות אתנית או מגדר בקבלת סטודנטים באוניברסיטאות ציבוריות ובהענקת חוזים ממשלתיים.

מחר יצביעו תושבי קליפורניה על יוזמות לבטל או להחליש את שתי היוזמות ההיסטוריות ההן. הרבה השתנה מאז בקליפורניה. המדינה שיצרה את רונלד רייגן פנתה מאז הרחק שמאלה. נוסף לכך בקליפורניה יצביעו האזרחים על סוגיית "כלכלת החלטורה".

לפני כשנה וחצי עבר חוק חדש במדינה שקבע כי עסקים צריכים להעסיק עובדים באופן ישיר ולא כקבלנים עצמאיים. הנפגעות המיידיות היו חברות כמו אובר וליפט שנאלצו להגדיר את נהגיהן כעובדים מן המניין ולא כפרלינסרים. המשמעות מבחינת חברות מסוג זה היא פחות רווחים, שכן עובדיהם זכאים לזכויות סוציאליות ושכר מינימום וכו. החברות רואות במשאל העם על הסוגיה, את המוצא האחרון האפשרי מן "הגזירה" והן הוציאו סכום דמיוני של 200 מיליון דולר על קמפיין שנאבק בפסיקה.

חמש מדינות יצביעו על לגליזציה מלאה או חלקית של מריחואנה (ב-11 היא כבר חוקית). שבע מדינות, כולל כמובן קליפורניה, יצביעו על שינויים בחוקי הבחירות שלהן.

ארבע מדינות יצביעו באיחור קל של איזה 150 שנה על מחיקת סמלים של ימי העבדות. למשל, בנברסקה וביוטה המצביעים יתבקשו למחוק סעיפים בחוקת המדינה, המתירים להטיל עונש של עבדות על פושעים מורשעים.

שתי מדינות יצביעו על הגבלת הפלות מלאכותיות; שלוש מדינות יצביעו על שינוי החוק הפלילי; מדינת וושינגטון תצביע על כלילת חינוך מיני בתכנית הלימודים; מונטנה תצביע על הקלות מופלגות לנשיאת נשק פרטי; ופלורידה תצביע על הגדלה הדרגתית של שכר המינימום ל-15 דולר בשעה.

רשימות קודמות ב-yoavkarny.com וב-https://tinyurl.com/yoavkarny
ציוצים (באנגלית) ב-twitter.com/YoavKarny