תם סכסוך העבודה בבנק לאומי: הבנק שבניהולו של חנן פרידמן דיווח היום (א') כי "נחתם הסכם קיבוצי מיוחד בין הבנק, ועדי העובדים של הבנק וההסתדרות", ו"בכך בוטלה ההכרזה מ-5 באוקטובר על שביתה". הבנק לא נותן גילוי לתנאים שבהם הוסר הסכסוך מעל סדר היום.
ההודעה מהיום קורית כמעט חודש לאחר שוועד העובדים בבנק לאומי וההסתדרות הכריזו על סכסוך עבודה בבנק בשל רצון ההנהלה שעובדי המחשוב יכשירו עובדי מחשוב במיקור חוץ על מנת לספק לבנק יתירות במערכות קריטיות. הסכסוך בין הצדדים הגיע עד לכותלי בית הדין לעבודה, שם התנהל ההליך בדלתיים סגורות, והוא עורר מתיחויות בין הדורות בבנק לאומי, שהשמיעו טענות נגד התנהלות הוועד בנושא.
בהודעה ששלח היום הוועדה הארצי של עובדי לאומי לעובדי הבנק נכתב בין היתר כי "במהלך השבועות האחרונים התמודדנו עם משבר ביחסי עבודה, שמטרתו הייתה לפגוע ולהחליש את העבודה המאורגנת בלאומי, עכשיו ובעתיד. בהקשר זה חשוב שנבהיר כי כבר בתחילת הדרך הבנו שניסיון זה של ההנהלה אינו מקרי והוא נובע מניסיון לשנות את יחסי הכוחות בבנק, ולהראות לנו כי הנהלת הבנק יכולה לעשות ככל העולה על רוחה תוך התעלמות הפגנתית מקיומו של ועד עובדים".
עתה מכריזים חברי הוועד כי הצליחו להבהיר שזה לא יתאפשר מבחינתם, אך גם הם לא מפרטים מה הוסכם בין הצדדים ואילו הישגים לכאורה ניתנו להנהלה או לעובדים, כשבמכתב לעובדים לא מפורט מה גורל התוכנית הראשונית שרצתה הנהלת הבנק לבצע (ושהביאה לצורך בחפיפת עובדים מחברה חיצונית בנושאים שמטופלים פנימית בבנק). נזכיר כי מהתחלה טענה הנהלת הבנק שלא מדובר בפיטורי עובדים או בפגיעה שבעות עבודתם אלא במהלך שנועד להבטיח יתירות, בעוד שבסביבת העובדים דאגו שמדובר במהלך שיאפשר בעתיד להפעיל את הבנק ללא עובדיו.
בראש הוועד הארצי המשותף בבנק עומד רון לוי ובראש ועד המנהלים עומד אלי זרקה.
המפקח מפחית זמנית את יחס המינוף בבנקים
מניית לאומי מטפסת היום במסחר בבורסה, בדומה למגמה חיובית בכל מניות הבנקים. המגמה החיובית הזאת נרשמת אגב הודעת בנק ישראל כי בהמשך לפרסומי קודמים המפקח על הבנקים יאיר אבידן מפחית באופן זמני את יחס המינוף הנדרש מהבנקים. במסגרת הוראת שעה כך שיחס המינוף המזערי לבנקים "הבינוניים והקטנים" יעמוד על 4.5% כאשר אצל שני הבנקים הגדולים, הפועלים ולאומי, הוא יעמוד על 5.5%. זאת לעומת יחסים מזעריים נוכחיים של 5% ושל 6% בהתאמה.
יחס המינוף מבוטא באחוזים ומוגדר כיחס בין מדידת ההון למדידת החשיפה, שהיא סכום החשיפות המאזניות, חשיפות לנגזרים ולעסקות מימון ניירות-ערך ופריטים חוץ-מאזניים. יחס המינוף נקבע בעקבות לקחים שהוסקו במערכת הבנקאית הבינלאומית בעקבות "הצטברות עודפת של מינוף במערכת הבנקאית" שהייתה בעבר, ושהעלתה את הסיכון במערכת. על כן נקבע יחס המינוף כאמור, שאינו מבוסס סיכון, ושהינו יחס משלים לדרישות ההון מבוססות הסיכון.
כבר בעיצומו של הגל הראשון של משבר הקורונה נקט בנק ישראל מהלכים שהקלו את דרישות ההון של הבנקים, בדגש על אלה שמבוססות סיכון. אז בנק ישראל קבע כי יחסי ההון המינימליים שהבנקים נדרשים לעמוד בהם יופחתו ב-1%, (במקביל לעצירת דיבידנדים ורכישה עצמית של מניות). במסגרת אותה הוראה דרישת הלימות ההון רובד 1 מהבנקים הגדולים הופחתה מ-10% ל-9% ובבנקים הבינוניים והקטנים היא הופחת מ-9% ל-8%, כשדרישת ההון הכולל בבנקים הגדולים הופחת מ-13.5% ל-12.5% ובבנקים הקטנים והבינוניים הוא הוקטנה מ-12.5% ל-11.5%.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.