בניגוד למגמה העולמית: למה ישראל מגייסת חוב לטווח קצר בעיצומו של משבר המאה

מדיניות גיוסי החוב של מדינת ישראל אינה מותאמת לכך שאנו בעיצומו של משבר של "פעם במאה שנה", כך טוען ד"ר עדו קאליר ראש ההתמחות במימון ושוק הון הקריה האקדמית אונו. טענתו של קאליר מבוססת על ניתוח גיוסי החוב של המדינה בחודשים האחרונים המראה כי הרוב המכריע של החוב שהמדינה מגייסת הוא לטווח קצר ובינוני.

 גיוסי-החוב-גדלו-ככל-שהקורונה-הכלכלית-התפשטה

"מרבית המדינות שמגייסות היום לוקחות אשראי ל-10 ו-15 שנה", אומר קאליר, "הגרמנים, האמריקאים מגייסים חוב ל-20, 30 שנה. משרד האוצר לעומת זאת ממשיך לגייס חלק ניכר מהחוב שלו לשנתיים ורוב החוב הממשלתי החדש שמגוייס עתיד להיפרע עד שנת 2025.

לדברי קאליר "באוצר מתגאים בריביות הנמוכות, אבל מתעלמים מכך שבעוד שנים בודדות יצטרכו לפרוע את החוב או למחזר אותו - מי יודע באלו תנאים. זה מעורר את התחושה שהעסק לא מנוהל".

במשרד האוצר דוחים את הדברים. בתגובה לפניית "גלובס" נמסר מהאוצר, כי "אגף החשכ"ל מאריך באופן עקבי את ממוצע הטווח לפדיון (ATM) של החוב, על מנת להפחית את סיכון המחזור. כך לדוגמה, בשנת 2010 עמד ממוצע הטווח לפדיון של תיק החוב על 6.3 שנים ובסוף שנת 2019 על כ-8.2 שנים. גם השנה, בניגוד לנטען, המשיך אגף החשב הכללי לגייס לטווח ארוך. ממוצע טווח הפדיון של הגיוס בשוק המקומי עמד עד לתום החציון הראשון של שנת 2020 על 9.4 שנים, לעומת שנת 2019 בה ממוצע טווח הפדיון של הגיוסים עמד על 9.2. הגיוס בשווקים הזרים נעשה לטווח ארוך אף יותר".

דוחקים את האג"ח הקונצרני?

הנקודה השנייה שעולה מהניתוח של קאליר נוגעת לחשש שגיוסי החוב הממשלתיים יתפסו את מקומם של הגיוסים הקונצרניים וידחקו החוצה מהשוק את המגזר העסקי. "אפשר להגיד שזה בשוליים ושאין ברירה, אבל אין ספק שזה בא על חשבון הקונצרניים" אומר קאליר.

האם גיוסי החוב הממשלתיים הענקיים "דוחקים החוצה" את האג"ח הקונצרני? בדיקת "גלובס" מעלה תמונה שאיננה חד-משמעית.

כך למשל, היקף ההחזקות של קופות הגמל וקרנות ההשתלמות באג"ח קונצרני סחיר ובתעודות סל אג"חיות עמדו בספטמבר על 16.84% לעומת 17.5% באוקטובר 2019. בשקלים מדובר על 90.78 מיליארד שקל לעומת 91.07 באוקטובר 2019. בשוק הפנסיה החדשה היוו האג"ח הקונצרני הסחיר ותעודות הסל האג"חיות 8.98% מהתיק בספטמבר השנה לעומת 9.4% באוקטובר 2019. במיליארדי שקלים מדובר על 39 מיליארדים שקלים בספטמבר השנה לעומת 37.7 מיליארד שקל באוקטובר 2019.

בשוק הגמל וההשתלמות גדלה ההחזקה באג"ח ממשלתיות ל-28.92% מהתיק לעומת 28.77% באוקטובר 2019 ובשוק הפנסיה החדשה נרשמה אף ירידה מסויימת בשיעור ההחזקה באג"ח ממשלתי סחיר מ-25.99% ל-25.48%. בפוליסות ביטוחי המנהלים של חברות הביטוח (שאינן מחזיקות באג"ח מיועדות) אף נרשמה ירידה בהיקף ההחזקה באג"ח ממשלתיות סחירות ל-15.73% מהתיק לעומת 17.95% מהתיק באוקטובר 2019 בעוד שהאג"ח הקונצרני הסחיר גדל מ-18.05% באוקטובר 2019 ל-18.77% בספטמבר 2020.

בשורה התחתונה, נראה כי היקף החזקות המוסדיים באג"ח ממשלתי וקונצרני שומר על יציבות בחודשים האחרונים. הסבר מרכזי לכך הוא רכישות האג"ח הממשלתי על-ידי בנק ישראל. הבנק המרכזי השיק במרץ תוכנית רכישת אג"ח ממשלתי בהיקף של 50 מיליארד שקל ובשבוע שעבר הודיע על הרחבתה ב-35 מיליארד שקל נוספים. הבנק רוכש את האג"ח בשוק המשני, מהגופים המוסדיים - והיקף הרכישות המצטבר עד היום הגיע לכ-33 מיליארד שקלים.