לאחרונה פורסמו לעיון הציבור תקנות יוצאות דופן, שלאחר שיאושרו, יאפשרו למינהל הבטיחות לכנס בעצמו ועדה שתאשר פיגומי זקפים.
התקנות יוצאות דופן, משום שמכון התקנים הוא שאמור לעשות את הבדיקות הללו, אבל תאריך היעד להקמת מעבדת הבדיקה חלף בסוף יולי, ובמינהל הבטיחות החליטו לעשות מעשה. למעשה, הם החליטו לעקוף את מכון התקנים - ולא כולם בענף רואים זאת בחיוב.
המהנדס ישראל דוד, מ"מ יו"ר איגוד המהנדסים, יושב במועצת המנהלים של מכון התקנים, וחושש שבדיקת הפיגומים על ידי ועדה לא תספיק לקבוע את מידת הבטיחות שלהם. "מינהל הבטיחות החליט לקבל את זה על עצמו כרגולטור, כדי לדאוג שההחלטה לקדם בארץ תקינה אירופית תיושם בכל אתרי הבנייה. אני חושב שהתקינה האירופית מייצגת סטנדרט איכותי וגבוה, לוקחת במקום הראשון את בטיחות הציבור ואיכות החיים. היא מובילה בעולם את המגמה של האינטרס הציבורי בכל נושא. גם בנושא הפיגומים זה מבורך לאמץ אותה".
איפה הבעיה?
"הבעיה היא שאם בדיקת הפיגומים תיעשה רק על ידי בדיקת מסמכים וניירות, אי אפשר להיות בטוחים שמה שכתוב בנייר זה נכון, והיו דברים מעולם. לכן מקובל לבצע בדיקות מכניות. לא חייבים לעשות את הבדיקה במכון התקנים - אפשר שיהיה גוף שכפוף לרשות המעבדות ויהיה במשרד העבודה עצמו, או באאוט סורסינג. מה שחשוב הוא שצריך להקים מעבדה וכל יצרן או יבואן יצטרך לעבור במעבדה הזאת".
מה שמונע את הקמת המעבדה הזו הוא כמובן כסף.
"הקמת המעבדה תעלה כמה מיליונים, אבל כמה יצרנים יבואו לעשות את הבדיקות האלה? חמישה-שישה? מקסימום עשרה? זה לא יכסה את העלות. המדינה צריכה להוציא את זה מהכיס".
בסטטיסטיקה של החמש השנים האחרונות, כמה מתוך ההרוגים והפצועים נבעו מזה שהפיגומים עצמם לא עמדו בתקן?
"הרבה פעמים הבעיה היא לא בפיגום עצמו, אלא בהתקנה שלו. אני עובד בכל העולם ורואה שבמקומות אחרים מצב הבטיחות טוב יותר - בגלל הגורם האנושי".
השיחה עם דוד התקיימה עוד לפני קריסת הפיגומים באתר בנייה בבית שמש, מגובה שש קומות - שגרמו לפציעתם של חמישה עובדים, בהם אחד באורח קשה. ממצאי החקירה טרם הסתיימו, אולם נראה שהפיגום בבית שמש שוחרר מכמה עוגנים, וייתכן שאף השתמשו בו לאחסון, דבר שהוסיף למשקלו. החקירה בעניין נמשכת.
דוד: "אם לוקחים את השאריות מהצופים, את הסנדות, ובונים מזה פיגומים, הציוד עלול לקרוס. צריך למנות פונקציה מטעם היזם כאחראי לכל הבטיחות באתר. עוזר בטיחות שעבר קורס קצר זה לא מספיק".
מה אתה חושב על מצב הענף באופן כללי? אנחנו רואים ירידה תלולה בהתחלות הבנייה.
"הענף עובד כמו רכבת בלי קטר. הרכבת דוהרת, כי הפרויקטים עוד במימון בנקאי ועם התחייבויות חוזיות אז ממשיכים בביצוע כרגיל. אבל אין קטר. אין פרויקטים שאוטוטו יוצאים לביצוע. מהצד של המימון, אני לא רואה שהבנקים יממנו פרויקטים מסחריים ומשרדים.
"גם אין לקוחות. מיליון מובטלים הם באג בשרשרת המזון הכלכלית.באופן רגיל, כשהשמים פתוחים, לפחות חצי מיליון איש לא נמצאים בארץ, לכן הצריכה של האוכל עולה, אבל צריכת המותרות יורדת. ונדל"ן זה מותרות.
"בסוף 2021 אני רואה ירידה מאוד משמעותית בהתחלות בנייה בעיקר בסקטור המסחרי ופגיעה מסוימת בסקטור הדיור, בעיקר ביוקרה. גם אם יהיה חיסון לקורונה, ייקח לפחות חצי שנה שמונה חודשים עד שדברים יחזרו לעצמם. "הבשורות הטובות הן שהביקושים האובייקטיביים לא ישתנו, הם רק מוקפאים. הגידול הטבעי נמשך. הסיפור של עבודה מהבית זה חרטא. בתור מעסיק אני אומר לך שזה לא טוב. בהתחלה הם עובדים טוב ואח"כ אתה מאבד אותם. בעיקר הצעירים ירצו לחזור. ב-2023 יעשו עסקים טובים".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.