אופציה נוספת לחברות הטכנולוגיה המקומיות: הבורסה בפרנקפורט

אחת לכמה שנים הופכת אחת הבורסות ברחבי העולם למוקד משיכה עבור חברות טכנולוגיה צעירות מישראל. בעבר הייתה זאת הבורסה המשנית של לונדון ובשנים האחרונות הבורסה האוסטרלית, כשגם בורסות אחרות כמו טורונטו מנסות את מזלן בארץ, ולאחרונה - גם הבורסה בת"א מגלה בהן עניין. 

האם בקרוב נראה גל של הנפקות של חברות ישראליות בבורסה של פרנקפורט? נראה שכך לפחות מקווים בהנהלת הבורסה מגרמניה. בכנס וירטואלי שנערך בימים האחרונים הוצגה לחברות ישראליות האפשרות להנפיק ברשימה חדשה יחסית של הבורסה - Scale, שבה הרגולציה מופחתת והיא מותאמת לחברות צמיחה קטנות יותר מאשר ברשימה הראשית.

הכנס נערך בשיתוף הבורסה של פרנקפורט - Deutsche Borse, לצד משרד עורכי הדין פרל כהן, פירמת רואי החשבון פאהן קנה ויועצת ההנפקה רות פלמון. לדברי פלמון, בקרב החברות שהשתתפו היה עניין רב, אם כי בשלב זה עוד אין תהליכים שהותנעו בכיוון של הנפקה בפרנקפורט.

נטלי ריכרט, סמנכ"לית במחלקת קדם הנפקה ושוקי ההון בבורסה של פרנקפורט, הציגה בכנס את היתרונות ברישום לבורסה. בין היתר צוינו בסיס משקיעים מגוון וגישה למימון לצורך המשך צמיחה. במצגת שהוצגה בכנס נכתב כי בבורסה של פרנקפורט ניתן למצוא משקיעים בינלאומיים והוצגו כדוגמה מספר חברות טכנולוגיה, שבהן המשקיעים מגיעים ממגוון מדינות (גרמניה, ארה"ב, בריטניה, לוקסמבורג, שבדיה ועוד).

לפי המצגת, הבורסה של פרנקפורט היא "מספר אחת עבור הנפקות של עסקים קטנים ובינוניים", וכהוכחה הוצג נתון שעשוי להיות מפתיע מעט: שיעור חברות הטכנולוגיה בבורסה עומד על 18%, לעומת 11% בנאסד"ק ו-8% בלבד בלונדון.

כ-34% מחברות הטכנולוגיה שנסחרות בפרנקפורט הן בשווי שוק של פחות מ-100 מיליון דולר, שהוא בדרך כלל השווי של חברות צעירות יחסית שעדיין לא מסתכלות על הנפקה בוול סטריט. עוד נכתב במצגת שהתשואה הממוצעת של מניות טכנולוגיה שהונפקו בשנים האחרונות בפרנקפורט היא 82%, והתשואה הגבוהה ביותר הייתה של חברה שהונפקה ב-2012 והניבה מאז תשואה של 587%.

בין המשתתפים בכנס גם דמויות שעד כה היו "מזוהות" עם הנפקות בבורסה האוסטרלית דווקא והובילו לא מעט חברות ישראליות אליה. כך למשל יועצת ההנפקה פלמון, ועו"ד אנה משה, שותפה בכירה במשרד פרל כהן, שאמרה כי "שוק ההון בוער כרגע ומצפה בכיליון עיניים לחברות מעניינות חדשות. הבורסה הגרמנית שמחה על העניין שמתעורר אצל משקיעים גרמנים בחברות ישראליות, וממתינה לחברה הטכנולוגית הראשונה שתירשם למסחר".

למה דווקא עכשיו ולמה דווקא פרנקפורט?

פלמון: "זו בורסה סופר-מכובדת, וגם בה כמו בכל העולם מבינים שהעתיד נמצא בחדשנות. לכן לפני שלוש שנים הם פתחו סגמנט חדש, רשימת Scale שמאפשרת לחברות צעירות יותר להירשם למסחר בתנאים מקילים ועם תמיכה שיווקית של הבורסה. הרעיון הוא לאפשר לחברות בשלב מוקדם יותר לקבל דריסת רגל בבורסה".

גם בורסות נוספות מציעות רשימה משנית מסוג זה.

"נכון, גם בלונדון, סינגפור וקנדה זה קיים. כיום, חברות דוחות את ההנפקה כי הן לא תמיד רוצות להתמודד עם כל הרגולציה מסביב. רשימה כזאת מאפשרת חשיפה למשקיעים מוסדיים, ולמוסדיים היא מאפשרת חשיפה לעולם של צמיחה שעד היום 'שיחקו' בו בעיקר קרנות ההון סיכון".

דווקא הבורסה האוסטרלית מתגאה בכך שבה אין רשימה משנית ייחודית לחברות צעירות, וכל החברות נסחרות באותה רשימה.

"היתרון באוסטרליה הוא שהרגולציה יותר קלה, בטח ביחס לישראל, ולכל חברה יש חשיפה לכל המשקיעים - כולל מוסדיים; אבל עדיין, אם מסתכלים על בעלי המניות בחברות הקטנות לעומת הגדולות, רואים שהמוסדיים נמצאים בעיקר בגדולות".

לדברי פלמון, חברה צריכה להנפיק באזור שבו היא פועלת, כך שהבורסה האוסטרלית והבורסה של פרנקפורט הן לא תחליפיות זו לזו, אלא דווקא משלימות. "חברה שמוכרת באוסטרליה ובאסיה-פסיפיק, יתאים לה יותר להנפיק בבורסה האוסטרלית; חברה שמכווננת למדינות דוברות גרמנית - תתאים לה הבורסה בפרנקפורט", אומרת פלמון.

עו"ד משה הוסיפה כי "על החברות הישראליות שמעוניינות להירשם לדעת ולהבין מי הברוקר שמלווה אותן, האם הוא מסוגל לתמוך בהן לטווח ארוך ומי השחקנים האחרים בשוק. מדובר בשוק מתוחכם שרגיל לחברות טכנולוגיות, ולכן תחזוקת המניה צריכה להיות אמיתית, משום שקשה לקבל את אמון ציבור המשקיעים בחדשות מומצאות וחסרות בשר אמיתי".

לדבריה, "שלב התמיכה שלאחר הגיוס הוא קריטי כיוון שאם הציבור מאבד אמון במניה, החברה תתקשה לגייס הון נוסף. לכן את השאלות הללו צריך לשאול עוד לפני הגיוס כדי לתכנן לטווח ארוך".