הרבה לפני הקורונה, בשנת 2016, בימים כתיקונם אשר שכחנו משכבר הימים, יצא הבנק של אנגליה, שאינו רק בנק אלא אחד ממוסדות המחקר הכלכלי המוערכים בעולם, במחקר מעורר פרובוקציה. המחקר טען כי בתוך עשור, 40% מהחברות הנמצאות ב-FORTUNE 500 לא ישרדו. דהיינו חלק משמעותי מהחברות המשמעויות במשק העולמי לא יזכו להיות ברשימה הנכספת. נשאלת השאלה המתבקשת - הכיצד? מה הולך לקרות בשנים הקרובות שאיננו מודעים לו? מה סוד החברות שיישארו בג'ונגל הפרוע של המסחר המצליח בעולם? מדוע ימצאו חברות רבות את הדלת החוצה, ומה ניתן בכל אופן לעשות כיצד למנוע זאת?
נדמה כי עידן הקורונה הוסיף שמן טרי למדורה וטרף עוד יותר את הקלפים. גם מי שלא אהב להיכנס למשחק מחויב להיכנס כעת ולהשתתף בו בכורחו או בעל-כורחו. אנשים וארגונים אשר ימשיכו למכור מוצרים ושירותים לא בהכרח ישרדו, גם אם הם קונצרנים ענקים. רק אנשים וארגונים אשר יתחילו למכור ערכים - יוכלו לשחק במשחק המגרשים החדש של הכלכלה העולמית, אשר ניזונה משינויי טכנולוגיה וחברה מהותיים, ועכשיו יותר מאי-פעם.
במצבי משבר, אי-ודאות ואובדן שליטה כולנו נוקטים צעדי צמצום. אנחנו מוותרים על צריכה שגרתית וחותכים במותרות. המקומות שבהם לא נחתוך ואף נסכים במודע או שלא במודע לשלם יותר יהיו רק אלה אשר יעניקו לנו סיבה עמוקה לעשות זאת.
בתקופת הקורונה, אנשים הסכימו לשלם עבור שירותים ומוצרים שידעו שנתח מהכנסותיהם עוברים לתרומה או למטרה נעלה אחרת. הייתה בכך משמעות חברתית הומניטרית. וכשיש משמעות, רגש וערך - הכסף הופך לשחקן משני ולא ראשי. דיבר על כך סיימון סינק בספרו המהפכני "להתחיל עם למה".
אגב, לא חייבים למצוא מטרות תרומה בלבד. גם ערכים חדשניים ללקוח הסופי יכולים לגרום למנהיגים וחברות לצלוח משברים ואף לגדול מתוכם. אנשים מחפשים להיות חלק מקהילה משפיעה וערכית שלא רק צורכת שירות אלא מקבלת תחושת תרומה- אישית או חברתית.
רבים מתבלבלים ואומרים: "זה הזמן להמציא את עצמנו מחדש". אינני בטוחה בכך כלל. אנשים וארגונים אשר זקוקים להמציא את עצמם מחדש מוחקים באופן תאורטי את הערכים ש"מכרו" עד היום. איפה הם היו עד כה? האם כל מה ש"מכרו" לנו לא היה מספיק ערכי?
הייתי נזהרת משימוש בקלישאה שהופכת לדפוס מחשבתי והתנהגותי בנקל. במקום "להמציא את עצמנו מחדש" - אפשר להמציא את הפלטפורמות שלנו מחדש ובכך לשמר את הערכים שלנו במקום בטוח ונגיש יותר.
התקופה הנוכחית קוראת לנו לביצוע שתי פעולות חיוניות - הגדרה מדויקת של החותם האישי והארגוני שלנו, תוך הבנת הערכים העמוקים שאנחנו רוצים להסב לסביבה שלנו, ומנגד גמישות התנהגותית המייצרת אפשרויות הנגשה של זמן ומקום חדשניים תוך הפנמה שכולנו עוברים שינוי - מהימצאות בתדר "אנלוגי" לתדר "דיגיטלי" הדורש התאמות חכמות.
באנגלית יש משפט מנצח שאומר "Nurture your Nature" - טפח את הכישרון האותנטי שלך. זהו ללא ספק זמן הקורא לנו לזהות את הגולמי והאותנטי בתוכנו, לחשוב מחוץ לקופסה כיצד להעמיק ולטפח אותו גם ללא כל האמצעים הנגישים שכבר אינם לנו בימים אלו, ומעל הכול- לתקשר את אותו כישרון וחותם בדרך שתייצר זיכרון, ערך ומשמעות.
היצירות הגדולות ביותר בהיסטוריה התרחשו דווקא כשלא היו לאמנים או המנהיגים את כל האמצעים ו"המצרכים" הדרושים. מתוך החוסר יצאה תעוזה והצלחה חדשה. אבל השינוי אינו רק בידי אמנים. הוא בידי כולנו. אנחנו לא רק יכולים. אנחנו חייבים.
הכותבת היא יועצת חדשנות לארגונים, מרצת TED ומלמדת בבית הספר אריסון למינהל עסקים במרכז הבין תחומי הרצליה וכן באקדמיה המלכותית בלונדון
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
