המאבק על "מכתירת הנשיאים": ביידן וטראמפ מסתערים על פלורידה ונלחמים על כל קול

אם לשפוט לפי היקום הסגור של אירועי טראמפ בפלורידה, הוא המנהיג היחיד שעל הפרק ואין בלתו. טראמפ, לפי תומכיו, מנצח את מערכת הבחירות בהליכה. לכל מקום שאליו הגעתי באזור מיאמי, הורמו גבות כאשר שאלתי על האפשרות שביידן יהיה הנשיא הבא. "זה בכלל לא על הפרק" אמרה לי קריסטינה, תומכת שפגשתי.

הגדיל לעשות ישראלי לשעבר בשם אליצור, שעדכן אותי שאפילו קליפורניה "נופלת" ובפעם הראשונה מאז ימי רייגן תושבי קליפורניה בוחרים השנה בטראמפ.

לדברי אליצור, גם "הפרוגרסיבים השמאלנים, מחבקי העצים", התפכחו והם בוחרים עכשיו ב"מנהיג החזק, דונלד טראמפ".

הפער בין הציפיות ותפיסת ההתרחשויות לבין גודל ההפתעה שעשויה להגיע ביום רביעי הולך ומעמיק בין התומכים של שתי המפלגות הדמוקרטית והרפובליקאית. מישהו יקום מאוכזב ביום רביעי או חמישי. והצד השני? נקמה, שמחה לאיד, הכפשות והשפלת האחר. מבחינת רבים מתומכיו של ג'ו ביידן, ניצחון של הנשיא טראמפ לאחר סגירת הקלפיות, משמעותו סוף הדמוקרטיה, קץ אמריקה. לא פחות.

בשעות הצהריים של יום ראשון הלכתי לבדוק את הפעילות של שיירת הרכבים של תומכי טראמפ שהסתובבה במיאמי. תומכים רבים של הנשיא באזור מיאמי־רבתי, התכנסו ביום לוהט ברכבים ממוזגים מכל הגדלים, מעוטרים בשלטים שונים של טראמפ ודגלים עם שמו ותמונותיו.

 קריסטינה. "טראמפ הציל אותנו מהשמאל הרדיקלי" / צילום: טל שניידר, גלובס

החניון התמלא, המסע לא יצא

החניון בטרופיקל פארק בעיר מיאמי החל להתמלא בשעה 11 בבוקר. יום ראשון הוא כידוע יום המנוחה הרשמי באמריקה, אנשים לא עובדים. יומיים לפני סוף המירוץ לנשיאות, התומכים באזור החליטו להקדיש את יום המנוחה למסע שכנוע ברחבי העיר.

ובכל זאת בעיות תכנוניות מסוימות העיבו על האירוע. במקום שיירה ענקית ומרשימה של רכבים שעושים "צבע" ברחובות מיאמי, נוצר פקק גדול בתוך החניון שממנו "מסע הדגלים של רכבי טראמפ" היה אמור לצאת לדרך. החניון, התברר למשתתפים, היה כה עמוס שלא היה שום סיכוי שמישהו מהם יצליח להתקדם לטור היציאה.

לקראת 13:00, שעת יציאת מסע ה'דגלים על רכבים' המתוכנן, החניון היה כה עמוס שלא היה סיכוי למישהו מן הרכבים להתקדם לטור היציאה. במהרה האירוע עבר הסבה למסיבת תמיכה מקומית בנשיא.

 אליצור. "מחבקי העצים בקליפורניה יבחרו בטראמפ" / צילום: טל שניידר, גלובס

"ביידן הוא פדופיל שמקומו בכלא"

חבורות־חבורות הם התיישבו בחלק האחורי הפתוח של מכוניות הפיק־אפ הענקיות, הפעילו מגברים, השמיעו מוזיקה לטינית בפול־ווליום, צפרו בחוזקה בצופרים ושרו בקולי קולות.

כאשר מגרש החנייה הענק היה מפוצץ, המשטרה סגרה את רמזור הכניסה לפארק ורמזה להם לצאת בשיירתם רכב־רכב. למרות זאת, חלק גדול מן התומכים נתקעו בתוך רחבת החניה הענקית בלי יכולת להצטרף למצעד או לצאת כלל מהפארק. כך במשך שעות על גבי שעות. אולם גם כאשר הם נשארו תקועים במקום, סגורים בתוך רכבי ענק בתוך חניון עצום, המראה היה מרשים מאוד. ים של דגלים התנוססו באוויר ואף אחד לא היה נראה כאילו הוא מאבד את סבלנותו.

כך, במקום מפגן תמיכה, נפרשו מאות אנשים כלואים ברכביהם כמו קהל שבוי עבור עיתונאית ישראלית שרק הייתה צריכה לדלג מחלון לחלון, תוך שמירת מרחק־קורונה ולשמוע את מלוא הסל האשמות נגד הדמוקרטים.

הו, והם האשימו. ביקום המקביל של טורי רכבי התמיכה בטראמפ, ביידן הוא "פדופיל" ש"מקומו בכלא". הסגנית המיועדת שלו, קאמלה האריס - מי שהאגף הפרוגרסיבי של המפלגה הדמוקרטית מקבל בכתף קרה - היא שמאלנית אולטרה־רדיקלית, בפיהם של תומכי טרמאפ.

אין פה שום משמעות לאמת

נראה שיש קונצנזוס בין כל המשתתפים כי "כל צמרת המפלגה הדמוקרטית צריכה לעוף על הטיל". הכל פה מוקצן, הכל מנופח, לאמת אין שום משמעות, ותמיכה בטראמפ שווה לתמיכה במולדת - לא לפחות.

קריסטינה, בחורה צעירה, ישבה בחלק הפתוח האחורי של ררכב הפיק־אפ של משפחתה. מעליה התנוססו כמה דגלים, אחד מהם בצבע כחול לבן - דגל ישראל. לידו התנופף גם דגל קובה לזכר הימים של פעם. "אנחנו אוהבים את טראמפ, אוהבים את מה שהוא עשה בכלכלה. הוא הציל אותנו מהשמאל הרדיקלי", היא אומרת לי.

היא מספרת שהיא בת להורים ממוצא קובני, אך בשום פנים ואופן לא מוכנה שביידן יגלה יחסי קירבה אל המשטר הרודני שם. "הוא לא ייבחר. זה יהיה אסון. קאמלה האריס - אנחנו מכירים את הרקע שלה - היא רדיקלית מאוד", יורה קריסטינה בשטף וממשיכה, "ביידן הוא אדם מבחיל, הוא פדופיל. זה מגיע מהמשפחה שלו", היא אומרת בביטחון רב.

לטינוס למען דונלד טראמפ

מרבית באי האירוע, היו היספנים. "לטינוס למען טראמפ", כפי שנכתב על הדגלים והשלטים. אבל הלטינים לא היו המיעוט היחיד שהגיע לאירוע. גם שיירת ישראלים לשעבר הצטרפה לחגיגה תחת הסלוגן "ישראלים למען טראמפ". הישראלים והיהודים בעצרת התמיכה הזו הם אומנם קבוצה קטנה יחסית, אך נוכחותם באירועי טראמפ היא עקבית מאוד.

פלורידה היא מדינה של מיעוטים גדולים, יחסית למדינות רבות בארה"ב. הלבנים הם עדיין הרוב (53%) אבל יתר ה־47% מתחלקים בין המיעוטים. כך, בטרופיקל פארק שבו התאספה "השיירה למעט טאמפ" ביום ראשון, המדשאות נצבעו בדגלים מגוונים של ישראל, פנמה, קובה, ברזיל וכמובן, מעל כולם - דגל ארה"ב.

למהגרים החדשים־ותיקים האלה בפלורידה, לא מפריעות העמדות של טראמפ בנושא ההגירה. ההפך, עכשיו שהם כבר כאן, לא אכפת לרבים מהם שכל הגבולות ייאטמו. ומה לגבי היספניים נוספים שרוצים להגר לארץ המובטחת? מצדם, שלא יורשו להיכנס. אמריקה היא שלהם והיא יקום סגור ונבדל. לרעיונות הליברליים של ביידן והאריס אין מקום כאן.

אובמה מתייצב שוב ושוב בפלורידה

במטה ביידן מפגינים לחץ ביחס להצבעת ההיספנים. מי שהיו מזוהים כתומכי ביידן מן הקהילה ההיספנית והיו אמורים לבוא להצביע, לא התייצבו, כך הם אומרים.

לשם כך, נשלח הנשיא ברק אובמה ביום שני, יממה לפני הבחירות לסיבוב נוסף בפלורידה. בליץ הימים האחרונים של הקמפיין, הוא כמעט עניין מובן מאליו. ככה זה מדי ארבע שנים. ביממות האחרונות דוחסים המון אירועים.

אובמה כבר שהה כאן מספר ימים בשבוע האחרון לצורך אירועי קמפיין. כעת, ביום האחרון לפני הבחירות, הוא חוזר לסיבוב נוסף. אולי, כך מקווים במטה של ביידן, הנשיא לשעבר יצליח לדחוף כמה שיותר אנשים לקלפיות ברגע האחרון. השינוע הזה של אובמה לפלורידה מלמד עד כמה היא נחשבת למדינה קריטית בבחירות האלה.

טראמפ מתחיל לנאום לפני חצות

בראשון בלילה, בשעה 23:30 הלכתי לשדה התעופה אופה־לוקה (Opa-Locka), כדי להעיף מבט נוסף על הנשיא דונלד טראמפ. הוא הגיע לשם בסופו של יום גדוש באירועים. זו הייתה עצירת הקמפיין האחרונה, שנקבעה לו ליום זה והשעה בהחלט מאתגרת - קצת לפני חצות.

"זה האירוע האחרון שלי, ואין לי אחריו לו"ז לחוץ", אמר הנשיא הנמרץ כאשר התחיל לדבר. "אנחנו לא ממהרים, אני יכול לעמוד ולדבר פה איתכם בלי לחץ. בואו נדבר כל הלילה", הוא אמר לקולות הצחוקים של הקהל, לפחות עשרת אלפים איש.

תומכי טראמפ התרכזו בשדה התעופה המיועד למטוסי מנהלים פרטיים, כמה שעות מראש. כדי להנעים את זמנם, "כוכבי פלורידה" הרפובליקאים עלו זה אחר זו כלהקת חימום. אשלי מודי ,התובעת הכללית, הזכירה לקהל את החשיבות של בחירת איימי קוני בארט לבית המשפט העליון; המושל המתכחש לקורונה, רון דה־סנטיס; והסנטור ריק סקוט. חוט השני בין כל נאומי החימום: המילה סוציאליזם. פעם אחר פעם אחר פעם ועל ידי כולם, ביידן והאריס הואשמו ב"סוציאליזם".

מצחיק כמו אמן סטנד-אפ

טראמפ הוא לעיתים מופע סטנד-אפ. בין קטילה אחת לקטילה אחרת של יריבו הפוליטי, ג'ו ביידן, הוא פשוט מצליח להצחיק את האנשים.

ההמונים הרבים שבאים לראות אותו נהנים מן הסרקזם והעקיצות, מן המימיקות וכמובן מהסיפורים המצחיקים. בין לבין הוא העלה לקט של קטעי וידאו שבהם ג'ו ביידן כושל בלשונו. הקהל כמובן מגיב בצחוקים, קריאות ומחיאות כפיים. חלק מקטעי הווידאו נראו כערוכים, חתוכים כך שיתלבשו בדיוק על המסר של טראמפ: הוא דימנטי, הוא לא צלול, הוא עייף.

כך בין קטע וידאו לירידות והכפשות מצד הנשיא, צווח הקהל "לאסור אותו" (Lock him up) ו"תפטר אותו" (Fire him) כשטראמפ הזכיר את שמו של המומחה הבכיר של אמריקה למגפות, ד"ר אנתוני פאוצ'י. טראמפ השיב בחצי־הומור, חצי־רצינות: "הוא איש מאוד נחמד. אבל אתם יודעים, כרגע אני לא מפטר אותו. ביום רביעי, אולי, אולי אני אעשה את זה אז".

טראמפ גם נדרש לנושא העברת השגרירות האמריקאית לירושלים וחלק עם הנוכחים את המשמעות הכספית וסיפר כיצד הוא חסך בכך לא מעט כסף למשלם המסים האמריקאי, בכך שהוא בחר נכס קיים. "לקנות אבן ירושלים בירושלים זה הרבה יותר זול מאשר לקנות אבן ירושלים בניו יורק", הוא הסביר לקול צחוקם של הקהל.

בניגוד לטרנד באחרונה, הפעם הנשיא לא רקד על הבמה. אולי הוא היה מותש אחרי יום גדוש בעצרות ואירועים, אבל מוזיקת הכניסה שלו למפגש עם תושביו הייתה השיר "מאצ'ו מן" של להקת ה"ווילג' פיפל".

רמז לבאות? סופשבוע מתוח בין תומכי טראמפ לתומכי ביידן

מספר אירועים ברחבי ארה"ב במהלך סוף השבוע מספרים את סיפור המתח ששורר כיום ברחובות אמריקה. ערב הבחירות, והתחושה הכללית היא שאירועי האלימות האלה הם רק המתאבן לקראת מה שצפוי ברחבי המדינה החל מיום רביעי.

בניו ג'רזי קבוצת רכבים עם דגלי ארה"ב ודגלי קמפיין טראמפ, וביניהם גם דגל ישראל אחד חסמו את התנועה באחד הכבישים המהירים הראשיים בניו ג'רזי והביאו לפקק כבד על גשר קומו; בוירג’יניה, החל קרב צעקות בין תומכי הנשיא למפגינים בסמוך לפסל לזכרו של גנרל הדרום, רוברט אי. לי, בעיר ריצ'מונד.

בג'ורג'יה, המפלגה הדמוקרטית ביטלה אירוע בחירות זמן קצר לפני שהחל, מתוך חשש של הדמוקרטים מקבוצת מיליציה שתגיע אליהם מתוך אירוע רפובליקאי שהתקיים בסמוך. בקרוליינה הצפונית, בעיר צ'אפל היל, הועלו באש דגלים של מטה ביידן שמעודדים הצבעה וכן דגלי "חיי שחורים חשובים" שהוצבו בחצר הקדמית של כנסיה בפטיסטית.

בים שבת תומכי טראמפ ברכבי פיק־אפ ומשאיות הקיפו אוטובוס של קמפיין ביידן שנסע על הכביש המהיר. התרגיל הביא לביטול של שתי עצרות מקומיות של הדמוקרטים. ה־FBI הודיע שפתחו בחקירת המקרה, מה שלא הפריע לנשיא טראמפ להציג סרטון של האירוע בטוויטר שלו ולדבר על כך בעצרות בחירות שלו. "הם פותחים בחקירה נגדנו אבל אתם לא שומעים דבר על אנטיפה, ארגון השמאל הקיצוני, אותם לא חוקרים", הוא אמר והוסיף עוד כי "זה הכל התקשורת השקרנית. הפטריוטים האלה התנהגו בסדר גמור. ה־FBI צריך לחקור את הטרוריסטים, האנארכיסטים ואת המתסיסים של אנטיפה".

ללא תקדים: רוב המצביעים כבר הצביעו | יואב קרני

נכון ליום שני בבוקר (שעון ישראל), 93 מיליון אמריקאים ויותר כבר הצביעו בבחירות. 34 מיליון ויותר עשו כן באופן אישי, בקלפיות מקדימות שהוצבו ברוב המדינות. 59 מיליון שלחו את מעטפות ההצבעה שלהם בדואר.

המספר הזה שקול כנגד 67% מסך כל המצביעים בבחירות של 2016. לא היה כדבר הזה בתולדות אמריקה, וכנראה לא בתולדות ארץ כלשהי. יום הבחירות הפך מיום ההכרעה הקלסי ליום הסיום של עונת ההצבעה.

אין לנו כל מושג מה המשמעות של הפיכת הסדר הטבעי על ראשו. אבל ברור למדי שהמיליונים המקדימים לא יכלו להגיב על מאורעות שהתרחשו לאחר הצבעתם; הם לא יכלו להתפתות לחלקת הלשון המאוחרת של פוליטיקאי; הם הצביעו תחת הרושם של מצבי רוח קודמים. הועמד בספק עצם ההיגיון של מערכת בחירות ארוכה.

אולי הלקח הוא שאין צורך במערכת בחירות כה ארוכה. אולי האמריקאים יכולים לעשות מה שעושים הבריטים, או הקנדים: ששה שבועות, וזהו.

מערכת הבחירות הזו התחילה למעשה אם גם לא להלכה ביום האחרון של 2018. אליזבת' וורן, הסנאטורית ממדינת מסצ'וסטס, הייתה הראשונה שזינקה אל המים במקדימות של המפלגה הדמוקרטית. אחריה באו, בתהלוכה ארוכה, יותר מ־20 טוענים נוספים. ג'ו ביידן נכנס רשמית למערכה באפריל 2019. 18 חודשים של מרתון הם השג לא מבוטל בשביל איש בן 77.

לנשיא טראמפ לא היו יריבים של ממש בתוך מפלגתו. בדרך כלל נשיאים המנסים לחזור ולהיבחר אינם נתקלים בהתנגדות פנימית.