הקורונה הוכיחה, שוב, עד כמה חדשנות יכולה להפתיע

אחת התוצאות הידועות של מגפת הקורונה והסגרים שהוטלו בארץ ובעולם, היא שאנשים החלו לבצע פעילויות רבות מרחוק: עובדים מהבית ע"י התחברות למחשבי העבודה, במקום ללכת פיזית למשרד; עושים קניות מהבית באמצעות אתרי אינטרנט או אפליקציות לסלולרי, במקום ללכת לחנות; מקיימים פגישות עסקיות וחברתיות בזום, במקום בבתי קפה ומסעדות; לומדים מהבית במקום ללכת לבית הספר, ועוד.

עם פרוץ המגפה, ראינו שארגונים עשו מאמצים רבים כדי לאפשר לעובדיהם עבודה נוחה מהבית: הגדלת קווי תקשורת, רכישת חומרה ורישיונות תוכנה, שדרוג מערכות אבטחת מידע, מעבר מזורז לענן ועוד.

גם בצד השני, של ההיצע, ראינו הכנות: מקצת מהגופים היו ערוכים, עוד טרום המגפה, לתת ללקוחות ולספקים שלהם פלטפורמה מתאימה, ואחרים נאלצו להשלים את הפער במהירות, עם השינוי החד במגמות ובהעדפות שהביאה הקורונה. דוגמה לכך ניתן לראות בהיקפי הפעילות של רשתות המזון, שבהם משתנה תמהיל הפעילות והמחזורים: יותר ויותר היקפי מכירות האון ליין, על חשבון המכירות בסניפים. כיום, חברה עסקית שלא נותנת פתרונות יעילים ונוחים לפעילות מרחוק, פשוט אינה שורדת; או במקרה של המגזר הממשלתי, הגוף מתקשה למלא את תפקידו ולספק שירות לציבור.

מובן מאליו כי עדיף להיערך עם פתרונות מתאימים מראש מאשר לתכנן, להקים וליישם מערכות מחשוב מורכבות במהירות, תוך כדי לחץ חיצוני והמגבלות והקשיים של האירועים. הדבר נכון גם לגופים עסקיים, אך נכון עוד יותר עבור גופי ממשלה. אולם, כיצד זה אפשרי? הרי מי צפה או יכול היה לצפות את התפרצות וירוס הקורונה מראש?

ובכן, אי אפשר לצפות. אבל כן אפשר שההנהלות של הארגונים יעודדו חדשנות, קידמה ויצירתיות, בכל התחומים, ובהם תחום הטכנולוגיה. במקרים רבים, התועלת של פתרונות אלו גבוהה יותר ממה שנראה במבט ראשון.

מערכת מידע המהווה דוגמה טובה למערכות מחשוב מסוג זה, היא מערכת ההצבעות האלקטרוניות שהוקמה על ידי רשות ניירות ערך עוד בשנת 2015. היוזמה להקמתה הייתה של יו"ר הרשות ועל הקמתה הופקדה מחלקת מערכות מידע. המדובר במערכת חדשנית המאפשרת לציבור המשקיעים המחזיקים בניירות ערך של תאגידים להצביע באספות של תאגידים אלו בפיג'מה, מהכורסא בבית, 24 שעות ביממה. ההצבעה מתבצעת ללא צורך ללכת לסניף הבנק כדי להוציא אישור בעלות, וללא צורך להופיע פיזית באספה. ההצבעה מתאפשרת (מטלפון נייד, ממחשב או מטאבלט) לאחר תהליך זיהוי מאובטח ולאחר שהמצביע צפה בנושאי ההצבעה ובכל המסמכים הרלוונטיים שהחברה פרסמה.

המערכת מורכבת, ולה ממשקים רבים: עם מגנא (מערכת הדיווחים של הרשות שבאמצעותה התאגידים מדווחים על קיום האסיפה ועל הנושאים להצבעה), עם יעל (מערכת דואר אלקטרוני מאובטח, דרכה מועברות תוצאות ההצבעה האלקטרונית לחברה), עם בנקים וחברי בורסה, לקבלת פרטי המורשים להצביע ועם גורם מאשר, לצורך הנפקת תעודות דיגיטליות. בנוסף, יש בה היבטים של אבטחת מידע, זמינות ואמינות הנתונים, בסיסי נתונים מורכבים ועוד. זו לא מערכת שניתן להקים בזמן קצר! על הקמתה עמלה הרשות חודשים ארוכים, ומיום שקמה היא נותנת שירות מלא למשקיעים פרטיים ומוסדיים כאחד.

מאז שהגיעה מגפת הקורונה, הגיעו גם הסגר, הגבלות התנועה והריחוק החברתי. מתברר שהיישום החדשני של 2015 יכול להועיל לתאגידים ולציבור הרחב אף יותר ממה שחשבנו במקור. לא בכדי פנו אל רשות ניירות ערך רשויות ובורסות זרות המגלות עניין רב במערכת ובוחנות את האפשרות ליישם מערכת כזו גם אצלן.

מהי ההמלצה אם כן? חדשנות רצויה לא רק כדי לפתור בעיות קיימות, אלא גם בגלל שהיא מכינה את הקרקע לפתרון בעיות שטרם נולדו. התועלות מחדשנות עשויות להיות מפתיעות ובהן דברים שכלל לא חשבנו עליהם. 

הכותב הוא סמנכ"ל מערכות מידע של רשות ניירות ערך