בשביל הבריאות: להטיל מס ייעודי על המשקאות הקלים

בישראל כ-30% מילדי כיתה ז' וכ-60% מהמבוגרים סובלים מעודף משקל הגורם למחלות כרוניות כמו סכרת, מחלות לב, כלי דם וסרטן - המהוות אחד מגורמי התמותה והתחלואה המובילים במדינה. לפי נתוני ארגון הבריאות העולמי, מאז שנות השמונים, תועדה עלייה בנתוני ההשמנה בקרב רוב המדינות המפותחות. החדשות הטובות הן, שמחקרים מראים כי אפילו ירידה קלה בצריכת הסוכר יכולה להביא לשינוי משמעותי בטווח הארוך.

נכון ל-2016, ההוצאה על טיפול במחלות כרוניות הנובעות מהשמנה בישראל, מוערכת בכ-9 מיליארד שקל בשנה. הסכום האדיר הזה מושקע בעלויות ישירות של טיפול במחלות השונות ובעלויות עקיפות כמו אבדן כושר עבודה וטיפול סיעודי. ללא שינוי מגמה, אנו צפויים לשיעורי השמנה של 70% בקרב האוכלוסייה הבוגרת.

מדינות רבות, כולל ישראל, החלו לפעול למיגור תופעת ההשמנה. כיום בישראל, תקנות משרד החינוך מפקחות על איכות המזון הנמכר בבתי הספר. בנוסף, בתחילת השנה הנוכחית נכנסה לתוקף רפורמת סימון המזון המזיק שבו מאכלים עם כמות גבוהה של סוכר, נתרן ושומן רווי מסומנים במדבקות אדומות.

הצעדים הללו כבר הוכיחו את יעילותם בשיפור בריאות הציבור: רפורמת הסימון גרמה לחברות מזון רבות לשנות את הרכב המוצרים שלהן כדי שלא יחויבו במדבקה אדומה, ובכך עזרה בהפחתת כמות הנתרן והשומן הרווי במוצרי המזון. אולם במקרה של סוכר, הרפורמה נכשלה במובן זה שעודדה מעבר לתחליפי סוכר, שגם הם אינם בריאים. בנוסף, רפורמת הסימון לא הצליחה להפחית צריכת השתייה המתוקה.

שתייה קלה מכניסה לתפריט כמות גבוהה של קלוריות, מבלי לתרום לתחושת השובע, ומהווה את אחד הגורמים העיקריים לצריכת יתר של סוכר. נכון ל-2015, צריכת הסוכר בישראל הייתה בין הגבוהות בעולם המפותח (כבר עברנו את ארה"ב) וכ-40% מבני הנוער דיווחו שהם צורכים שתייה קלה מדי יום. לכן, הגיע הזמן להצטרף לכ-40 מדינות בעולם כמו אנגליה, צרפת, בלגיה, מקסיקו וצ'ילה אשר החליטו לפתוח חזית מול התופעה ההרסנית ולהטיל מס ישיר על שתייה קלה.

הרעיון הוא פשוט - להטיל מס של 2 שקלים לכל ליטר של שתייה קלה שאינה מים, חלב או משקה רפואי (כמו מזון תינוקות) ומס של 3 שקלים לכל ליטר של שתייה קלה עם מדבקה אדומה של מזון מזיק. מדובר במס פשוט להבנה מבחינת הצרכן, שלו פוטנציאל להשפעה משמעותית על צריכת הסוכר, במיוחד בקרב ילדים ונוער המגבשים הרגלי צריכה להמשך חייהם. מעבר לכך, הרפורמה הזו צפויה להוביל לחיסכון של מיליארדים למערכת הבריאות הציבורית מדי שנה.

מיסוי הוא לא צעד פופולארי, אך צריך לזכור שאנחנו נמצאים בעיצומה של מלחמה על החוסן הבריאותי של החברה הישראלית. עשרות מחקרים בינלאומיים מוכיחים שמס הוא כלי אפקטיבי בהורדת צריכת הסוכר. לדוגמה, מקסיקו דיווחה כי לאחר הטלת המס היא הצליחה להפחית את צריכת המשקאות הקלים בכלל האוכלוסייה ב-6%, ובקרב האוכלוסיות המוחלשות ב-17%.

אך הטלת מס בלבד לא תשנה הרגלי צריכה ולכן יש להשקיע את תקבולי המס בקרן ייעודית לקידום חינוך תזונתי, במיוחד בקרב אוכלוסיות מוחלשות.

בימים אלו, אנו בלובי 99 עובדים על גיבוש הצעת חוק שתטיל "מס סוכר" על שתייה קלה. היו בטוחים, שחברות המשקאות בארץ יעשו הכול כדי לטרפד את המהלך - כולל פעולות לובי אגרסיביות בקרב מקבלי ההחלטות, מימון מחקרים "אובייקטיביים" הטוענים ששתייה קלה דווקא מועילה לבריאות וקריאות לחינוך במקום מס. בפני מקבלי ההחלטות עומד אתגר לא פשוט - לעמוד בלחצים האלו, והלובי הציבורי יהיה שם כדי לייצג בפניהם את האינטרס של הציבור. 

הכותבת היא מנהלת תחום ממשלה לובי 99