האם ההשקעה של ארה"ב בגז טבעי עלולה לעלות לה ביוקר

הבחירות לנשיאות ארה"ב עלולות להוות נקודת מפנה גם בשוק האנרגיה העולמית. בעוד שמדינות העולם עושות צעדי מעבר לאנרגיות מתחדשות, ארה"ב הפכה בשנים האחרונות למפיקת הנפט הגדולה בעולם, וליצואנית גדולה של גז נוזלי. אך משבר הקורונה הקיץ שינויים בשוק האנרגיה, ומזמן אתגר כלכלי משמעותי לפתחו של הנשיא הבא. דוח של S&P שפורסם החודש מציג את השלכותיה על משק האנרגיה ברחבי העולם, ואת הבשורות הטובות שלה עבור ההתקדמות בתחום האנרגיות המתחדשות.

לפי S&P, מגפת הקורונה העלתה את תשומת הלב למדיניות אקלימית וחוסן כלכלי. מדינות אירופה הקצו כ-255 מיליארד יורו כחלק מתוכניות היציאה ממשבר הקורונה, במעבר למשק אנרגטי מבוסס אנרגיה מתחדשת, ונשיא סין הכריז כי יגיע לאותה מטרה עד שנת 2060. בארה"ב, הממשלה הפדרלית, בינתיים, לא סיפקה כל תמיכה חדשה ביוזמות ירוקות. אך הבחירות שייערכו במדינה בקרוב יהיו קריטיות להחלטות מדיניות בנושא שינויי אקלים, שכן המפלגה הדמוקרטית מכוונת ליעד אפס פליטות עד 2050.

אך למרות התוכניות, העולם צריך לאמץ יעדים שאפתניים ולהקפיד לעמוד בהם כדי להדביק את יעדי הסכם פריז, ולהגביל את ההתחממות לעלייה של פחות מ-2 מעלות צלזיוס עד 2050. הקורונה אמנם האטה את הכלכלה וגרמה להפחתת פליטות הפחמן דו חמצני במגזר האנרגיה ב-27.5 ג'יגה טון (שווה ערך לכמעט שנה של פליטות), אך עמידה ביעדי פריז דורשת מהעולם לרדת ביותר מפי עשרה בכמות פליטות גזי החממה לפי הדוח. יחד עם זאת, הפחתת הפליטות שהושגה בשנת 2020 בכל זאת שוות ערך לירידה הנדרשת עד שנת 2027 בתרחיש של 2 מעלות, וממחישה שאפשר להפחית פליטות ניכרות באמצעות מעבר לפתרונות אנרגיה בני קיימא.

בזמן שהעולם מדבר על מעבר לאנרגיה מתחדשת, מגפת הקורונה אמנם בלמה את הדרישה לנפט, אך אין בכך די. המגפה גרמה לירידה ארוכה טווח בצריכה הנפט העולמית של 2.5 מיליון חביות ביום, ו-S&P צופה כי הביקוש העולמי לנפט יירד ב-8.7 מיליון מיליארד דולר לדולר (ירידה של 8.4%) מהתחזית שלפני COVID, וימחק שש שנים של צמיחה. ואמנם, ירידה זו לא מספיקה כדי לפגוע בעלייה בשימוש הנפט בעולם, ו-S&P מעריכה כי צריכת הנפט תמשיך לעלות גם לאורך העשור הבא. אם נסגל מדיניות עסקית ושינוי התנהגות צרכני, ההערכה היא כי נגיע ל"פיק" הצריכה בחמש שנים הקרובות, עד שנת 2025.

בעוד שבישראל מקדם משרד האנרגיה מעבר מואץ לשימוש בגז טבעי וחיפוש מאגרים נוספים בים, לפי הדוח, דווקא ירידה בביקוש האנרגיה בעולם מאיים על מאגרי הגז יותר מאשר על מקורות דלקים אחרים, בשני העשורים הקרובים. זאת, כיוון שהגז נחשב כ"דלק מעבר", בין פחם ונפט לבין אנרגיות מתחדשות. בכך, הוא "נלחץ" בין הירידה הראשונית בביקושים לאנרגיה, חדירה גוברת של אנרגיות מתחדשות, והמשך הביקוש לפחם באסיה. בכך, החולשה המובנית בשוק הגז, עשויה לגרום לכך שהתקופה שבה יהווה הגז דלק מעבר, תתקצר. ואמנם, עדיין צפויה גדילה בתחום בשני העשורים הקרובים, בעיקר בסין, הודו והמזרח התיכון. לכן, חברות הגז מתמקדות בשווקים הללו, בעוד שבאירופה סביר להניח שהתקנות הירוקות לא יאפשרו תמיכה בגז בטווח הארוך.

בזמן ששוקי הדלקים המאובנים בעולם מדשדשים בזמן הקורונה, כותבי הדוח מאמינים כי הגדילה של שוק האנרגיות המתחדשות לא נפגעה. ישנה תמיכה גלובלית והתחזקות דירוג אשראי עבור שחקנים בסקטור, אך יחד עם זאת, ישנה ירידה בסובסידיות לפרויקטים שונים בחלקים מהעולם כמו גם ירידה בהקלות המס בתחום, בעוד שהאנרגיה המתחדשת נדרשת להיאבק בזירה שבה ישנה ירידה במחירי הדלקים המאובנים.

מבחינת דירוג אשראי, S&P מזהה ירידה אצל חברות נפט וגז הגדולה יותר ממשבר מחירי הדלק של שנת 2015-2014. הירידה בדירוג האשראי נובעת לא רק מירידה בצריכת חשמל שנוצרה ע"י הסגרים הרבים, אלא גם מהלחץ הכלכלי על הסקטור בגלל המעבר לאנרגיות מתחדשות.