בגלל איראן, היציבות והנשק: באבו דאבי, במנאמה ובריאד חוששים מניצחון דמוקרטי

אחת הסיבות המרכזיות לתזמון של חתימת הסכמי השלום בין ישראל למדינות המפרץ, אם לא החשובה שבהן, היא הבחירות לנשיאות ארצות הברית. לראש הממשלה בנימין נתניהו ולשליטים במפרץ ברור, כי כהונת הנשיא דונלד טראמפ נתנה הזדמנות יוצאת דופן, שעשויה לא לחזור. מכאן אפשר להבין את הדאגה באבו דאבי, במנאמה ובעיקר בריאד - שזהה לזו הירושלמית - מהפסד של טראמפ וחזרה של הדמוקרטים לשלטון.

פקיד אמירתי בכיר הגדיר זאת ל"גלובס" במילים האלה: "את הגלגל הוא כבר לא יחזיר לאחור, ביידן, הברית עם ישראל קיימת וחזקה. אבל אם תחזור גישת אובמה כלפי איראן והגופים הטרוריסטיים שבהם היא תומכת, הוא יספק דלק להבערה של מזרח התיכון". לדברי הפקיד, בשבועות האחרונים מתקיימות התייעצויות בין מנהיגי המדינות המתונות, שבמקצתן השתתפה גם ישראל, על היום שאחרי, על תרחישים אפשריים ועל תגובות לשינוי המדיניות ובמיוחד כלפי איראן. MBZ ו-MBS - מוחמד בין זאייד, יורש העצר של אבו דאבי, ומוחמד בין סלמאן, יורש העצר של סעודיה - שניהם האנשים החזקים במדינותיהם ומובילי הנורמליזציה עם ישראל, היו שמחים לראות את טראמפ ממשיך. הן במובן המעשי של מכירות נשק, כשמטוסי ה-F35 הם גולת הכותרת אך לא הפריט היחידי בסל הרכישות המבוקש, ובעיקר בגלל יחסו לאיראן.

 הנסיך הסעודי מוחמד בן סלמאן / צילום: Mandel Ngan, Associated Press

ביטול הסכם הגרעין וחידוש העיצומים הפכו את איראן לנכה, והיא קיצצה חלק גדול מהכספים שהשקיעה בעידוד טרור באזור: בלבנון, בסוריה, בעיראק ובעיקר במלחמת האזרחים בתימן. במלחמה הזו סופגת סעודיה אבדות, הנגרמות מנשק איראני בידי המורדים החות'ים. "אם ביידן יעשה את הטעות של חזרה להסכם הגרעין הוא יהיה כאן פרסונה נון גרטה. והאמירות הנשמעות מכיוונו רק מביאות למסקנה שטוב עשינו ביצירת הברית עם ישראל", אמר הפקיד האמירתי. הוא התייחס לאמירה של ביידן בספטמבר ולפיה, אם איראן תראה נכונות, הוא יחזור לשתף פעולה ויכנס מחדש להסכם. עוד אומר הפקיד כי לא יופתע כלל אם סודאן תחליט לבטל את ההסכמה לנורמליזציה עם ישראל, אם ביידן ייבחר וישהה את ההבטחות שנתן טראמפ לחרטום.

לדבריו מצטרפת גם עהדייה אחמד אל סאייד, יו"ר אגודת העיתונאים הבחריינית. בשיחה עם "גלובס" אמרה כי "טראמפ במדיניות נחושה נגד המשטרים תומכי הטרור, ומצד שני בהבנה כי ניתן לייצר פה מזרח תיכון חדש באמת, הצליח לאחד את הגורמים המתונים והמתקדמים. אם ביידן והדמוקרטים ינסו לשנות כיוון, זה ייתן זריקת עידוד לטרוריסטים. איראן בעידן טראמפ ספגה מכה אנושה, ואסור להרפות מזה. הם פתאום קיבלו את ישראל על שפת המפרץ מולם, וזה מפחיד אותם עד כדי איום על יציבות משטרם".

 רוחאני. מרגיש את הלחץ / צילום: Associated Press

המסר הישראלי והמפרצי: אל תתנו להם לגיטימציה

בבירות הערביות ובירושלים קוראים את הסקרים מארצות הברית, והדברים הללו הועברו והובהרו גם לאנשיו של ביידן ובעיקר לסנאטורים דמוקרטים המעורים בנעשה כאן. המסר הישראלי והמפרצי זהה: אסור להחזיר את איראן ללגיטימציה בינלאומית כפי שעשה הסכם הגרעין שאיפשר לה להגדיל פי כמה את המימון לטרור, לצד המשך בניית טילים ארוכי טווח ולפי ההערכות גם לקדם את התכנית לנשק גרעיני בחשאי.

גם במצרים העמדה זהה, והחשש הוא כי הממשל ישנה מדיניות גם כלפי טורקיה, כיום האויבת המרה ביותר של המצרים. טראמפ זיגזג מול ארדואן, אבל לבסוף נמנע מלתת לו את מבוקשו. אל א-סיסי הוא התייחס באהדה, והוא תומך בעמדת מצרים בסוגיית הסכר שבונים האתיופים על הנילוס הכחול. החשש הוא כי ביידן יאמץ את גישת אובמה, שהביאה להפלת משטרו של מובארק, ולעליית האחים המוסלמים לשלטון. זו אחת מהסיבות מדוע א-סיסי מפלרטט עם רוסיה בנושאים שונים, כולל רכישת נשק, ועם מדינות האיחוד האירופי בסוגיות כלכליות. תגליות הגז הענקיות במזרח הים התיכון הידקו את הקשר הכלכלי עם יוון ואיטליה ודרכן לאירופה כולה, המבקשת להתנתק מעט מהתלות בגז המגיע מרוסיה.

החשש בכל מדינות ערב מהציר המתון נוגע גם לישראל. הקשר בין נתניהו לטראמפ סיפק להן מסילות היישר אל הבית הלבן, ועסקת ה-F35 מעידה על כך. עם ביידן ועם המפלגה הדמוקרטית, על הפלג הפרוגרסיבי האנטי-ישראלי שלה, הקשר טוב הרבה פחות. משמע, למדינות ערב אלה יהיה קשה יותר לאשר בקשות בין אם לרכישת נשק ובין אם לסיוע כלכלי או אחר.

 ארדואן. האויב המר של מצרים / צילום: Associated Press

אופטימיות זהירה בטהרן והתחזקות של הריאל

המומחה לאיראן רז צימט כתב במכון למחקרי ביטחון לאומי, כי לדעת כמה פרשנים איראנים, ניצחון ביידן בבחירות עשוי לסלול את הדרך לחידוש המשא ומתן בין איראן לבין ארצות הברית ולהחיות את הסכם הגרעין. חלקם ראו בטיוטת המצע של המפלגה הדמוקרטית, שהתפרסמה לקראת הבחירות, מקור לתקווה. המצע מותח ביקורת על החלטת הנשיא טראמפ לפרוש מהסכם הגרעין, קורא לחזור להסכם כדרך המועדפת למנוע את הצטיידות איראן בנשק גרעיני ושולל מאמץ אמריקאי לקידום שינוי משטר באיראן.

כך, למשל, הפרשן לעניינים בינלאומיים ד"ר דאוד הרמידאס-באונד העריך במאמר פרשנות, כי אם ביידן ינצח בבחירות יהיה ניתן לחזור להסכם הגרעין ולהשיב את שני הצדדים למחויבויותיהם כלפיו". מנגד, דובר משרד החוץ האיראני, עבאס מוסוי, אמר כי איראן אינה מייחסת חשיבות רבה לאישים או למפלגות בארצות הברית אלא לאופן התנהלותם מולה וכי כל הממשלים האמריקאיים, בין אם דמוקרטים או רפובליקאים, הפגינו עוינות כלפיה.

השווקים באיראן, כמו בהרבה מקומות אחרים, מראים את מה שהפוליטיקאים נזהרים לגלות. המטבע האיראני, הריאל, שאיבד 60% מערכו מאז חודשו העיצומים נגד איראן, החל לעלות בשבועות האחרונים, עליות המשקפות הערכה כי ביידן ינצח ואת התקווה כי יסיר את העיצומים.

את מדיניות הלחץ המרבי של ממשל טראמפ הם הרגישו היטב. שר החוץ מייק פומפיאו נקט בגישה עויינת במיוחד כלפי טהרן מתוך מטרה מוצהרת - לזרז שינוי משטר באיראן. וכך לבד מהמשך העיצומים, ועקיפת החלטת מועצת הביטחון שלא להמשיך את אמברגו הנשק, משרד החוץ בוושינגטון מודיע מדי כמה שבועות על עיצומים על אישים ותאגידים באיראן. באביב מנעה ארצות הברית מלווה חירום של קרן המטבע הבינלאומית בהיקף של חמישה מיליארד דולר לטובת ציוד רפואי ותרופות שנועדו למאבק בקורונה. התקווה באיראן היא כי העידן הזה נגמר. 

 א־סיסי. מפלרטט עם רוסיה / צילום: Pavel Golovkin, Associated Press

הציבור הערבי ברשתות החברתית: במפרץ תומכים בטראמפ, בצפון אפריקה ובירדן מעדיפים את ביידן

לפי אורית פרלוב, חוקרת מגמות שיח בעולם הערבי מהמכון למחקרי ביטחון לאומי, רוב הציבור הערבי המזרח תיכוני לא מתעניין כלל בבחירות בארצות הברית. ובכל זאת, לפי סקרי דעת קהל הרוב מצהיר על תמיכה בביידן.

מדוע ביידן? כי הוא דמוקרט, תומך פחות בדיקטטורים בעולם הערבי, יקדם זכויות אדם בעולם הערבי, וכמובן ישנה כיוון בסוגיה הפלסטינית, כלומר בחזרה לימי אובמה. לגישה הזו שותפים בעיקר המשכילים הערבים החיים במערב, ופעילים מאוד ברשתות החברתיות. הם בעד דמוקרטיזציה אוטופית משהו של מדינותיהם ומאמינים כי נשיא דמוקרט יקדם את זה, כפי שניסה לעשות אובמה. הם מקווים כי קמלה האריס וגם חברות הקונגרס הרדיקליות יחזירו את העניין הפלסטיני לשולחן ויביאו מדיניות שונה. 

מנגד, השיח ברשתות החברתיות נוטה בבירור לתמיכה בטראמפ - מעין פרדוקס. לדברי פרלוב, האקטיביסטים ברשתות החברתיות תומכים בטראמפ, דווקא כי הוא לא בא "לתקן את העולם הערבי" ולהביא אליהם את האור - להשליט "סדר דמוקרטי" שהניסיון מלמד כי עשה את ההיפך והעלה דיקטטורים גרועים בהרבה לשלטון. הם מאמינים בפרקטיקה ולא באידאולוגיה: טראמפ אולי לא אוהב אותנו, אבל אפשר לעשות איתו עסקים. הם לא מעוניינים בהליך "דמוקרטי" שישליט עליהם שוב איסלמיסט כמו מורסי, או חמאס בעזה, ומחפשים יציבות מדינתית ואזורית.

קבוצה שלישית בשיח אומרת כי אין שום הבדל בין טראמפ לביידן במדיניות חוץ: ביידן לא ישנה מהותית את מדיניות החוץ של טראמפ, אמריקה זו אמריקה.

פרלוב מפרטת גם חלוקה מדינתית: הרשתות החברתיות במפרץ עם טראמפ באופן מובהק, כצפוי. בצפון אפריקה, שבה נולד האביב הערבי, נוטים לביידן. כך גם בירדן, בגלל החשש מטראמפ במובן הפלסטיני, כי הבעיה הפלסטינית היא בעייתה הישירה של ירדן.