מחירי הדירות הגבוהים של תל אביב לא הפחידו את המשקיעים

תל אביב הוא המחוז המבוקש ביותר על ידי משקיעים, אבל גם עם הדירות היקרות ביותר ומס הרכישה הגבוה ביותר. כך עולה מסקירת רשות המסים את הכנסות המדינה ממיסוי מקרקעין. כצפוי הסקירה מדווחת על ירידות חדות בתקבולים ממס, בתקופות הסגרים של הקורונה.

לא כל המשקיעים מחפשים דירות זולות, והעובדה, שמחוז תל אביב הוביל את שוק ההשקעות במדינה ב-2019, עם כ-2,600 דירות שנרכשו אז - המספר הגבוה ביותר בארץ. המשקיעים שרכשו דירות בליבת הנדל"ן הישראלית, לא נרתעו מהמחירים הגבוהים - מחיר דירה חציוני הגיע ל-2.35 מיליון שקל. משקיע שרכש דירות בתל אביב, נאלץ לצאת גם במס רכישה כבד, שהגיע לממוצע של 251 אלף שקל.

ככלל, לא נמצא קשר בין מחירי הדירות לבין כמות הרכישות של המשקיעים - מחוז חיפה הגיע אמנם למקום השני מבחינת היקף רכישות (2,372), ואולם מחיר חציוני של דירה שנרכשה בשנה שעברה באזור זה הגיע ל-775 אלף שקל בלבד; במחוז המרכז, שבו בוצעו 2,285 עסקאות, המחרי החציוני של דירה נרכשת הגיע ל-1.735 מיליון שקל, ואילו בכל אחד מאזורי השפלה (רחובות, נס ציונה, ראשון לציון ומודיעין) והנגב נרכשו כ-1,800 דירות, אך בעוד שמחיר דירה חציוני שנרכשה בשפלה הגיע ל-1.54 מיליון שקל, בנגב הוא הגיע ל-800 אלף שקל בלבד

באזור דרום השרון, שבו מרוכזות עסקאות שבוצעו בין היתר בנתניה, הרצליה ורעננה, מחירי החציוני של דירה שנרכשה הגיע ל-2.18 מיליון שקל - שני אחרי תל אביב, ואולם רק 1,500 דירות להשקעה בוצעו באזור זה. מספר דומה של עסקאות בוצע בירושלים, אך מחיר דירה חציוני שנרכשה להשקעה במחוז זה הגיע שם ל-1.83 מיליון שקל.

מגפת הקורונה בלמה צמיחה חדה בשוק הנדל"ן

בסוף יולי הוקטן מס הרכישה על המשקיעים, ואולם בסקירה הנוכחית אין כמעט נתונים על השפעתו על השוק. בחודש אוגוסט נרשמה עלייה בגביית מס רכישה, ועל פי הכלכלנית הראשית באוצר, בחודש זה גדל מספר העסקאות שבוצעו על ידי משקיעים, אם כי הסיבות לכך אינן בהכרח הקטנת נטל המס.

ככלל עולה מהסקירה, כי מגפת הקורונה בלמה צמיחה חדה בשוק הנדל"ן, שבאה לידי ביטוי בחודשיים הראשונים של השנה. הכנסות המדינה ממס רכישה ירדו בכל אחד מהחודשים אפריל-ספטמבר, לעומת החודש המקביל אשתקד, למעט בחודש אוגוסט שבו נצפה גידול בהכנסה. בהכנסות ממס שבח חלו ירידות דומות, למעט בחודשים יולי-אוגוסט. בחודשי הסגרים הירידות בהכנסות היו הגדולות ביותר.

בחודשים ינואר-פברואר השנה, שקדמו למשבר הקורונה, נצפה גידול חד בהכנסות ממס שבח שהגיע לכ-560 מיליון שקל בפברואר, גידול של 65% לעומת פברואר 2019. תקבולי המדינה ממס הרכישה בפברואר השנה הגיעו לכ-850 מיליון שקל, גידול של 51% לעומת פברואר 2019.

ואולם מיד בתחילת ההאטה בפעילות המשק עקב הקורונה, בחודש מרץ, ירדו ההכנסות ממס שבח והגיעו לכ-330 מיליון שקל, ירידה ש כ- 14% לעומת מרץ 2019. הכנסות אלה משקפות בעיקר פעילות בחודשים פברואר-מרץ. באפריל נרשמה הירידה הגבוהה ביותר בהכנסה שהגיעה לכ-220 מיליון שקל, ירידה של 30% לעומת אפריל 2019. במאי נרשמה ירידה של 25%. ביוני רואים התאוששות מסוימת ובחודשים יולי-אוגוסט נצפית חזרה להיקף הכנסות דומה לינואר ואף גבוה מהתקופה המקבילה בשנים 2018 ו- 2019. בספטמבר צנחו ההכנסות ב-32% בעקבות החמרת המצב וההגבלות החדשות שנכנסו לתוקף בערב ראש השנה.

בתקבולים ממס רכישה נרשמה מגמה דומה: במרץ התקבולים עלו ב-16% לעומת מרץ 2019 (כ-640 מיליון שקל) ואולם בחודשים אפריל-יולי נרשמו ירידות, במיוחד בחודשים אפריל ומאי שבהן הן הגיעו ל-30% לעומת אפריל-מאי 2019.