מה השווקים אומרים לנו בזמן שהתוצאות ממשיכות לזרום והסוף לא ידוע

השווקים טועים לרוב בפוליטיקה, אבל נדיר לראות אותם מתמחרים את כל שלוש התוצאות האפשריות של בחירות לנשיאות - ניצחון לרפובליקנים, לדמוקרטים ומאבק משפטי ממושך - בלילה אחד. זה מה שקרה אמש, כשהבוחרים לעגו שוב לעורכי הסקרים.

במובן אחד השווקים עשו את מה שהיה צפוי מהם: כאשר הסבירויות השתנו, המחירים הגיבו בכיוון שהיה אפשר לצפות. הרי לכם שווקים יעילים.

אבל היקף התנודות שיקף שינויים פראיים במצב הרוח של סוחרי החוזים העתידיים מכמעט-ודאות בניצחון של ג'ו ביידן לכמעט ודאות בכהונה שנייה של הנשיא טראמפ, לפני שהגענו לכמעט ודאות בבלגאן. הרי לכם שווקים משוגעים.

מה שקרה אמש הדגים את הבעיה שהשווקים גורמים למשקיעים מאז שמניית חברת מזרח הודו ההולנדית היתה המשחק היחיד בעיר: הם נעים בכיוון הנכון, אבל נעים הרבה יותר מדי. יש להם מומנטום, וזה משגע משקיעים. כשהמידע הוא נדיר, המומנטום משתלט - בעיה שראינו לא רק אמש אלא גם רוב השנה.

הנה תמצית של מה שקרה: כשהקלפיות נסגרו היתה עלייה של ביידן, לפחות בראש של הסוחרים. תשואת אג"ח האוצר לעשר שנים קפצה ל-0.94%, הגבוהה ביותר מאז הפאניקה של מארס. חוזי S&P 500 זינקו, ולא החוזים של נאסד"ק. ההימור על כיבוש דמוקרטי של הבית הלבן והקונגרס היה על יותר הוצאה ולקיחת הלוואות של הממשל, ולכן תשואות אג"ח האוצר עלו עם מניות תעשייה מסורתית וצריכה, שהפכו חלופה לטכנולוגיה למשקיעים שוחרי צמיחה.

כשהתברר שקליפורניה נשארה עם ביידן וש"הגל הכחול" הדמוקרטי היה לכל היותר אדווה, הסוחרים הפכו כיוון. תשואות אג"ח האוצר ירדו בתלילות, ואילו חוזי נאסד"ק זינקו ב-4.8%. לא תהיה הוצאה תקציבית גדולה, ולכן לא יהיה סיוע למניות שרגישות מסורתית לכלכלה, והייטק נשאר האופציה היחידה לצמיחה, בעזרת קונגרס לא עוין.

אבל אז באה עוד תנודה, תשואת אג"ח האוצר ירדה ל-0.77% וחוזי המניות איבדו את כל העלייה שלהם כשהתברר שנצטרך כולנו להמתין לספיקת הקולות בפנסילבניה ובמישיגן לפני שנדע מי ישלוט בבית הלבן. הסיכון של מאבקים משפטיים הציק מער להימורים לא מסוכנים. הסבירות הגבוהה יותר שהרפובליקנים ישמרו על שליטה בסנט אומרת גם שתמריץ מוניטרי - ריביות נמוכות יותר זמן והפדרל ריזרב קונה אג"ח אוצר - יצטרך לבוא במקום תמריץ פיסקלי.

כשאני מקליד את השורות הללו, התנודות נמשכות, אבל הלקח הוא שהשווקים יכולים בו זמנית לבחור נכון את הכיוון ולהגזים בו. הם קצת יעילים, אבל גם קצת משוגעים.

הכלכלן ג'ון מיינארד קיינס הגדיר את הבעיה הזו בחלק מספרו "התיאוריה הכללית של תעסוקה, ריבית וכסף" שכל משקיע צריך לקרוא. משקיעים לא מנסים לבחור את החברות הטובות ביותר, אלא לנחש אלו חברות נחשבות על ידי אחרים לטובות ביותר, או כשאלו שאחרים חושבים שאחרים חושבים שהן הטובות ביותר.

"הגענו לשלב השלישי שבבו אנחנו מקדישים את האינטליגנציה שלנו לציפייה איזו דעה ממוצעת צופה שהדעה הממוצע תהיה", הוא כתב.

כך אנחנו מקבלים את המומנטום, עוד לפני שמיליוני סוחרי יום חדשים נכנסים ל- Robinhood (אתר ההשקעות הקטנות) עם מעט מאד מידע על מניה מלבד המחיר שלה.

זה לא שהשוק טועה בכיוון. ניצחון גורף דמוקרטי יצדיק תשואות אג"ח אוצר גבוהות יותר, וסנט רפובליקני מצדיק תשואות נמוכות יותר. באותו אופן, הסגרים של הקורונה הצדיקו עליות במניות הטכנולוגיה. השאלה היא רק כמה גבוהות התשואות צריכות להיות, וכמה רחוק צריכות ללכת מניות ההייטק. בהעדר מידע, מומנטום יכול לקחת את המחירים הרחק ממצב היסוד של החברה, כפי שראינו עם מניות הטק בקיץ שעבר. משקיעים שצופים זה בזה ייסחפו עם הזרם - לעיתים יותר מדי.