אירופה לא מאמינה למראה עיניה: "טראמפ שלף גרזן על שורשי הדמוקרטיה"

"תשע דקות ביזאריות שייזכרו לעד", כך הגדיר השבוע המגזין הגרמני "דר שפיגל" בכותרת ראשית את מסיבת העיתונאים שבה הכריז הנשיא דונלד טראמפ על ניצחון בבחירות עוד לפני הספירה הסופית, טען שמנסים "לגנוב" לו את הבחירות והתלונן על "זיופים" בקנה מידה רחב ללא שום הוכחה. "טראמפ שלף גרזן על שורשי הדמוקרטיה", כתב עיתון גרמני אחר, בעוד שבבריטניה ובבריסל, שורת פוליטיקאים הבהירו, בהתנשאות, כי מהלכיו של טראמפ נגד הצבעות-דואר או ספירת קולות הם "קטסטרופה לתדמית העולמית של הדמוקרטיה". זו הייתה תמונת המצב השבוע: אירופה מלמדת את אמריקה מהי דמוקרטיה.

 1. "יכול להיות רק אחד"

המנהיגים האירופיים המעטים שהסכימו להגיב יכולים לדבר בינתיים על "כיבוד רצון הבוחר" ועל "ספירת כל הקולות". אבל מתחת לביקורת האידיאולוגית כביכול, נמצא למעשה חשש עמוק באירופה מטראמפ וממה שהוא מייצג.

תושבי מדינות מערב-אירופה ומנהיגי המדינות, האיחוד האירופי כארגון ורוב המפלגות הפוליטית המרכזיות צפו בבהלה של ממש כיצד הנשיא האמריקאי המכהן מצליח להביס שוב את הסקרים, שחזו לו הפסד מהדהד. הם ראו כיצד פלורידה וטקסס נצבעות אדום, וכיצד הספירה החלקית נוטה משמעותית לכיוון טראמפ. הם ציפו לגל כחול אבל נתקלו במיראז' אדום, חזיון תעתועים, כפי שקראו לו הפרשנים בארה"ב. בבוקר יום רביעי, לפני שתמונת האלקטורים הלכה והתחדדה לטובת ביידן עם ספירת הקולות שהגיעו בדואר, דיווח ה"טאגסשפיגל" כי "המערכת הפוליטית הגרמנית נמצאת כעת כולה בפאניקה". "הם חוששים מעוד ארבע שנים של מנהיג המתעב חוקים בינלאומיים", דיווח העיתון הברלינאי.

 2. "הבית הכושל" (על משקל "הבית הלבן")

סיבות טובות לחשש

יש להם סיבות טובות לחשוש. הפוליטיקה באירופה חוותה על בשרה את האפקט המהיר של נשיאות טראמפ על היבשת. לא רק מבחוץ - עם מלחמות הסחר, הפרישה מההסכם עם איראן, נסיגה מהסכם פריז, התמיכה ב"ברקזיט" ושלל נושאים גלובליים - אלא גם מבפנים. הציבור והמנהיגות הפוליטית ראו יחד כיצד ה"טראמפיזם" הולך וכובש חלקים גדולים מהחברה ומהמערכת הפוליטית גם באירופה.

 3. "הבחירות בארה"ב: אמריקה עדיין בחשכה"

הם ראו את שגריר טראמפ-ארה"ב בגרמניה, ריצ'רד גארנל, אומר באופן רשמי כי יש להגביר את התמיכה האמריקאית במפלגות ימין המתנגדות להגירה; הם ראו את מנהיג ה"לגה" באיטליה, מתאו סלביני, מנסה לחקות אחד-לאחד את התנהלות טראמפ בעמוד ה"טוויטר" שלו. הם ראו את תיאוריות הקונספירציה שתומכיו של טראמפ מאמינים בהן גולשות לאירופה, מג'ורג' סורוס ועד QAnon. "האם זה העתיד שלנו גם כן?", תהתה אתמול הכותרת הראשית של ה-FAZ בהתייחס לאירועים בארה"ב.

 4. "ביידן, טראמפ או תוהו ובוהו"?

לכן, עצם העובדה שטראמפ לא הובס היא שהפתיעה אותם. "כיצד יכול להיות שיותר מ-60 מיליון אמריקאים תומכים ברעיון שטראמפ צריך להיות זה שישלוט עליהם?" תהה העיתון הגרמני, "הרי טראמפ חי בעולם שבו אין אבחנה בין עובדה לשקר, בין חוק למשחק... או לפחות הוא חי בעולם שבו האבחנות בין המושגים הללו לא חשובות יותר מהציוצים שלו או מדעותיו. אבל הוא לא חי בעולם הזה לבדו - בוחריו חיים שם יחד אתו".

אפילו ה"בילד" הפרו-אמריקאי, תומך רב שנים ביחסים הטרנס-אטלנטיים, הביע אכזבה מהתוצאות, יהיו אשר יהיו, וכתב "כבר כעת ברור מי הפסידה בבחירות האלה: האמונה שהבחירות בארה"ב יהיו אור לעולם לכולו... הולכת ומתבססת גישה איומה בציבור הגרמני לפיה אין הבדל ביחסים עם דיקטטורות כמו רוסיה או סין ליחסים עם ארה"ב".

 5. "טראמפ בדרך לשימוש בכוח"?

אם הסלידה מטראמפ מאחדת חלקים גדולה בחברה האירופית ביבשת, בבריטניה היא בעיקר נחלת השמאל. "כאשר יספרו את כל הקולות, הבחירות הכלליות בארה"ב אולי ינחילו הפסד לטראמפ, אבל הן לא ינחילו תבוסה ל'טראמפיזם", נכתב ב"גרדיאן" השמאלי. פרשן העיתון ציין כי הישגיו של טראמפ בבחירות הנוכחיות, גם אם לא יתגבשו לכדי ניצחון, מוכיחים כי בחירתו ב-2016 לא הייתה "תאונה היסטורית" או קונסיפרציה בחסות נשיא רוסיה ולדימיר פוטין.

מחפשים סימנים

בצר להם, האירופים מתחילים לחפש סימנים להחלשת כוחו של ה"טראמפיזם". מעבר לתוצאות הבחירות עצמן, רבים רואים סימנים מעודדים בכך ש"טוויטר", למשל, צירפה הערות אזהרה לציוציו של הנשיא האמריקאי (וגם לציוצי הברכה הרשמיים ששיגר לו ראש ממשלת סלובניה, מעריץ טראמפ). הם רואים בכך "התעשתות" של הרשתות החברתיות, שאולי תיושם גם באירופה. כמעט כל כלי התקשורת המרכזיים באירופה דיווחו על המהלך החדש בהרחבה.

 6. "מתח מוחלט"

הם גם מתחילים לדמיין את עתיד היחסים עם ארה"ב אם ביידן אכן יושבע בינואר לתפקיד הנשיא הבא של ארה"ב (בעת סגירת הגיליון עדיין לא הייתה תוצאה סופית). המועמד הדמוקרטי כבר התחייב לחתום מחדש בשם ארה"ב על הסכם פאריז להפחתת פליטת גזי חממה "בעוד 77 ימים בדיוק" (מועד ההשבעה המתוכנן) הוא גם רמז שיהיה מוכן לשוב מיד לשולחן הדיונים עם איראן, כדי לנסות ולגבש הסכם חדש לאי-העשרת אורניום. העובדה כי הסנאט ככל הנראה יהיה בשליטת הרפובליקנאם תבטיח שהיחסים הטרנס-אטלנטיים לא ישוקמו "בין-לילה", אם בכלל.

 7. "השבר"

בינתיים, האירופאים אינם מסתירים את התסכול שלהם מהדרך שבה טראמפ מסרב להכיר בתוצאות: "זאת נראית כמו התנהגות של אוטוקרט מדרגה שנייה שמנסה לתרץ תבוסה אפשרית", כתב פרשן ה"שפיגל" בארה"ב, "מה זו ההתנהגות הזו, למה האיש לא יכול פשוט להמתין ולראות מי ניצח ומי הפסיד?". ארבע שנים אחרי שנבחר, אירופה עדיין לא מבינה את טראמפ.

 8. "שקרן ורמאי עד הסוף המר"