המחוקק חייב להתערב במודל ההעסקה של וולט וחברות החלטורה

משבר הקורונה הפך עבור חברת החלטורה הגדולה בישראל להזדמנות אדירה ומסגר לסגר כוחה של חברת המשלוחים Wolt, עולה. המסעדות מחפשות פתרונות משלוחים נוחים, והלקוחות מבקשים ליהנות משפע קולינרי וכך השליח, המחבר ביניהם, הופך אט אט מתפקיד זמני או השלמת הכנסה למקור פרנסה מרכזי. חברת Wolt הוקמה ב-2014 בפינלנד, נכנסה לישראל ב-2018 ומפעילה כיום 4,000 ישראלים המשמשים כשליחיה. סליחה, לא שליחיה, אלא פשוט שליחים. Wolt היא רק פלטפורמה שמתווכחת בין השליח למסעדה, כך לדבריהם. מודל ההעסקה בחברת Wolt, כמו בחברות חלטורה אחרות, מציע גמישות, חופש והכנסה גבוהה ביחס לתנאי הקבלה הנדרשים ולכן מושך צעירים רבים וכן אחרים שנפלטו ממעגל העבודה. מוכן ללבוש חולצה כחולה ויש לך זוג אופניים? אתה מתאים לתפקיד. ברוך הבא לחלטורה.

השליחים ב-Wolt מוגדרים על-ידי החברה כעצמאים. שליח שלא מעוניין לפתוח עסק עצמאי מועסק ע"י חברת קבלן, אשר מומלצת לו ע"י Wolt, בתמורה ל-3-5% משכרו . לפי שיטת ההעסקה השליחים לא זכאים לתנאים סוציאליים בסיסיים ובחודשים האחרונים מצטברות עדויות כנגד תנאי העסקתם עד שבחודש אוגוסט שליח בחברה הגיש בקשה לתביעה ייצוגית כנגד Wolt על סך 24 מיליון שקל בבקשה להכיר בשליחים כעובדים ובזכאותם לזכויות הנובעות מכך.

הביקורת סביב מודל ההעסקה הנ"ל אינה נחלתה של ישראל בלבד. במספר מדינות, כמו שוויץ ובאנגליה, נקבע כי נהגי Uber הם עובדי החברה ולא עצמאיים. בספרד נפסק כי שליחי מזון של חברת Deliveroo הם עובדים. בקליפורניה מונהגת המדיניות המתקדמת ביותר ובתחילת 2020 נכנס לתוקף החוק AB5 הקובע מבחן אשר מטיל את הנטל על המעסיק להוכיח כי העובד הינו עצמאי. לפי החוק, העצמאי הוא מי שחופשי משליטת המעסיק, מי שמעניק שירות לחברה אשר חורג מליבת העשייה שלה וכן אם הוא עוסק במקצועו בשגרה. קליפורניה מדינה קריטית עבור החברות - 9% מהנסיעות העולמיות של Uber מתבצעות במדינה ו-21% מהנסיעות של מקבילתה Lyft. יתכן וזה מסביר מדוע חברות החלטורה פתחו במאבק חריף כנגד החוק, יזמו משאל-עם אודות מודל ההעסקה ולצורך קידומו השקיעו כ-200 מיליון דולר. החברות מבקשות להחריג את הנהגים מהחוק כך שימשיכו לפעול כעצמאיים. משאל העם, הנקרא Prop. 22, התקיים בסמוך לבחירות לנשיאות ולשמחתן של חברות החלטורה הציבור בחר לאשר אותה ברוב של 58% וקבע כי הסיווג של נהגי האפליקציות יהיה כעצמאיים ולא כעובדים. מדובר בניצחון גדול של Uber ו-Lyft .

ב-Wolt, השליחים נמצאים תחת פיקוח בעזרת האפליקציה הקובעת את המשלוחים והזמנים שיש לעמוד בהם. השליח לא יכול לתכנן מסלול נסיעה או לשלוט בכמות המשלוחים, ובמקרה של תקלות או עיכובים עליו לעדכן את החברה וזו תעדכן את הלקוח. מעבר לשליטה בסדר היום, החברה מנחה את השליח כיצד להתנהג במטרה לעצב אופי שירות אחיד בין כלל השליחים. בנוסף, על השליח לבצע את המשלוח באופן אישי ואין הוא יכול להעסיק עובד מטעמו או להעביר את זכויותיו לאחר. התשלום לשליח מתבצע לפי שעה או לפי כמות המשלוחים לצד תוספות על בסיס מרחק. התשלום השעתי אינו ברירת המחדל והוא מתבצע במקרים חריגים יחסית לפי שריון משמרות המתאפשר אחת לשבוע או בהתאם למכסות הנקבעות ע"י החברה. ההתקשרות בין Wolt לשליחיה מבוצעת בחוזה אחיד אשר עליו האחרונים לא יכולים להגיב או להציע שינויים.

מודל העסקת השליחים והשלכותיו מעלה בפנינו את השאלה הנצחית של דיני עבודה: מיהו עובד. המבחנים בפסיקה הישראלית בוחנים את השתלבות העובד בחברה כדי להכריע בסוגיה זו. במקרה זה הרי שהשליח משתלב ב-Wolt באופן ברור ושליחותו בלתי נפרדת מליבת פעילות החברה, אלמלא השליח אין לחברה קיום. כמו כן, לשליח למרבית השליחים אין מאפיינים של עסק עצמאי, כאשר רבים מהם מעידים כי הם עובדים ב-Wolt בלבד, ופתחו את העוסק העצמאי במיוחד לצורך כך. ניתן להסתייג ולומר כי אכן יש מאפיינים השונים מעובד "רגיל", כמו למשל שהשליחים בוחרים מתי לעבוד ובאיזה היקף וכן כי אין מניעה שהשליח יפעיל את עסקו מעבר לפעילותו בחברה, אבל ספק אם זה משנה את התמונה הכללית שאינה מצביעה על קיום של עסק עצמאי ממשי.

הפסיקה הישראלית מבקשת לבחון פרמטרים נוספים שיכולים לסייע לנו להבין כי בין החברה לשליח מתקיימים יחסי עובד-מעביד. מבחינת הקשר האישי הרי שהשליח חייב לבצע את העבודה בעצמו. כמו כן, השליח נמצא בכפיפות ותחת פיקוח החברה דרך האפליקציה ואף ב-Wolt יש "מנהל מערך שליחים" אשר מופקד על הקשר מול השליחים. בנוגע לאספקת כלי העבודה הרי שהשליח מקבל ציוד וטכנולוגיה שרק בעזרתם יכול לבצע את עבודתו. כלי התחבורה אשר בעזרתו מרבית השליחים מתניידים אינו מסחרי ולרוב מדובר באופניים או קורקינט, כלים יומיומיים וברי-השגה.

בחינה של מבחנים נוספים יכולה להמשיך ולחזק את הטענה אך בסופו של דבר, כיוון שמדובר במודל העסקה צומח הרי שהפתרון מצוי ביצירת מבחן חדש וברור שישלול את התמריץ של Wolt ודומותיה להתנהל ולהעסיק באופן הזה. התובענה הייצוגית עשויה להיות נקודת מפנה חשובה ולהביא לתיקון באופן שיפצה את העובדים הנוכחיים ויכריע באופן עקרוני בשאלה כיצד מיישמים את מבחני "מיהו עובד" במקרים דומים. יחד עם זאת, זמן רב יעבור עד שנגיע להכרעה הסופית, כולל הערעורים הצפויים וגם כשנגיע, הרי שחברות נוספות עשויות לעשות שינויים במודל ההעסקה שלהן באופן שיסייע לטעון כי הפסיקה לא חלה. לאור זאת, נדרשת פעולה של המחוקק שתעגן מבחנים עדכניים אשר מסוגלים להתמודד עם התפתחויות בשוק העבודה. ניתן לבחון עיגון של המבחנים אשר נקבעו בפסיקה הישראלית או לאמץ מבחנים אחרים, כמו המבחן שנקבע בקליפורניה. מודלים חדשים להעסקה ימשיכו לצוץ אבל רק מבחן רחב ומקיף, אשר יתכן וצריך לכלול סייגים לגבי מקצועות או ענפים מסויימים, יוכל להתמודד עם התופעה לאורך זמן ולספק וודאות לציבור העובדים. מודל התעסוקה הנוכחי מסכן אלפים ומבקש מהם להמיר את הביטחון הסוציאלי והגנות דיני העבודה בתמורה לרווח סביר. בימים בהם אופי העבודה משתנה והעתיד הכלכלי והתעסוקתי של צעירים רבים לוט בערפל על המדינה לפעול באופן אקטיבי בכדי להבטיח את ההגנות הסוציאליות הבסיסיות ביותר. 

הכותב הוא מזכיר סיעת "צדק חברתי" בהסתדרות, סיעת האופוזיציה