הפתרון לכאוס - בחירות אזוריות

20 שנה חלפו מאז נשא חסן נסראללה את נאום קורי העכביש. ישראל, לדבריו, נהנית מעליונות צבאית וטכנולוגית, אך היא חסרה חוסן חברתי ולפיכך קלה להכנעה כמו קורי עכביש. מדינת ישראל ניצבה מול הקורונה לראשונה כשהיא בשיא עליונותה הצבאית, הטכנולוגית והכלכלית. אולם תשעה חדשים מאוחר יותר היא גולשת במדרון חלקלק לעבר התפוררות חברתית.

אכיפת החוק היא האמצעי של המדינה לממש את ריבונותה ולכונן סדר חברתי. אבל מדינת ישראל לאורך עשרות שנים אוכפת את חוקיה לפרקים ובאופן דיפרנציאלי. בהימנעותה מאכיפת החוק וממימוש ריבונותה מערערת הממשלה במו ידיה את הסדר החברתי. זה עשרות שנים שהמדינה אינה הריבון אצל החרדים וחוקיה מוכפפים לחוקי רבניהם. זאת ועוד, הפרת חוק בחסות המדינה מעבר לקו הירוק היא מדיניות מוצהרת, ובישובים הערביים המדינה כלל אינה נכחת ואת החלל ממלאים ארגוני הפשע. למרבה האבסורד הגורם הדומיננטי שמניח את אי קיום החוק כאפשרות לגיטימית, הוא הממשלה. לא פלא, שהציבור אינו מבחין בין הוויכוח הלגיטימי על מה צריך להיות החוק - ויכוח חיוני שמתנהל בזירה הציבורית ובכנסת והוא נשמת אפה של הדמוקרטיה. לבין החובה לקיים את החוק.

התנהלות הממשלה מול החרדים במהלך הקורונה קרעה את מסך הבערות מעל עיני חלק גדול בציבור שהבין שהחוקים למעשה נועדו רק לו והאכיפה היא רק עבורו. הציבור הזה לא יישאר ה"פראייר" היחיד שמקיים את החוק במדינה. יוזמות הקוראות להפר את כללי הסגר או להפסיק לשלם מסים הולכות ומקבלות תאוצה, כאשר כל סקטור מבין באופן רציונאלי שהוא צריך לדאוג בעצמו לאינטרסים שלו.

על רקע היעדר הריבונות ושיתוק מערכות הממשל, מתפתח משבר אמון חריף בין חלקי הציבור ובין הציבור למערכות השלטון. בהיעדר שלטון בני אדם נסוגים באופן טבעי אל מלחמת הישרדות בסיסית שבה כל אחד דואג לעצמו תוך שהוא מתגונן מפני האחרים שעושים בדיוק אותו הדבר. ייעודה של המדינה הוא קודם כל ולפני הכל לערוב לביטחונם של האזרחים האחד מפני השני ואחר כך מול אוייב חיצוני. המדינה שואבת את הלגיטימציה שלה מהאזרחים שמוותרים על זכותם הטבעית להגן על עצמם ומסמיכים אותה לעשות זאת עבורם בתנאי שהיא מפעילה את סמכותה ומממשת את ריבונותה באופן שווה מול כולם. כאשר היא נוקטת איפה ואיפה היא מערערת את הברית הלא כתובה בין האזרחים ומאבדת את הלגיטימציה.

הכאוס הפוליטי והחברתי הוא בין היתר פועל יוצא של שיטת הבחירות המאפשרת לקבוצות מיעוט לצבור כוח בלתי פרופורציונאלי. הבחירות העומדות בפתח מוכיחות שהשיטה שוב מביאה אותנו אל מבוי סתום כשהרוב מוחזק כבן-ערובה בידי קבוצת מיעוט שאינה מקבלת את כללי המשחק.

זה הזמן לשנות את השיטה. שינוי השיטה ומעבר לבחירות אזוריות יעניק ייצוג פרופורציונאלי למגזרים השונים ביחס לשיעורם באוכלוסייה, יגדיל את היציבות השלטונית, יחזק את הריבונות של המדינה ויקדם את האינטרס הלאומי על פני האינטרס המגזרי.

החברה בישראל עמדה במבחנים רבים וקשים. הגם שזוהי נקודת שפל, כוחותיה יעמדו גם במבחן הזה. כדי להבטיח זאת יש לשנות את השיטה לבחירות אזוריות שתאפשר למדינה להחיל את ריבונותה באופן שווה מול כל הציבור. רק כך ניתן יהיה לכונן מחדש את הברית החברתית בין האזרחים ואת האמון בין חלקי החברה לשלטון.

קורי העכביש הינם מהחומרים החזקים ביותר בטבע והאלסטיות וחוזק המתיחה שלהם גדולים מזה של חוטי פלדה באותו עובי. אילו ידע זאת נסראללה, אולי לא היה משתמש בדימוי זה. הוא בא לקלל ויצא מברך. 

הכותבת היא חברת מועצה בתנועת "1948- מתחילים מחדש", לשעבר מנכ"לית המועצה המקומית כפר ורדים