עצותיי הכנות לנשיא הנבחר של ארצות הברית

אם יורשה לי, מיסטר פרזידנט, אני חייב לומר שהציבור הישראלי, ימין כשמאל, מאוד התאכזב מכם השבוע. צפינו בכם בימים האחרונים בסקרנות ובמתח ומה שהתגלה לעינינו היה הכישלון המפואר שלכם בניהול מערכת הבחירות. הרשה לי לתת לך שלוש עצות לייעול. כמה לקחים שאמריקה הגדולה יכולה ללמוד מישראל הקטנה.

קח אותו לאט את הזמן

בוא נדבר רגע על הזמן שלוקח לכם לספור את קולות המצביעים. זה בלתי מתקבל על הדעת. איך יתכן שמדינה כמו פנסילבניה סופרת פתקים במשך שלושה ימים לפני שהיא מפרסמת תוצאות סופיות? אז אני מבין שיש פה פרוצדורה ועניין של הליך ספירה נאות, ובסדר, הבנתי שחברי הקלפי צריכים גם ללכת לישון מתישהו. ועדיין, יש דרך לעשות את זה. לא שיש לי בעיה עם משיכת הזמן האינסופית הזו. היא כמובן לגיטימית לחלוטין. אבל תעשו כמונו, תשקיעו קצת יותר בהסברים לעניין הזה.

קבל דוגמה קטנה איך אצלנו עושים את זה. ב-9 באפריל התקיימו בחירות בישראל. לא השנה. שנה שעברה. מאז עברו יותר מ-570 ימים ושתי מערכות בחירות נוספות, ועדיין הציבור פה לא יודע מה היו התוצאות הסופיות של הבחירות ההן. האם מפלגת הליכוד זכתה ב-35 מנדטים או ב-36. וכמה מנדטים קיבלה יהדות התורה? שבעה מנדטים? אולי שמונה?

איש לא יודע לענות על השאלות הלא בלתי חשובות האלה, אבל איש גם לא מנפנף אצלנו בצורך של הצוותים המקצועיים לישון. בשביל מה לנקר עיניים עם כל השנ"צ הזה? במקום זה אומרים אצלנו "הנושא בבירור משפטי", או "יושב ראש ועדת הבחירות, השופט חנן מלצר, בודק את הסוגיה", או "בית המשפט לעניינים מנהליים (גם מקץ יותר משנה וחצי) עדיין בוחן את העתירה", או "הצדדים מתבקשים למהר ולהגיש את הסיכומים בתיק". וככה, ידידי הנשיא, אפשר להתגלגל גם שנתיים. אתה אומר שהציבור לא יקנה תירוצים כאלה? שהוא יסרב לקבל סחבת משפטית מהסוג שלא ניתן לתקן בדיעבד? אתה טועה, מיסטר פרזידנט. כל כך טועה.

לעולם אל תפסול פתקים

ואם יורשה לי, מיסטר פרזידנט, אני חייב לומר שהציבור הישראלי, ימין כשמאל, מאוד התאכזב מכם השבוע. הניסיון הזה במסגרתו ביקשו אצלכם, גורמים כאלה ואחרים, להתעלם ממיליוני פתקי הצבעה שנשלחו בדואר על ידי אזרחים אמריקאים טובים, נתפס אצלנו בצורה מאוד שלילית. הרי ידעו מראש שאזרחים רבים יצביעו ככה. איפשרו את זה. אולי אפילו עודדו את זה. אז עכשיו להיזכר? פתאום לבוא ולומר לאותם אזרחים שאולי היה משהו לא לגיטימי בהצבעה שלהם?

וזה לא שיש לי איזו בעיה עקרונית עם התעלמות ממיליוני פתקי הצבעה. לעיתים זה עניין שאין מנוס ממנו. אבל גם כאן - יש דרך לעשות את זה. לשם מה ההכרזות המוקדמות על בקשה לפסילת פתקים? הרי שלב הבקשה הגיע אצלכם עוד לפני שבדקו מה הייתה החלוקה הפנימית של הפתקים. כמה תמכו במועמד הזה וכמה במועמד השני. אז איך בדיוק ידעו אם כדאי לפסול אותם? בכל הכבוד, ההתנהלות הזו טיפה חובבנית. פתקים פוסלים רק אחרי שאתה יודע בוודאות שהם נגדך. אחרת, יש דרכי פעולה אחרות.

הנה דוגמה מישראל שתבהיר לך איך ניתן להגיע לאותה התוצאה, אבל עם הרבה פחות ביקורת ציבורית. במערכת הבחירות האחרונה עתרו מספר גורמים לבית המשפט במטרה למנוע מנתניהו להקים ממשלה, וזאת בשל העובדה שהפרקליטות הגישה נגדו כתב אישום. שאלת כשירותו של נתניהו לכהן כראש ממשלה עלתה אצלנו עוד לפני הבחירות, אבל איש מהשופטים לא חשב להכריע בה באותה העת, והם אפשרו למצביעים להצביע לכל רשימה שיחפצו בה, לרבות הליכוד בראשות נתניהו.

אז נכון שיכול היה להיות מאוד לא נעים אם ההחלטה שהייתה מתקבלת בדיעבד הייתה שלא לאפשר לנתניהו להקים ממשלה, וזאת אחרי כל הלוגיסטיקה של קיום מערכת בחירות. מצד שני - הימין הרי תמיד יכול להפסיד בבחירות וההחלטה בנושא הייתה מתייתרת. כך או כך, רק אחרי שהשופטים ראו שהפתקים של מצביעי הליכוד ומחנה הימין הגיעו לכדי מסה קריטית הם ניגשו להכריע בשאלה מה לעשות עם כל פתקי "מחל" הרבים שהצטברו להם. אבל הם עשו את זה בחכמה, לא כמו אצלכם.

אף אחד לא הכריז אצלנו רשמית שנבחנת האפשרות לפסילת מיליון פתקים. העתירות לפסילת פתקי "מחל" ביקשו מבית המשפט לבחון את כשירותו החוקתית של המועמד נתניהו, שבמקרה הוא גם זה ששמו מופיע על מיליון הפתקים. אבל אתם האמריקאים חייבים לומר את האמת. במקום לדבר על שאלות חוקתיות מורכבות שמסוות את העניין, היו חייבים להודיע שאשכרה בוחנים אפשרות של פסילת פתקים. לפעמים אתם הורגים אותי עם החובבנות שלכם בתחום הפוליטי; זאת אומרת - המשפטי.

על המותר והאסור בסוף כהונה

ועוד עצה אחת אחרונה, מיסטר פרזידנט, הנוגעת לפוליטיזציה הנוראה של בית המשפט העליון אצלכם. אתה מבין לבד שהיא לא בדיוק תורמת למעמד הציבורי שלו. וכאילו כדי להוסיף חטא על פשע - רגע לפני שהעליון אצלכם ניגש להכריע במחלוקות המשפטיות והפוליטיות, שהיה ברור מראש שתתגלינה ביחס לתוצאות הבחירות, ממשל טראמפ לא הצליח לרסן את עצמו והיה חייב לדחוף אצבע בעין, רק כדי למנות שופטת חדשה. ממש בימים האחרונים. כאילו היו מוכרחים לסחוט את הלימון השלטוני עד תום.

אצלנו כל ההתנהלות הזו אסורה באיסור חמור, ולא היה מזיק לכם ללמוד מאתנו משהו על המותר והאסור בשלהי כהונה. למנות שופט בזמן ממשלת מעבר? איש אפילו לא חולם על זה אצלנו. זה מדיף ריח עז של פוליטיזציה ובתקופה הכי בעייתית בחייה של ממשלה.

אז נכון שהחוק לא אוסר רשמית בשום צורה את כינוס הוועדה לבחירת שופטים בזמן ממשלת מעבר, אבל בדיוק בשביל זה יש לנו, ברוך ה', פסקי דין היוצאים תחת ידי העליונים המבהירים לנו את הבעייתיות שיש במהלך הזה. יותר מכך, השיטה אצלנו בנושא זה, שאינה מבוססת על חקיקה כלשהי, כל כך מתוחכמת עד שהיא מאפשרת לנו ליצור את ההסדרים המתקדמים ביותר. כולל אלה העשויים לעתים להותיר בקרב מתבונן חיצוני וחסר השכלה משפטית תחושה מעט פחות נוחה. אלא שזו נובעת, בדרך כלל, מהעובדה המצערת שלא כל אחד זוכה לתפוס את ההסדרים המשפטיים שלנו בכל מורכבותם.

כך למשל הייתה זו השופטת דורית בייניש שהבהירה לפרופסור דניאל פרידמן, בשבתו כשר משפטים ויושב ראש הוועדה לבחירת שופטים, כי לא יוכל לכנס את הוועדה לבחירת שופטים בשלהי כהונתה של הממשלה, וזאת בשל העובדה שמדובר בממשלת מעבר. אלא שהייתה זו גם אותה השופטת דורית בייניש שמונתה בעצמה, מספר שנים לפני כן, במסגרת אותה ועדה לבחירת שופטים, שהתכנסה אף היא, איך לא, בזמן ממשלת מעבר. זה עלול להיראות כסתירה מוחלטת, אבל רק בגלל התחכום הרב שיש בהסדר הזה הדורש התבוננות חוזרת ונשנית עד שניתן לפענחו על מלוא עומקו. לא יזיק לכם, אדוני הנשיא, לאמץ הסדר מתוחכם שכזה. גם אם לא תבינו אותו ברגע ראשון. גם אצלנו לא כל אחד זוכה להבנה הזו באופן מיידי.

בהצלחה אדוני הנשיא! 

הכותב לומד לתואר שלישי במשפטים באוניברסיטה העברית, מעניק ייעוץ לגופים שונים, לרבות בתחום הבנקאות, ושימש בעברו כיועץ לענייני חקיקה של שרת המשפטים לשעבר איילת שקד