במקום להפוך אותה לגדולה שוב, טראמפ עשה את אמריקה קטנה

דמוקרטיה משמעותה "שלטון העם", וכידוע אחד מעקרונות הבסיס שלה הוא עקרון הכרעת הרוב שבא לביטוי בבחירות של השלטון. ואולם, השיטה בארצות הברית מאפשרת למועמד שקיבל פחות קולות מהמתחרה שלו, שהפסיד לו, לנצח ולהפוך לנשיא.

בבחירות הקודמות הצביעו להילרי קלינטון כמעט שישה מיליון אמריקאים יותר משהצביעו לטראמפ, ובכל זאת טראמפ מונה לנשיא. בבחירות 2000 אל גור קיבל כחצי מיליון קולות יותר מיריבו ג'ורג' בוש הבן, אבל בוש נבחר לנשיא.

בזמן כתיבת שורות אלה נראה שהפעם זה לא יקרה. שמערכת הבחירות לנשיאות ארצות הברית תסתיים בכך שהנשיא שכנראה ייבחר, ג'ו ביידן, יקבל גם יותר קולות מהנשיא ה(כנראה) יוצא, דונלד טראמפ. אבל זה לא אומר שאפשר לשבוע נחת מהדמוקרטיה האמריקאית שכבר מזמן נחלשת.

במחקר האקדמי נהוג להבחין בין דמוקרטיה פורמלית (כלומר, כללי המשחק הדמוקרטיים), שהיא צורת משטר ולא בהכרח ערך, לבין דמוקרטיה מהותית, שהיא צירוף של דמוקרטיה פורמלית עם עקרונות אחרים - תוכניים או אידיאולוגיים יותר.

במאמר שפרסמו בשנת 2002 פרופ' רות גביזון ז"ל ופרופ' פניה עוז-זלצברגר (כתב העת "משפט ועסקים" של המרכז הבינתחומי בהרצליה) הן ציינו כי גרסה אחת של הדמוקרטיה המהותית משלבת את תפיסת כללי המשחק עם מחויבות להגנה על זכויות אדם. "גרסה זו מתייחדת בכך שכל יסודותיה אינם תלויים בגישה פוליטית או אידיאולוגית מסוימת, שכן כיום מקובל כי זכויות האדם מוקנות לכל אדם באשר הוא אדם, וכי הן בעלות תחולה אוניברסלית על כל המדינות והחברות".

תקופתו של טראמפ כנשיא לא הצטיינה, בלשון המעטה, בהגנה על זכויות אדם. ההפך הוא הנכון. הדוגמה הבולטת ביותר כנראה לפגיעה של טראמפ בזכויות אדם, הייתה החלטתו של הנשיא יוצא להפריד ילדים מהוריהם בגבול מקסיקו. בין ה-19 באפריל ל-31 במאי 2018 הופרדו כ-2000 ילדים, חלקם קטנים מאוד, מהמשפחות שלהם כחלק ממדיניות תקיפה שהנהיג טראמפ נגד ההגירה הבלתי חוקית ממקסיקו.

דוגמה נוספת להשפעה הרעה של טראמפ על זכויות הפרט, היא החלטת ממשלו מחודש יוני האחרון לבטל חוק שנחקק תחת הנשיא ברק אובמה ב-2016, שהרחיב את משמעותם של החוקים לזכויות האזרח במערכת הבריאות. גם להחלטה של טראמפ לפרוש מהסכם האקלים הבינלאומי וההתכחשות שלו לתהליכים אקלימיים הרי אסון, אפשר להתייחס באופן עקיף כאל כאלה שפוגעות בזכויות אדם.

דונלד טראמפ ריחף אל ההנהגה של ארצות הברית על משק כנפי הדמוקרטיה, והוא טען שביכולתו לעשות ש"אמריקה תהיה שוב גדולה", אבל בכהונתו כנשיא הוא פגע בדמוקרטיה המהותית האמריקאית. הוא עשה אותה יותר קטנה. לג'ו ביידן, אם אכן ייבחר, צפויה עבודת תיקון רבה.