טראמפ הפסיד למדע: כך המציאות החזירה לטראמפ על התעקשותו להתעלם ממנה

אחת מאבני היסוד של התרבות האמריקאית, היא שאם תרצו משהו מספיק חזק, אם תאמינו שהוא יכול לקרות, תוכלו להשיג את חלומכם, בלתי סביר ככל שיהיה.

דונלד ג'יי טראמפ הוא התגלמות החלום האמריקאי. הוא ירש כסף אבל בנה בעשר אצבעות את השואו סביב ההון הזה. הוא התנהל תמיד כמיליארדר, גם כשהיה עשיר וגם כשהיה מרושש. ואז הוא החליט שהוא יהיה נשיא ארה"ב, וזה קרה.

אחרי שמונה לנשיא, נראה שטראמפ האמין כי הוא יכול להכפיף למרותו גם את חוקי הטבע, אם רק יאמין שזה אפשרי וירצה בכך מאוד. תחילה הכחיש את משבר האקלים, עד שהבעיה הפכה ללא בעיה במשמרת שלו. הוא החליט שהבורסה לא תרד בקדנציה שלו, ואכן הצליח לנקוט צעדים שהובילו לכך. ואז הגיעה הקורונה.

באופן אישי, טראמפ ניצח אפילו את הקורונה. זה קרה בוודאי בזכות עצם היותו טראמפ, הכוכב הראשי בסרט האמריקאי על חייו (הוא התכוונן להשתחרר מבית החולים בחולצת סופרמן), ואולי עם קצת עזרה מתרופות ניסיוניות שלא היו זמינות לציבור הרחב. כך או כך, הקורונה חלפה ובקושי השאירה עליו סימן נראה לעין.

אבל עבור יתר אזרחי ארה"ב, דברים התפתחו באופן קצת שונה. כל פעם שטראמפ אמר שהווירוס נחלש, הוא התחזק. הוא הבטיח בציוצים שלו ש"כמו קסם" זה "פשוט ייעלם". הוא הבטיח חיסון עד הבחירות, וחיסון לא הגיע. הוא ממש רצה, הוא ממש האמין, הוא שפך המון כסף על העניין, והמגפה לא נכנעה. הוא עמד על הפודיום שוב ושוב והבטיח שהפעם יש לו את התרופה, כאשר היועץ הבכיר שלו לענייני קורונה, פרופ' אנתוני פאוצ'י, מניד בראשו לשלילה בעצב מאחוריו.

נראה כי בכל זאת יש משהו שקדוש לאנשים שבחרו בקריירה מחקרית, והוא המדע

על פי ההערכות שפורסמו בכתב העת Administrative Theory & Praxis, רפובליקנים מתו יותר מווירוס הקורונה בכמה מדינות משמעותיות לבחירות, וייתכן שאפילו לנתון הזה הייתה השפעה לטובת ניצחונו של ביידן. זו דרך מעניינת של המציאות להחזיר לטראמפ על התעקשותו להתעלם ממנה לטובת האופטימיות והאמונה בעצמו.

והנה, למרות שבמירוץ לפיתוח חיסון נגד הקורונה ולכיבוש מחדש של הבית הלבן, טראמפ הציע סביבה רגולטורית מאוד ידידותית לחברות התרופות והחיסונים, באופן מפתיע, רוב התרומות האישיות הרשומות של בכירי חברות התרופות הופנו דווקא למפלגה הדמוקרטית. זאת, בשיעורים גבוהים מאשר בבחירות קודמות. איך זה יכול להיות?

אפשר למצוא רמז לכך במכתב עליו חתמו תשע חברות חיסונים לפני כמה חודשים, לפיו גם אם ה-FDA, רשות המזון והתרופות האמריקאית, תציע להם הקלות במסלול פיתוח החיסונים, הן מבטיחות לא להשתמש בהקלות הללו אם בכך סכנה לפגיעה באיכות בתהליך. בכירי חברות התרופות חושבים לטווח הארוך על האמון של הציבור בחיסונים שלהם. בנוסף, הם גם בני אדם, חולים פוטנציאליים. אולי הם לא מעוניינים בעצמם לקחת תרופות שאושרו על ידי רשות תרופות פגומה או מושחתת.

נראה כי בכל זאת יש משהו שקדוש לאנשים שבחרו בקריירה מחקרית, והוא המדע. מדענים מגיעים בדרך כלל מכל הצדדים של המפה הפוליטית, אולם כחלק מן ההחלטה של טראמפ להכפיף את המציאות לאמונה שלו בעצמו, הוא תקף גם מדענים מוערכים, ובמקרים מסויימים תקף את כל מקצוע המדע.

מדענים מכל הצדדים ראו איך עמיתיהם מוזזים ממשרותיהם, לא בהכרח משום שלא עשו את עבודתם המדעית כהלכה. הם ראו כיצד משרות חשובות אחרות פשוט לא מאויישות - עדות לחשיבותן הנמוכה בעיני טראמפ. הם שפשפו את עיניהם מול אזכורים בטוויטר של טראמפ לגבי תיאוריות קונספירציה לא מבוססות - לא בעיני צד זה או אחר של המפה הפוליטית אלא פשוט לא מבוססות.

הפרישה של טראמפ מהסכם פריז ומארגון הבריאות העולמי, נחוותה על ידי חלק מן המדענים כפגיעה חמורה ביכולת שלהם להביא את עבודתם לידי ביטוי מעשי. לקראת הבחירות, טראמפ לעג לביידן באמירה "הוא יקשיב למדענים. הוא יקשיב לד"ר פאוצי'". קמפיין ביידן מיד סובב את האמירה הזו לטובתו ואמר - בוודאי, ביידן יקשיב למדענים. כמה כתבי עת מדעיים מובילים בעולם, שאינם נחשבים לבעלי הטיה פוליטית, פרסמו לקראת הבחירות טורי דיעה לפיהם טראמפ רעיל למדע.

לא נתפלא לגלות כי חלק מהרפובליקנים הוותיקים שנשארו השנה בבית ולא הצביעו לטראמפ (גם אם לא הצליחו להביא את עצמם להצביע נגדו), הם אנשים שרואים את עצמם חלק מהקהילה המדעית. לו היינו באמת חיים בסרט האמריקאי בכיכובו של טראמפ, הוא היה יוצא כעת ועוצר את משאית הדואר הנושאת את הקולות המכריעים בגופו בלבד. זה לא קרה.