ממשל ביידן יהיה פחות ידידותי לעסקים האמריקאים, אבל צפוי יותר

תוצאות הבחירות בארה"ב נראות כמו תרחיש חלומי עבור עסקים אמריקאים: נשיא דמוקרטי מתון שהתוכניות היותר אגרסיביות שלו לא יכולות לעבור את הסנאט, וללא ההפתעות הבלתי ניתנות לחיזוי שממשל דונלד טראמפ נהג להנחית עליהם.

הנשיא הנבחר ג'ו ביידן התמודד על פלטפורמה דמוקרטית שהיא אחת הפרוגרסיביות ביותר זה עשרות שנים. היא קוראת להעלאת מיסים על משקיעים ועסקים, אופציה לביטוח בריאות ציבורי, הורדת מחירי תרופות ותוכניות נועזות למאבק בשינויי האקלים ועידוד האיגודים המקצועיים.

החקיקה הנחוצה ליישום חלק גדול מאג'נדה הזו אולי לא תעבור בסנאט. בהתבסס על התוצאה הצפויה במרוצים שעדיין לא הוכרעו בכמה מדינות, כולל התוצאות הצמודות ביותר בג'ורג'יה, לרפובליקנים יש אפשרות להמשך לשלוט בסנאט. עם זאת, לממשל הבא צפויה יותר הוצאה תקציבית, אם כי לא בשיעור שהדמוקרטים בקונגרס הציעו.

ביידן יוכל עדיין להשיג השפעה ניכרת דרך פעולות נשיאותיות ורשויות רגולטוריות, אבל אלה ירוסנו אולי על די מערכת משפטית שמרנית יותר ועל ידי הסנאט, שלא יאשר מינויים שמאלניים יותר מהמרכז.

נשיאותו של ביידן גם תיפרד מכמה מרכיבים של ממשל טראמפ שהעסקים לא חיבבו: יחסי סחר מתוחים עם מדינות זרות, עם שימוש או איום בשימוש במכסים, הגבלות על עובדים זרים וביקורת על חברות בציוצי טוויטר.

"אני לא הולך לסגור את הכלכלה"

החשש העיקרי של מנהלי העסקים כעת הוא מפני ההתפרצות המחודשת של מגפת הקורונה. מאחר שחיסון המוני לא יהיה כנראה זמין לפני האביב הקרוב, הם חוששים מסגרים חדשים שיוטלו כדי לרסן את התחלואה.

ביידן אמר בסוף הקמפיין שלו: "אני לא הולך לסגור את הכלכלה, אני הולך לסגור את הווירוס". כדי לעשות את זה, הוא הבטיח שהממשל הפדרלי יהיה פעיל יותר מממשל טראמפ, שבדרך כלל הניח לכל אחת מהמדינות בארה"ב ליזום בעצמה את התגובה למגפה.

ביידן יחייב עטיית מסכות בנכסים פדרליים, ויקרא למדינות ולרשויות מקומיות לחייב זאת. הוא יפרסם הנחיות פדרליות על איך ומתי יצטרכו מדינות, בתי ספר ורשויות מקומיות להדק את דרישות הריחוק החברתי או להקל אותן, בהתאם להתפרצות המקומית של הווירוס. הוא יפנה עוד מקורות ממשלתיים לפיתוח בדיקות מהירות ונוחות יותר של קורונה, ולהקמת עוד אתרי בדיקות של מעבר בנהיגה והתחקות אחרי שרשראות הדבקה.

הצעדים האלה צפויים לרסן את המגפה מהר יותר, במחיר של שיבושים כלכליים קצרי-מועד כתוצאה מסגרים מקומיים ממוקדים. אבל ביידן, כמו טראמפ, אינו יכול לאלץ את המדינות לפעול, ומושלים רפובליקנים רבים יתנגדו כנראה להוראותיו.

העסקים בארה"ב מסתמכים גם על עוד הוצאה פדרלית לזירוז ההבראה, וזוהי ציפייה שהעלתה באחרונה את מדדי המניות. ביידן לא פירט את חבילות התמריצים שהוא יציע כנשיא, מפני שהן יהיו תלויות במה שהקונגרס הנוכחי יחוקק לפני שהוא יתפזר. הדמוקרטים דרשו תחילה עוד 2 טריליון דולר לפחות, כולל תמיכה במדינות וברשויות מקומיות כדי למנוע פיטורים, להגדיל דמי אבטלה ולמלא מחדש את קופת תוכנית ההגנה לעסקים קטנים.

אבל כשהרפובליקנים מקווים לשמור על יתרונם בסנאט, הם ימשיכו להתנגד לסיוע גדול כזה, והחבילה הסופית צפויה להיות מצומצמת בהרבה.

תוכניות המס של ביידן כוללות את העלאת מס החברות ל-28% לעומת 21% כעת (אבל מתחת ל-35% בתקופת הנשיאות של ברק אובמה) והעלאת מס המינימום על רווחים בחו"ל מ-10.5% ל-21%. הוא התחייב גם לבטל את הפחתת המס ב-20% להכנסות יחידים עשירים. אם הרפובליקנים ישלטו בסנאט, הם יחסמו כנראה את כל ההצעות האלה.

התוכניות של ביידן לאופציה של ביטוח בריאות ציבורי ב"אובאמה-קייר" והוזלת מחירי תרופות תפגע בחברות במגזר הזה, אבל הסיכויים שלהן לעבור בסנאט רפובליקני נמוכים, בצורתן הנוכחית לפחות.

המינויים יאותתו על הגישה של ביידן

מאחר שביידן יוכל ליישם הרבה מהאג'נדה שלו בתחום העבודה והסביבה באמצעות צווים נשיאותיים וגופי רגולציה, הרבה יהיה תלוי במינויים שלו, שיאותתו אם הגישה שלו תהיה פשרנית יותר או רדיקלית.

אבל טראמפ משאיר אחריו כמה מכשולים לאג'נדה הרגולטורית של ביידן. המינויים שלו ימשיכו לנהל זמן מה את סוכנויות המפתח, כולל הפדרל ריזרב ורשות ניירות ערך (SEC). הרפובליקנים אמורים גם להחזיק ברוב בלשכת יחסי העבודה הלאומית (NLRB) עד לאוגוסט 2021, ובוועדת שוויון ההזדמנויות בתעסוקה עד ליולי 2022. סוכנות הגנת הסביבה של טראמפ מנסה לצמצם את התנאים לפיקוח על פליטות גזי חממה כדי להקשות על היורשים שלו להקשיח אותם.

50% מהשופטים הפדרליים, שמכהנים לכל חייהם, הם כעת מינויים רפובליקנים, מול 42% כשטראמפ התחיל לכהן כנשיא ארה"ב, כולל שישה משופטי בית המשפט העליון.

המינויים הרפובליקנים האחרונים חוששים במיוחד, מפני מה שהם רואים כסמכות-יתר של הרשות המבצעת. הם כבר חסמו רבים מהחוקים שהציע אובמה, כולל את תוכנית האוויר הנקי להגבלת פליטות גז החממה מייצור חשמל, והרחבת היתר שעות עבודה נוספות (טראמפ יישם הרחבה מצומצמת יותר). בלי יכולת לעצור את ביידן בתהליך פוליטי, מושלים רפובליקנים ועסקים עשויים לנסות לפעול בבתי המשפט.

העסקים יקדמו בברכה כמה חלקים מהאג'נדה של ביידן - בעיקר את החייבותו לשפר את יחסי הסחר עם בעלות הברית של ארה"ב. לא ברור אם ביידן יבטל את המכסים של טראמפ על היבוא מסין, אבל הוא לא צפוי לאשר מכסים חדשים. הוא כנראה יקל את הגישה של עובדים זרים מיומנים לשוק האמריקאי, שטראמפ הגביל בהתמדה. ביידן גם פחות צפוי לתקוף חברות או להכריז על שינויי מדיניות גדולים בציוצי טוויטר.

בסך הכל, נשיאות של ביידן תהיה מעט פחות חיובית לעסקים, אבל הרבה יותר צפויה וגם משעממת, מקווים ראשי עסקים רבים.

בקמפיין שלו, ביידן הבטיח תכופות לראשי העסקים שהעולם שלהם לא ישתנה מיסודו. חברות יאמינו בכך יותר אולי אם הוא יבחר, לדוגמה, בלאל בריינרד (Lael Brainard) לתפקיד יו"ר הפדרל ריזרב. בריינרד היא כלכלנית ששירתה תחת הנשיא אובמה כשרת אוצר. בניגוד לכך, העסקים ייכנסו לחרדה אם ביידן יבחר בסנאטורית אליזבת וורן או מישהו אחר באגף השמאלי של המפלגה הדמוקרטית ליו"ר הפד. מינוי של בריינרד יתקבל גם בפחות התנגדות בסנאט.

חברות הנפט והגז וחברות חשמל שתלויות בפחם או נפט, מצויות בסכנה מפני אג'נדת האקלים של ביידן, ואילו חברות אנרגיה ירוקה או מתחדשת ייהנו ממנה. ההצעה שלו לאפס פליטות גזי חממה נטו מהפקת חשמל ב-2035, ובכל הכלכלה עד ל-2050, מבוססת יותר על גזרים מאשר על מקלות: יותר תקציבים פדרליים למחקר ופיתוח והשקעה בתשתיות, כמו רשתות חשמל. ואולם, היא טעונה את אישור הקונגרס, ויהיה צורך לגייס תמיכה של כמה סנאטורים רפובליקנים.

המפקחים שימנה ביידן, יעלו כנראה את דרישות יעילות השימוש בדלק ויקשיחו את ההגבלות על דליפות מתאן ממתקני נפט וגז - חקיקה מימי אובמה שטראמפ ביטל בחלקה. באופן דומה, עסקים בכל גודל יתמודדו עם מפקחים ידידותיים יותר לעובדים בתחומי שכר על שעות נוספות, זכויות משא ומתן לעובדי זכיינים וזכויות עובדי חלטורה עצמאים.