עוד מיזם אגטק בדרך לבורסה: פלנטארק השואפת לשפר תכונות של צמחים באמצעות מחקר גנטי

שטף חברות הטכנולוגיה העושות את דרכן לבורסה בת"א - באמצעות הנפקה ראשונית או ו מיזוג לשלד בורסאי - ממשיך להתגבר. חברת פלנטארק ביו (PlantArcBio) פרסמה טיוטת תשקיף ומצגת לקראת הנפקת מניות ראשונה (IPO). החברה לא מסרה מהו היקף הגיוס הצפוי או שווי החברה. מינימום החזקות ציבור בהנפקה של חברת מו"פ ללא הכנסות עומד היום על 16 מיליון שקל.

פלנטארק, שהוקמה בשנת 2014, על-ידי ד"ר דרור שליטין, עוסקת במחקר ופיתוח "בתחום איתור גנים ורכיבים ביולוגיים לשיפור תכונות בצמחים מגוונים, המיועדים בעיקר לשימוש בתעשיית החקלאות". שליטין הוא בכיר לשעבר בחברת אבוג'ן הנסחרת בבורסה בתל אביב ובנאסד"ק בשווי שוק נוכחי של כ-300 מיליון שקל (אחרי זינוק של קרוב ל-80% במנייתה מתחילת השנה).

פלנטארק חותרת לאותה המטרה כמו אבוג'ן: שיפור תכונות של צמחים באמצעות מחקר גנטי. ואולם, שיטת העבודה של פלנטארק היא אחרת. בעוד אבוג'ן מגלה גנים במחשב ומיישמת אותם בטבע, פלנטארק עושה גם את הגילוי בטבע.

בשנים האחרונות התפתחה משמעותית פעילות החדשנות הטכנולוגית בישראל בתחומי המזון והחקלאות (פודטק ואגטק) וחברות מהענף החלו גם להגיע לבורסה. פלנטארק, המשתייכת לסקטור האגטק, לא מציגה בינתיים הכנסות, ורואי החשבון שלה מפנים את תשומת לב המשקיעים לכך שהחברה תלויה "בגיוס מימון חיצוני להמשך פעילותה".

הטכנולוגיה הייחודית של החברה מאפשרת לה לאתר בסביבות כמו המדבר הצחיח, "מרק" של גנים שעוזרים לאורגניזמים שונים (צמחים, בעלי חיים, פטריות, וירוסים), לשרוד באותו אזור. אחרי שמזהים את הגנים הללו, מחדירים את הגנים לצמחי מטרה. השיטה הטכנולוגית שפיתחה החברה מאפשרת לה להחדיר רק גן אחד מתוך ה"מרק" לכל צמח.

פלנטארק כבר נמצאת בתהליכי פיתוח משותפים עם החברות גדות, כימיקלים לישראל וחברה נוספת ששמה לא פורסם, וכן בהסכמי בדיקה ראשוניים עם חברת הזרעים האירופית KWS ועם חברת זרעים הודית ששמה לא פורסם, סביב מוצרים בתחומים אחרים. בנוסף היא הקימה מיזם משותף בשם טרג'ין להשבחה של צמחי קנאביס, יחד עם חברת הקנאביס שיח.

על פי הערכת החברה, המוצרים שהיא מפתחת אשר אינם דורשים עריכה גנטית, כולל מוצרי הקנאביס, עשויים להגיע לשוק ולהניב תמלוגים החל מ-2023-2024, ואילו המוצרים שדורשים עריכה גנטית, כשנה עד שנתיים מאוחר יותר.

עד היום גייסה פלנטארק 15 מיליון דולר, ממשקיעים שביניהם אנשי הנדל"ן עמיר בירם ודב שיף וכן שמוליק בראשי מראשי קרן פורטיסימו. היא מנוהלת על-ידי שליטין. יו"ר החברה הוא פרופ' עודד שוסייב, חוקר באוניברסיטה העברית ויזם סדרתי בתחום האגטק והביוטק, אשר מוכר בין היתר כממציא הטכנולוגיה של חברת קולפלנט.

מיזוג לתוך השלד מובייל מקס

חברות טכנולוגיה נוספות הפועלות להגיע לבורסה, הפעם באמצעות מיזוג לשלד בורסאי (מגמה הצוברת תאוצה בחודשים האחרונים) הן הצמד ATS ו-TOB, המבקשות להתמזג לשלד הבורסאי מובייל מקס. לפי מובייל מקס, חברת ATS "הינה כיום ה-TEST-HOUSE היחיד בישראל העוסק בבחינת רכיבים לקראת ייצור המוני, פיתוח תוכניות בדיקה ומתאמים לבדיקת רכיבים לתעשיית המוליכים למחצה בארץ ובחו"ל"; בעוד שחברת TOB עוסקת "בפיתוח, תכנון וייצור מערכות ייחודיות, המשמשות לבדיקת רכיבים המשמשים לתעשיית הרכב האוטונומי ולדור התקשורת 5G.

כשלב מקדים למיזוג, מובייל מקס תיזום הסדר בינה ובין בעלי מניותיה ונושיה, כך שפעילותה תחולק כדיבידנד בעין לבעליה הנוכחיים, וכחלק מתנאי ההתקשרות בינה ובין שתי החברות שאותן היא רוצה למזג לתוכה, הן ישלימו גיוס חוב המיר להון של כ-5 מיליון דולר.

הטכנולוגיה במרכז גל ההנפקות

כאמור, מספר חברות הטכנולוגיה המצטרפות לבורסה בתל אביב הולך וגדל, ונמצא בלב גל הנפקות האקוויטי הראשוני שהתעצם בשוק ההון המקומי, ובסך הכול כלל מתחילת השנה ועד כה 14 הנפקות ראשוניות - חלק גדול מהן של חברות טכנולוגיה, לצד מספר דו-ספרתי של חברות טכנולוגיה המבקשות להצטרף לבורסה באמצעות מיזוג לשלד בורסאי.

חברות הטכנולוגיה בעולם, על שלל עיסוקיהן, נהנות משגשוג רוחבי בפעילותן, שנתמך במשבר הקורונה הגלובלי, והן נחשבות לאחד מהגורמים הבולטים הדוחפים קדימה את הבורסות בארה"ב. ביצועי חברות הסקטור בולטות לחיוב גם בבורסה בתל אביב, ומספקות רוח גבית לשלל החברות המבקשות להצטרף גם הן לזירת המסחר המקומית.