עולם הסטארט אפים הישראלי בסכנה

טיפשות מערכתית היא תופעה שיכולה גם להיוולד במקרה, לפעמים ללא ידיעת הריבון או לפחות ללא כוונתו המפורשת. עצמאות פקידותית בדרגים נמוכים, חשיבה רק על מה שכאן ועכשיו תוך התעלמות מהתמונה הגדולה, לעיתים אפילו חוסר אכפתיות, יכולה להביא לתוצאות כלכליות רעות מאוד.

אין דרך אחרת מלתאר אלא במילים אלו את היוזמות המקומיות שצצות לאחרונה, של פקידי שומה ברשות המיסים, שמקבלים החלטות שהן ניצחונות מס קטנים שיביאו בעתיד לתבוסת מס גדולה מאד של המדינה ולפגיעה אנושה באקו-סיסטם שלם וחשוב באופן בלתי רגיל בעולם ההייטק.

במה מדובר?

פקידי שומה שדורשים לאחרונה כפל מס ממשקיעי הון סיכון פרטיים. אלו הקרויים אנג'לים.

אנג'ל, אותו יזם שמשקיע בחברות סטארט אפ, שלוקח על עצמו סיכון לא מבוטל כי בסופו של יום רוב המיזמים האלו יפלו. הסטטיסטיקה מדברת על הצלחה של אחת מעשרים וגם אז כמובן שלא כל הצלחה היא ויקס או מובילאיי. לכן משקיע כזה חייב לפזר השקעותיו על פני מספר רב של חברות כדי ליצור סיכוי שאחת תצליח. פיזור במספר רב של השקעות הוא חובה - כך מתנהל עולם ההשקעות בסטארט אפים.

מדוע צריכים אותם? מכיוון שהם הלב של שלבי ההשקעה המוקדמים מאוד. הם אלו שנסחפים אחר יזמים ומשקיעים בהם לפעמים בטרם יש מוצר, הכנסות או צוות. הם העיקריים הנושאים בעול השקעות אלו, המקיימים מכספם את האקו-סיסטם הכה חשוב הזה. זהו מקום הולדתן של חברות ההייטק הישראליות הענקיות שקמו כאן בעשורים האחרונים - הרבה לפני שמשקיעים בהן קרנות ההון סיכון או חברות ההשקעה הענקיות.

בכל העולם מכירים בחשיבות האנג'לים ומשלות רבות השיקו תכניות המעניקות הטבות מס מופלגות לאלו שכה מסכנים את כספם. גם ממשלת ישראל השיקה ב-2011 את "חוק האנג׳לים" המעודד השקעות פרטיות ונותן למשקיעים את היכולת להזדכות על השקעתם כהוצאה כבר בשנת ההשקעה. ללא ספק קיים קונצנזוס כי יש לטפח השקעות אלו.

והנה בפועל, המצב שונה לחלוטין. מסתבר כי בשנים האחרונות, החליט מס הכנסה כי במקרה של ריבוי של עשרות השקעות, רווחי המשקיע הם לא רווחי הון אלא הכנסה מעסק. במקרה כזה היזם שחשב שישלם על הרווח 25% כמקובל ברווחי הון, נדרש לשלם על הרווחים מס מעסק, בשיעור דרקוני של 50%. זאת בניגוד לנוהג בכל העולם ובסתירה מוחלטת לכוונת הממשלה המקורית. זו דרישה מקוממת במיוחד לאור העובדה שאותם המשקיעים יכולים היו להשקיע במקום זאת בבורסה ולשלם מס רווחי הון של 25% בלבד.

העיתוי אף הוא גרוע במידה יוצאת דופן. זה קורה בשיאו של משבר הקורונה, כאשר ברקע מתרחשת קריסה בהשקעות בחברות סטארט אפ צעירות מאד (סיד). נתוני המכון למחקר IVC על סבבי הסיד ב-2020 מעוררים דאגה. קיימת ירידה משמעותית מאד בגיוסים אלו. עולם הסטארט אפים הישראלי בסכנה, לא פחות.

רשויות המס בראייתם הצרה וניסיונם למקסם את גביית המס גורמות נזק ארוך טווח למשק. הן גורמות לאנג'לים להסיט את השקעותיהם להשקעות בנדל"ן בחו"ל ולבורסות ופוגעים בכך בצמיחת המשק. בשנה האחרונה שמעתי מספר פעמים אנג׳לים המרגישים שהגיע הזמן להפסיק להשקיע בסטארט אפים בגלל התנהלות מס הכנסה בגלל הסיכון למס גבוה.

בפסק דין דרור וליאת נגד פקיד שומה חיפה משנת 2011, נקבע לגבי השקעות במניות בבורסה כי במקרה של 100 פעולות רכישה וכ-50 עסקאות מכירה, אלו לא יחשבו מבחינת מס הכנסה לעסק. מדוע אם כן במקרה האנג'לים זה אחרת? מדוע לא לאפשר גם להם עד 150 פעולות בשנה בדומה למשקיעי בורסה? הרי הפוטנציאל למשק הישראלי מהשקעה בסטארט אפים גבוה בהרבה מהשקעה במניות ציבוריות.

המדינה ברצונה לעזור חוקקה את "חוק האנג'לים". הכוונה הייתה טובה, אך התוצאה היא כישלון חרוץ. המנגנון המסורבל של הדיווח, הגשת בקשות למדען, האחריות שנטלו הסטארט אפים כלפי המשקיעים גרמו לכך שרוב רובם של האנג'לים לא נהנו מהטבה זו. אך ברור מחוק זה שקיים רצון מבורך של ההנהגה הכלכלית לעודד השקעה בסטארט אפים.

לא צריך חוקי עידוד לאנג'לים. תיקון חוק האנג׳לים הוא רצוי אך אינו חיוני. מה שחשוב הוא ששר האוצר ירסן את רשויות המס שיפסיקו לרדוף אותם בדרישות למיסוי כפול. לטובת המשק הישראלי רק אל תפריעו. 

הכותב הוא יו"ר חיסונים פיננסים ומחבר משותף של הספר ישראל סיפור הצלחה