המועמד המשעמם התגלה כבחירה גאונית של הדמוקרטים

לאורך הבחירות המקדימות של המפלגה הדמוקרטית ג'ו ביידן היה נראה מתמודד משעמם, רדום ולא משכנע בחלק גדול מהעימותים. הסטודנטים והסטודנטיות שלי באוניברסיטת שיקגו, תלמידי סוציולוגיה ולימודי מזרח תיכון בעלי עמדות ליברליות מובהקות, היו מעדיפים להצביע לברני סנדרס, שמבטא את רחשי הלב הסוציאל-דמוקרטיים של רבים מבני ובנות דור ה-Z האמריקאי.

השכנים בשכונה שגרנו בה בשנת השבתון בשיקגו, מעוז דמוקרטי בפני עצמו, הביעו אכזבה לנוכח בחירתו של ביידן ומשכו כתפיים באנחה כשאמרו שיצביעו לו בלית ברירה. אבל אז הגיעה הקורונה ומשהו קרה. וזה לא שטראמפ הפסיד בגלל הקורונה. המגפה והתגובה הטראמפיסטית המכחישה והבלתי יציבה אליה, חשפו את מלחמת התרבות בארה"ב ביתר שאת.

בעידן של מגפה הכל בלתי יציב, העתיד נראה לוט בערפל ועימותים חברתיים-ותרבותיים פורצים מעל לפני השטח. או אז נתגלה ג'ו ביידן כבחירה גאונית של הדמוקרטים. את הבחירות לא הכריעו השכנים שלי בלינקולן פארק, שהיו מצביעים למועמד דמוקרטי גם אם המפלגה הייתה מציבה בראשה את בוב ספוג.

את הבחירות הכריעו, בין היתר, המצביעים הצעירים, שלאור המגפה והתפוצצות המחאה נגד הגזענות הממוסדת בארה"ב הגיעו טעונים במיוחד לשלישי בנובמבר. אותם צעירים וצעירות, שמכון המחקר PEW הכתיר כדור הליברלי ביותר בארה"ב מאז ומעולם, לא היו מוכנים שייקחו מהם את העתיד ובשביל זה היו מוכנים להצביע לבומר ג'ו ביידן.

לא רק המגפה שהאירה זרקור ענק על מערכת הבריאות הרקובה של ארה"ב הובילה להצבעה זו, אלא גם עמדתו החד משמעית של ביידן על סכנות משבר האקלים והצהרותיו שיחזיר את ארה"ב למסלול המאבק במשבר, אותו מכחיש טראמפ גם כן. טראמפ, להוט להלהיב את הבייס, לא לקח בחשבון שרוב צעירי ארה"ב רואים במשבר זה סכנה מוחשית לעתידם.

גם תושבי הערים הגדולות ופרבריהן הביאו את ביידן לפתח הבית הלבן. כפי שהראו נתוני הספירה המתישים במדינות המתנדנדות מי שהכריע את הכף עבור ביידן היו תושבי הערים הגדולות כמו פילדלפיה. מעקב אחר דפוסי ההצבעה מראה כי ארה"ב בעצם נחלקה לתושבי האזורים הכפריים, ברובם רפובליקנים, אל מול האזורים העירוניים, הנשלטים על ידי הדמוקרטים.

הכפר מול העיר; המדע מול הדת

במובנים רבים בארה"ב מתרחש מאבק בין תרבות פרה-מודרנית לתרבות מודרנית מאוחרת. כפר מול עיר, דת מול מדע. בשנים האחרונות ארה"ב עוברת תהליכי עיור ומעבר אוכלוסייה מאזורי הכפר לפרברי הערים. תהליכים אלו באו לידי ביטוי גם בתוצאות הבחירות.

ואחרונות ואחרונים חביבים - המבוגרים הלבנים והנשים. מבוגרים ומבוגרות לבנים ולבנות שלא הצביעו להילארי קלינטון ב-2016 מטעמים שמרניים ומיזוגניים - הצליחו להצביע לביידן, שמבחינתם הוא זה שאמור להחזיר את ארה"ב לגדולתה כמעצמה מכובדת ומוערכת ולא מדינה מוכת קורונה וכאוס.

לאמריקאים האלו מאוד חשוב מה חושבים עליהם בעולם. הם גדלו בתקופה שבה ארה"ב הייתה נערצת והגאווה הייתה רבה. אובדן ההערצה לארה"ב בימיו של טראמפ, יחד עם תגובתו המעליבה למגפה שמסכנת את חייהם, דחפו אותם לבחור בגבר הכל אמריקאי השמרן באמת - ג'ו ביידן.

לגבי הנשים - נשות הפרברים וגם הכפר, הצביעו לביידן בשיעורים גדולים יותר ממה שהצביעו להילארי קלינטון. התנהלותו הסקסיסטית של טראמפ, שפחות הזיזה להן כשהתמודד מול הילארי השנואה, חזרה להיות התנהלות בלתי נסבלת.

ביידן הוא למעשה תמונת המראה של דונלד טראמפ. גם הוא גבר לבן וקפיטליסט אבל הוא האבא הכל-אמריקאי המכובד שלא יעשה בושות. ביידן היה בחירה גאונית של הדמוקרטים. עכשיו הם צריכים להתמודד עם פערי דורות ותרבויות עצומים בכדי להשאיר את ארה"ב אימפריה נערצת כפי שהייתה במאה ה-20. 

הכותבת היא ראשת החטיבה לתקשורת פוליטית במכללה האקדמית תל אביב-יפו