מסמך חדש של מינהל התכנון מגלה: כך תיראה הדירה הישראלית ביום שאחרי הקורונה

משבר הקורונה, ובין היתר שינוי בהרגלי הקניות והמעבר לעבודה וללימודים מהבית, הביאו גם לשינוי בשימוש בבית: פינת עבודה נדחסה לחדר השינה, עוד ועוד מטענים נדחסו לשקעים בכל מקום, חבילות אקסטרה של גלילי נייר טואלט חיפשו מקום אחסון.
בחודש שעבר פרסם מינהל התכנון מסמך המכונה "יחידת המגורים בשגרה וחירום - בעקבות משבר הקורונה". המסמך מציע תפיסה חדשנית ופחות קונבנציונלית של הבית הישראלי, החל מהאופן שבו הבניין פוגש הרחוב, דרך תמהיל הייעודים בבניין ועד ארגון חלל הפנים של הדירה.

המסמך החדש מדבר על ערב רב של סוגיות, ואולם נראה שהשינוי המשמעותי ביותר הוא נושא הגמישות. פתאום מותר לערער על הרבה מאוד קונבנציות תכנוניות ועיצוביות ישנות, שעד לא מזמן נתפסו כאמיתות שאין לחלוק עליהן. השאלה היא לאן ואיך לוקחים את זה הלאה. "גלובס" מציג את ההמלצות העיקריות.

 בנייה פוסט קורונה

הגג: שייך לכולם ומשמש לאימון, בילוי וגינון

דווקא בבניינים הישנים יחסית נמצאו שימושים רבים לגגות בתקופת הקורונה. המדריך קורא לתכנן מראש את הגג גם בבנייה חדשה, שכיום היא מלאה בעיקר במערכות טכניות, כך שניתן יהיה להשתמש בו לבילוי או לגינון.

לשם כך, מציינים מחברי המסמך, דרושה תשתית: יש לשקול איגום מים (כיום משרד הבריאות מתנגד לאגירת מים) תוך יצירת מנגנון כלכלי שיעודד את הקמת הגגות ותחזוקתם, הכנת תשתית לשילוב צמחייה באמצעות "חוזק קונסטרוקטיבי וכושר נשיאה, הכנה למערכת השקיה, איטום, מיקום האביזרים הטכניים, נגישות לגג כולל מעלית במידת האפשר, אמצעי הצללה. טכנולוגיות בנייה גגות עם רצף המשכי בבנייה רוויה יכולים לייצר מסלולי הליכה מגוננים עיליים".

 אימון על הגג, הגגן יהיה רכוש משותף ולא רק של הפנטהאוז / צילום: שלומי יוסף, גלובס

קניות: חדרי קירור בכניסה לבניין המגורים

המדריך מציע להיערך לעלייה בקניות אונליין, באמצעות העמדה של תאי איסוף בכניסה לבניין, כולל תאים עם אפשרות לקירור מזון.

באשר לאחסון בתוך הדירות, הדוח מציע "לבחון הגדרת שטחי אחסון מינימליים מומלצים פר אדם או פר יחידת דיור, דבר שקיים בכמה מדינות שנחקרו במסגרת סטודיו IPLAN, וכמו בחו"ל, ליצור חלל כניסה לפריקת חפצים (Mud room)

אפילו הבוידעם זוכה להתייחסות: מוצע לשקול לעשות אותו נוח יותר לגישה, מטויח ומרוצף, כדי להגדיל את השימוש בו בעיקר בדירות קטנות.

תכנון: פינת עבודה במטבח, מחיצות נעות

בסטנדרט הבנייה הישראלי, חלוקת חללי הפנים היא בדרך כלל סכמטית - כאן חדר השינה, כאן המטבח. רבים מרוכשי הדירות מעדיפים לבצע שינויים בעלויות גבוהות כדי להתאים את התכנון לצרכיהם, או לוותר על כך במידה והתקציב אינו מאפשר זאת.
המדריך מציע שהדירות החדשות יאפשרו מלכתחילה התאמה פשוטה: גם לגבי אופן חלוקת החללים וגם לגבי מיקום מכשירי החשמל והטכנולוגיה, מיקום הכניסה ואף ארגון החלונות והפתחים.

 פינת עבודה במטבח. החלל המרכזי בבית / צילום: עמית גושר, סטודיו XS

בין היתר, המדריך מדבר על בחינת טכנולוגיות בנייה עדכניות המאפשרות גמישות בשימוש, כדוגמת מחיצות נעות, יותר שקעים וחיבורים לתקשורת ובמקומות נוספים, וריהוט גמיש, נשלף או נייד.

הקורונה הוכיחה שוב שהמטבח הוא המקום החשוב בבית, ורצוי כך שיאפשר פעילויות נוספות זולת בישול. בנוגע לאחסון, הדוח ממליץ על המצאת פתרונות אחסון נוספים.
סוגיה נוספת רלוונטית היא שיפור האקוסטיקה בדירות. מסתבר שהשהייה הממושכת בבית תוך הגברת הפעילויות בו גרמו להפרעה בשלווה ויכולת הריכוז של הדיירים. 

ממשק עם הסביבה: גינת ירק ופינות עבודה בחצר

הסגר הדגיש את הצורך בשטח חוץ, בצמחייה ובשטחי טבע בקרבת הבית. המדריך קורא לבחון יצירת רשת של מרחבים ירוקים וטבעיים שהדירה והבניין שזורים בה כחלק בלתי נפרד. בין היתר, מדובר על שטחי גינון וחקלאות אורבנית זעירה במרפסות, בגגות, בקומות הקרקע, בגינות כיס ובגינות קהילתיות, ברחוב ובפארק. הפתרונות שהמדריך מציע הם גינות כיס בקרבת הבתים, מדרכות רחבות עם אזורי ישיבה ועצים, הקמת מרחבי עבודה בחלל הפתוח, הקמת גינות ירק ומאכל על גגות ועל חניונים שיקורו. גינות כיס הן גינות קטנות שאינן קוטעות את הרצף האורבני (בניגוד לגני הענק בשכונות חדשות).

 חצר הבניין לשימוש הדיירים. הגברת הממשק בין הבית לחוץ / צילום: אדריכלית רוני אביצור, סטודיו אקס אס

שלום לממ"ד: מרחב מוגן בקומה או בחניון

כיום הממ"ד הוא אחד הדברים המגבילים ביותר בתכנון דירה. במינהל התכנון ממליצים להכין מגוון פתרונות למרחבי מיגון חלופיים לממ"ד, כולל מרחבים מוגנים קומתיים, שאפשר להשתמש בהם לעבודה. עוד הם ממליצים לתכנן מראש שימושים למרחבים תת-קרקעיים בעתות חירום.

הגדלת מרפסות: בלי הגבלה ומסביב לבניין

המדריך מייחד פרק שלם לנושא המרפסות, הנתפסות, ובמיוחד באקלים הישראלי, כפתרון אולטימטיבי לממשק עם חוץ. המדריך מציע לאפשר הגדלה ללא מגבלה(!) של מרפסות, הקמת מרפסות הרצל (צרות וקטנות), מרפסות היקפיות שגם יצלו על הבניין.

גודל ותמהיל: לפרק דירה קיימת ל"דיורית"

נקודת המוצא של המדריך היא שיש להעשיר את תמהיל הדירות בבניינים החדשים כך שיורכב מדירות בגדלים שונים ויאפשר התאמה לאוכלוסיות שונות. על פניו, המחסור הגדול ביותר הוא של דירות קטנות לבודדים, למבוגרים שילדיהם עזבו את הבית ולסטודנטים.

אחד הפתרונות שמציעים במסמך הוא הוא ה"דיורית" - כלומר, יחידת דיור שניתן לייצר באמצעות פירוק דירה גדולה קיימת. כמובן, פירוק יחידות דיור צריך להיעשות תוך חשיבה מראש על תשתיות מתאימות ליותר דירות. 

 מחיצות נפתחות בין החדרים חללים ורהיטים נשלפים. לשהות ממושכת בבית / צילום: עמית גושר, סטודיו XS

חללים משותפים: חדר מדרגות פתוח וחצר פנימית

בבניינים חדשים יחסית, חדרי המדרגות הם לעתים קרובות סגורים, ללא אור טבעי ואוורור. המסמך מציע שינוי רדיקלי בהקשר זה: "התייחסות למבנים כאל שכונה ורטיקלית תאפשר הסתכלות חדשה על שילוב של חללי ביניים איכותיים: קומות מפולשות ומגוננות מוצמדות לפונקציות משותפות, שילוב חדרי מדרגות פתוחים שיעודדו עלייה רגלית בשגרה וימנעו הצטופפות יתר של דיירים בחירום, בניית לובאים קומתיים סביב חצר פנימית, מקומות הנהנים מאור טבעי, אוויר, צמחייה ונוף".

מנכ"לית מינהל התכנון: "עכשיו זה הקורונה, אבל יכולה להיות גם מלחמה בעורף"

מסמך ההמלצות שפרסם מינהל התכנון נכתב בעקבות מגפת הקורונה, אולם מנכ"לית מינהל התכנון, דלית זילבר, סבורה שיש עוד הרבה זרזים לשינוי: "אנחנו כל הזמן במשברים, עכשיו זה הקורונה, אבל יכולה להיות גם מלחמה בעורף. הרעיון הוא לבחון מה ההשפעות של האירועים האלה על התכנון היומיומי. ברור לנו שסביבת המגורים צריכה להגיב למציאות שמשתנה.

 מנכ"לית מינהל התכנון, דלית זילבר / צילום: איליה מלניקוב

"הקורונה נתנה לנו דחיפה, אבל עוד לפני כן התחלנו לבחון כל מיני נושאים: טיפולוגיות של בנייה, מרפסות, דירות קטנות והמשמעויות שלהן, הקשר בין תמהיל אוכלוסיות ותמהיל יחידות דיור ועוד".

את הכנת המסמך ריכז האדריכל עופר רוסמן, שותף בסטודיו XS, שפעל במסגרת סטודיו IPLAN של מינהל התכנון: "במינהל התכנון הביאו אנשים מהשטח שמתמודדים עם התקנות, האילוצים הקבלניים והכלים ברמה היומיומית, כדי שיכניסו למחקרים האלה לא רק תיאוריה, אלא גם מניסיונם. רוסמן מדגיש שהמסמך מיועד למתכננים ואדריכלים: "המסמך הזה הוא קריאת כיוון, הוא לא מסמך למגירה. אנחנו כבר עכשיו מיישמים תכנים שלו".

"בתקופת הסגר הראשון, אנשים חוו טילטול. העובדה שהיו סגורים כל היום בבית, וזה שפתאום נאלצו להתבונן על המשמעות של איכות תכנון יחידת המגורים, גרם לכך שהתחילו לדבר על בעיות שנראו בעבר מצחיקות, אבל הן המהות. כשאנשים היו תקועים ביחידת הדיור שלהם בסגר, זה שיחרר משהו. דברים שניסינו לקדם במשך שנים ונתקעו עכשיו מתקדמים. כל הסכרים נפרצו".

 האדריכל עופר רוסמן / צילום: פוטו פרג'

לחלק מהרעיונות שמועלים במסמך בוודאי יהיו התנגדויות מצד גורמים שונים בענף, אם יתקדמו לכיוון תקנות מעשיות. למשל, כיום התכנון של בניין נעשה בקנה מידה של 1:100, וההצעה היא לדרוש תכנון בקנה מידה של 1:50 ואפילו 1:20 כבר בשלב ההיתר, "כדי להתייחס להעמדת הריהוט בדירה ולחלוקת חלל מיטבית".

הצעה אחרת שעשויה לעורר מחלוקת היא ההצעה לבחון מחדש את שטח הגג כשטח משותף "ולא כשטח פרטי המשויך לדירת הפנטהאוז" - שכיום הן הדירות היקרות ביותר שהיזם מוכר. הצעה נוספת שללא ספק תעורר דיון ער היא ההצעה לבנות מרחב מוגן קומתי ולא דירתי.

בשנים האחרונות השיח הציבורי היה מכוון רק לתוספת יחידות דיור, וזילבר מדגישה שמבחינתה המטרה הייתה לתת את הדעת לנושא האיכות: "הלקח המרכזי שעולה במסמך הוא נושא הגמישות, שהיא רלוונטית לימי קורונה, אבל גם לשינויים בהרכב המשפחה - כמו למשל זוג שילדיו יוצאים מהבית ורוצה להפוך חדר אוכל לחדר לימודים".

גם ההצעה לבנות מרחב מוגן קומתי (ממ"ק) ולא דירתי מקורה באותו רעיון: "לממ"ק יש יתרון כי הוא חוסך מקום (פחות מקום לא-איכותי במגורים), פוגע בפחות שטח רצפה וכך מייצר יותר גמישות בתכנון", אומרת זילבר. "זה אקוטי למשל בתכנון החניונים וחברתית מייצר מפגש בין דיירים במקום הפרדה ונתק. נראה שגם העלות נמוכה יותר לממ"ק. גם לגבי התכנון הדירתי זה פותח אפשרויות וגמישות כמו דירות סטודיו וכדומה. ובכלל התשובה היא להתאים את הפתרון לתכנון הספציפי".

מה היכולת של מינהל התכנון לדאוג שהתובנות שעולות במסמך אכן יחלחלו לשטח?
"יש לנו שליטה ברורה על תוכניות. אנחנו מכוונים את כל הוועדות המחוזיות שלנו לעשות תוכניות שיתאימו כמה שיותר לגמישות הנדרשת. אנחנו צריכים לדאוג לכך שהתוכניות לא יחסמו את האפשרויות. אנחנו לא ניכנס לחלוקה של הדירות, אבל אנחנו כן צריכים להתייחס לפוטנציאל במסגרת הפרוגרמה שאנחנו מקבלים לאישור, גם ברמה של שכונה - כך חצרות פנימיות, גינות כיס, או מרפסות יותר גדולות".

זילבר מדגישה שהנחיות לגמישות חייבות לבוא יחד עם צעדים משלימים שיבטיחו יישום נכון: "ישר פנו אלינו וביקשו שנרחיב את כל המרפסות, אבל ברור שיהיו כאלה שתוך חמש דקות יסגרו אותן. אז מובן שזה צריך לבוא עם מרכיב נוסף, של רגולציה,.

היא מבהירה שהמסקנות נולדו אמנם בתקופת הקורונה אך שכעת לומדים במינהל התכנון כיצד ליישם אותן גם בהמשך: "יש דברים שלא יחזרו אחורה - אני מעריכה שהקניונים במתכונת הישנה שלהם לא יחזרו, שיהיו חדרי דואר לכל המסחר המקוון, שיהיו חניות לכלי התחבורה הקלים (אופניים וקורקינטים). אנחנו צריכים לראות איך אנחנו מתרגמים את התופעות האלה לתקנות ולפרוגרמות".