ביידן והאקלים: השקעות עתק של הממשל והמגזר העסקי, הסכם פריס, גרין-ניו-דיל רך

"זה הנושא מספר אחד העומד בפני האנושות, וזה הנושא הראשון עבורי. שינויי האקלים הם איום קיומי על האנושות" - כך הגדיר את משבר האקלים נשיא ארצות הברית המיועד, ג'ו ביידן, רק לפני כחודש. "ללא בקרה, שינויי האקלים 'יאפו' את כדור הארץ. זו לא הגזמה, זה אמיתי, ויש לנו חובה מוסרית לפעול".

את ארבע שנות כהונתו של טראמפ, סיימה ארצות הברית עם פרישה טכנית וסימבולית מהסכם פריס, ממש ביום הבחירות לנשיאות. כבר במהלך קמפיין הבחירות הראשון שלו לנשיאות, הבהיר טראמפ שיוציא את ארה"ב מההסכם, ובמהלך כהונתו פעל ביתר שאת כדי לבטל אקטיבית צעדים רבים שעשה ממשל קודמו, ברק אובמה, בזירה הסביבתית.
מביטול תקנות המחייבות חברות להתקין טכנולוגיות לצמצום פליטות וזיהום, לנטר ולדווח לגביהן, איפשר לחברות נפט לפעול באזורים מוגנים, ביטל דרישות לניטור פליטות פחמן של חברות מזהמות, ביטל הגנה על בעלי חיים - בין היתר כשאיפשר לירות בגורי דובים בשנת החורף שלהם. בסך הכל, טראמפ ביטל יותר מ-125 תקנות להגנה על הסביבה, כך לפי נתונים שאסף ה"וושינגטון פוסט".

לאורך הקדנציה כולה, הכחיש טראמפ את העובדות המדעיות בנושא משבר האקלים, כינה אותו "תרמית", פיטר מדענים בצמרת הממשל העוסקים בנושא, וכך גם את ראש סוכנות הסביבה (EPA). במקומו הציב עובד לשעבר של חברות הנפט. ערב הבחירות, הדיח מתפקידו את המדען הראשי של מינהל האוקיינוסים והאטמוספירה הלאומי (NOAA), כמו גם אנשי מקצוע ומדענים אחרים בסוכנויות הקשורות בסביבה ומדע בממשל.

חוזרים להסכם פריס

השנה, שינויי אקלים גרמו לאסונות, כולל שריפות שיא במערב ארה"ב ואחת מעונות ההוריקן האטלנטיות הפעילות ביותר שאי פעם פקדו את המדינה. ספטמבר 2020 היה החודש החם ביותר בעולם, והשנה מסתמנת כאחת מחמש השנים החמות ביותר בהיסטוריה המתועדת. העובדות הללו העלו את העניין במשבר האקלים בקרב הציבור, וכך, על פי סקר של מרכז המחקר של PEW שהתבצע השנה, כמעט שני שליש מהמצביעים חושבים שהממשלה הפדרלית לא עושה מספיק כדי להקל על שינויי האקלים, ו-79% מהאמריקאים אמרו כי על ארה"ב לתת עדיפות לפיתוח מקורות אנרגיה חלופיים כמו רוח ושמש.

מה הפלא, אם כן, שנושא משבר האקלים כיכב בקמפיין המפלגה הדמוקרטית, והעסיק את הנשיא וסגניתו לא רק במהלך העצרות וההצהרות, אלא גם בימים האחרונים של ספירת הקולות, בהם חזרו שוב ושוב למחויבותם לנושא. ביידן הצהיר במהלך הקמפיין שוב ושוב, שחזרה להסכם פריז תהיה הצעד הראשון שלו בתפקידו כנשיא, ושנושא המשבר הסביבתי יהפוך למרכזי בעשייתו. בחזית הקמפיין, הציג ביידן תוכנית סביבתית משלו. אמנם, לא מדובר ב'גרין ניו דיל' השאפתני אותו דחפו חבריו למפלגה, בהם ברני סנדרס, אך מדובר בתפנית של 180 מעלות ממדיניות הממשל הנוכחי.

במסגרת התוכנית, התחייב ביידן להשקיע בתשתיות למלחמה במשבר האקלים, ולהציב את ארה"ב על מסלול לאיפוס פחמני בסקטור החשמל עד שנת 2035, ולאפס פליטות עד שנת 2050. עלות התוכנית הינה 5 טריליון דולר. 2 טריליון דולר מתוכם במימון ממשלתי, ושלושה נוספים בהשקעה של המגזר הפרטי. בתוכנית של ביידן ישנם תמריצי מס, רגולציה חדשה ומדיניות חוץ בנושא משבר האקלים, לצד השקעה ברשת חשמל של אנרגיות מתחדשות, בתשתיות תחבורה חשמליות, מעבר לרכב חשמלי, דירות בתקן בנייה ירוקה ועוד. לפי ביידן, התוכנית עתידה ליצור מיליוני משרות חדשות במשק, גם על חשבון משרות קיימות בסקטורים של התעשיות המזהמות.

לעצור את הקטסטרופה

מדענים אומרים כי תוכנית המעבר של ביידן נדרשת כדי למנוע את ההשלכות הקטסטרופליות ביותר של שינויי האקלים, אך האם היא תואמת את האתגרים הגדולים שעל הפרק? ד"ר פיטר קלמוס, מדען אקלים וסופר המתגורר בקליפורניה, מבלה את השנים האחרונות בניסיון לשכנע את הציבור להקשיב, ולהבין את גודל האיום. "מה שאני מרגיש היום זו תחושת דחיפות, וגם תסכול מכך שמדענים משמיעים אזהרות אלה במשך עשרות שנים תוך התעלמות", הוא אומר ל"גלובס".

"אני לא רואה את ביידן מצליח להפוך את התוכנית שלו למציאות אם הסנאט יהיה בשליטה רפובליקאית. אבל גם אם הוא יצליח, אני לא חושב שהתוכנית שלו מספיק מרחיקת לכת. ארה"ב יכולה להפוך את סקטור החשמל שלה לנטול פחמן הרבה לפני 2035. מחירי האגירה והסוללות יורדים יותר מהר ממה שמישהו חשב שיקרה, ואיפוס פליטות רק ב-2050 הוא גזר דין מוות לאקלים שניתן לחיות בו, לדעתי".

לפי קלמוס, קצב התוכנית לא מדביק את התחזיות המדעיות. לדבריו, "התמוטטות אקולוגית ואקלימית מתרחשים מהר ממה שחשבנו. אנחנו לאחר עלייה של מעלה אחת, ואיפוס פליטות עד 2050 עשוי לקחת אותנו לעלייה של 2 מעלות צלזיוס, מה שעלול להוביל למאות מיליוני מהגרי אקלים, שיטפונות חופיים ברחבי העולם, גלי חום בלתי נסבלים ושריפות, משברי מזון עולמיים תקופתיים, אתגרים עצומים ליציבות הגיאופוליטית ועוד. האנושות התמהמה כל כך הרבה זמן, שלמרבה הצער לא נותר לנו זמן לשינויים מצטברים. עלינו לסיים במהירות את השימוש שלנו בדלקים מאובנים, כלומר, לסיים את תעשיית הדלקים המאובנים".

התנגדות צפויה בסנאט

כמו שאומר קלמוס, מול סנאט רפובליקאי, בידן יתקשה להעביר מהלכים גדולים או רדיקליים. מהלכים דוגמת גרין דיל ירוק או התוכנית המתונה יותר שלו עצמו - עשויים להיתקל בהתנגדות ובמהמורות, וקשה לראות כיצד יצליח לממש את המטרות השאפתניות שלו, כאשר אחת משתי המפלגות הגדולות תישאר מסורה להגנה על האינטרסים של חברות הדלקים המאובנים, ותתנגד באופן מסורתי לכל שינוי בתחום.
אך למרות זאת, ישנם צעדים לא מעטים שיוכל לבצע לטובת הסביבה גם בסיטואציה הזו.

ביידן יכול להתחיל להפוך מיד את מהלכי ההסרה המסיביים של טראמפ, ולהשיב את יותר מ-125 התקנות והצווים שטראמפ ביטל או החליש. הוא יכול להורות לסוכנות להגנת הסביבה לפתח גרסה שאפתנית יותר של תוכניות החשמל הנקי של אובמה, ולחתור בפועל למימוש מטרתו לאיפוס פליטות בסקטור החשמל.

ביידן יכול גם לסייע למדינות להעביר תקנות רכב השואפות להפסיק מכירת מכוניות עם מנוע בעירה פנימי, דוגמת הצעד אותו רוצה קליפורניה לממש, אך נחסם בידי טראמפ, להפסיק את מכרז פיתוח הנפט והגז של טראמפ על אדמות ציבוריות, להטיל מחדש את ההגנות ולעודד פיתוח בטוח של אנרגיה מתחדשת, להגן מחדש על מקורות מים מפני זיהומים. אחד הצעדים המבניים החשובים ביותר שביידן יכול לעשות הוא להשתמש בסמכויות שהוענקו לו בחקיקת הרפורמה הפיננסית בכדי להבטיח שהפדרל ריזרב והמערכת הפיננסית יקחו בחשבון את סיכוני האקלים, וינתבו השקעות מפרוייקטים עתירי פחמן.

פרופ' אלון טל, ראש החוג למדיניות ציבורית באוניברסיטת תל אביב מסתכל על בחירתו של ביידן באופטימיות. "ביידן הציג מדיניות סביבתית יותר שאפתנית מכל מועמד אחר לנשיאות שהגיע לגמר. ויש להניח שיקיים את הבטחותיו. לראשונה, המנהיג של העולם החופשי מדבר על כלכלת מאופסת פליטות תוך 30 שנה. אולי בכל זאת נוכל להשאיר פלנטה לילדים שלנו עם יציבות אקלימית סבירה. זה רגע של שמחה, או כמו שכתבה ראשת העיר פריס, אן הידלגו: 'ברוכה השבה אמריקה!'".