האם ביידן יפנה גב לעבר מפואר ואמריקה תחל את עידן האנרגיה המתחדשת?

"ממשל ביידן האריס ייתן דחיפה חסרת תקדים לאנרגיות מתחדשות בארה"ב ומחוצה לה. היעדים לייצור חשמל ירוק שיקבע הממשל החדש יעמידו במבוכה את ממשלת ישראל שמסתפקת ביעד של 30%" - כך אומר יוסף אברמוביץ', מ"האבות המייסדים" של תעשיית ייצור החשמל הסולרי בישראל.

לאברמוביץ' יש ציפיות גבוהות מהממשל החדש, ציפיות שמבוססות בחלקן על התרשמות בלתי אמצעית. לפני שלוש שנים אירחו אברמוביץ' וזוגתו, הרבה הרפורמית סוזן סילברמן, את קמלה האריס ובן-זוגה בביתם לארוחת שבת. "כשסיפרתי לקמלה שבתוך שלוש שנים 100% מהחשמל בערבה ובאילת יהיה ירוק - אורו עיניה", נזכר אברמוביץ' בשיחה עם "גלובס". "היא גם הבטיחה שתפעל להרחיב את שיתוף הפעולה בין ישראל לארה"ב בתחום האנרגיה המתחדשת", הוא מספר.

האם הנשיא ביידן יצליח לחולל את המפנה הדרמטי שלו מייחלים אברמוביץ' וחבריו לענף ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות? האם ארה"ב, שביססה בתקופת טראמפ את מעמדה כמפיקת הנפט הגדולה בעולם, תהפוך בשנים הקרובות לשחקן מוביל בקידום אנרגיות מתחדשות?

התכניות של ממשל ביידן-האריס נוסחו בהשראת ה"גרין ניו-דיל" - החזון השאפתני שהוצג בקונגרס בפברואר 2019 על-ידי חברי מפלגתו של ביידן אלכסנדריה אוקסיו-קורטז ואדוארד מרקי. עלות תוכנית הגרין-ניו-דיל, שמטרתה להעביר את ארה"ב לאפס פליטות פחמניות - מוערכת בעשרות טריליוני דולרים.

ביידן והאריס מכירים בכך שהיעדים השאפתניים של הפחתת פליטות הפחמן לאפס אינם ניתנים להשגה במהלך קדנציה אחת או אפילו שתיים, אך הם שואפים להשקיע 2 טריליון דולר בארבע השנים הקרובות, במה שהם מכנים "מהפכת אנרגיה נקייה וצדק סביבתי", או תכנית שנועדה להגביר משמעותית את השתתפותה של ארה"ב במאבק לבלימת שינויי האקלים.

ביידן והאריס מציגים יעדים ברורים: הם רוצים אפס פליטות בתהליכי ייצור החשמל בארה"ב עד 2035 ואפס פליטות בכלכלה כולה עד 2050.

היעד של העברת משק החשמל לאפס פליטות מחייב מעבר משימוש בפחם, נפט וגז טבעי לאנרגיה סולרית, רוח והידרו-אלקטרית. היעד של העברת הכלכלה לאפס פליטות יחייב גם מעבר של כל התחבורה היבשתית האווירית והימית בארה"ב להנעה חשמלית או במימן במקום בבנזין או בגז טבעי.

תהליך גלובלי

התהליך של העברת ייצור החשמל לאנרגיות מתחדשות מתרחש בכל העולם וקיבל בארה"ב תנופה בשנים האחרונות. הגאות בהשקעות במניות ירוקות בבורסות, בחסות דירוגי ESG (המודדים בין היתר את הרקורד הסביבתי של החברה) מספקת לו רוח גבית משמעותית. תהליך הגמילה של התחבורה הפרטית מבנזין וסולר נראה כאתגר הרבה יותר משמעותי, בוודאי בתקופת משבר כלכלי.

270 מיליון מכוניות פרטיות מונעות בבנזין נוסעות היום ברחבי ארה"ב ולאמריקאי הממוצע אין היום כסף פנוי להשקיע במכונית חשמלית חדשה, בוודאי כשמחיר הבנזין נמצא בשפל של דולר ומשהו לגלון (פחות משני שקלים לליטר).

ואכן היעדים שהציב לעצמו ביידן בתחום התחבורה צנועים: הקמת 500 אלף עמדות טעינה לכלי רכב חשמליים ומתן תמריצים ליצרני הרכב הגדולים לייצר כלי רכב חשמליים. מצד שני ביידן אינו מציע להעלות את רמת המיסוי על רכב מונע בנזין לרמה המקובלת נניח באירופה או בישראל.

מאות אלפי משרות בסכנה?

ביידן צפוי להחזיר את המגבלות הרגולטוריות על תעשיות מזהמות שהוטלו בתקופת ברק אובמה והוסרו על ידי דונלד טראמפ, אבל השאלה הגדולה באמת היא האם יפעל מעבר לכך, להטלת מגבלות חדשות.

ד כה נמנע ביידן מהתמודדות ישירה עם בעיית הזיהום הענקית שמייצרת תעשיית הפראקינג - ענף הפקת הנפט והגז מפצלים. התעשייה הזו שצמחה מאוד בעשור וחצי האחרונים הפכה את ארה"ב למפיקת הנפט הגדולה בעולם וליצואנית של גז טבעי. לצד תרומתה הגדולה לפליטות פחמן נקשרו לתעשיית הפראקינג בשנים האחרונות לא מעט נזקים סביבתיים שהאחרון שבהם, על-פי תחקיר ה"רולינג סטון", פיזור שאריות של חומרים רדיואקטיביים, שמוצאים מהאדמה בתהליך ההפקה.

אלא שתעשיית הפראקינג מספקת עדיין מאות אלפי משרות בארה"ב ורק בפנסילבניה היא אחראית לכ-32 אלף משרות. זאת הסיבה לכך שביידן התעלם עד כה מהקריאות של הארגונים הסביבתיים לאסור על פעילות הפראקינג או לצמצם אותה באופן משמעותי. ההבטחה היחידה של ביידן הייתה לשקול איסור קידוחי פראקינג בקרקעות פדראליות.

הגישה לפראקינג תשתנה?

האם כעת כשהוא משוחרר מהחשש לפגיעה אלקטורלית ישנה ביידן את גישתו לגבי הפראקינג? קשה להניח. המוטו שלו לאורך הקמפיין היה מדיניות אנרגיה מבוססת "משרות" כתשובה ל"מבוססת בלופים" כפי שנהג טראמפ לכנות את מדיניות המאבק בשינויי האקלים. הוא מציע למשל השקעות גדולות בתחום הבנייה הירוקה והמו"פ, אבל ספק אם ינקוט בצעדים שיסכנו משרות של עובדים.

אפשר להניח ששיקולי משרות יעמדו גם מאחורי הגישה של הממשל החדש לענקיות אנרגיה, כמו שברון, שנכנסה לאחרונה לפעילות בישראל. הממשל האמריקאי הגן על האינטרסים של חברות אמריקאיות בעולם בשם השמירה על המשרות - גישה שאפיינה ממשלים דמוקרטיים ורפובליקאיים כאחד. אפשר רק להזכיר ששמו של נשיא ארה"ב ביל קלינטון הוזכר בזמנו כמי שהתבקש לסייע לחברת נובל אנרג'י במאבק שניהלה נגד ועדת ששינסקי, שהמליצה להגדיל משמעותית את המיסוי על רווחי נפט וגז בישראל.

ואכן בנושא הזה אפילו לאברמוביץ' אין תקוות גדולות. "עדיין מוקדם לדעת אם יהיה שינוי כלשהו ביחס לשברון", אמר היום ל"גלובס". "שברון היא חברה רבת עוצמה שיודעת איך להשתמש בערוצים הפוליטיים כדי למקסם את רווחיה". ובכל מקרה, מוסיף אברמוביץ', "שברון זוכה לתמיכה נלהבת של ממשלת ישראל גם מבלי להזדקק לממשל האמריקאי".