ביידן צפוי להחיל חובת עטיית מסכות וכבר אמר שיקשיב לד"ר פאוצ'י

הנשיא הנבחר של ארה"ב ג'ו ביידן, לא מחכה לכניסה הרשמית לתפקיד כדי להתחיל לתקוף את מגפת הקורונה. ביידן צפוי להיות מושבע לתפקיד בבית הלבן ב-20 בינואר (אם מאמציו המשפטיים של הנשיא היוצא דונלד טראמפ לעצור את המינוי לא יצלחו), והוא כבר הודיע כי יכנס צוות מומחים בתחום הקורונה כבר ביום שני הקרוב, כדי להתחיל לכתוב את תוכנית הפעולה.

כמו כן, ביידן צפוי כבר החל מהשבוע לפנות לראשי מדינות וערים בארה"ב, כדי לשמוע על האתגרים הייחודיים שמציבה הקורנה בתחומי השיפוט שלהם ולקחת אותם בחשבון בתוכנית האמריקאית הכוללת.

ביידן יורש את הנשיאות באחת המדינות שבהן הקורונה היכתה באופן הקשה ביותר, ונמצאת כרגע בשיאה. כ-10 מיליון איש כבר נדבקו, ובימים האחרונים נרשם שיא של מעל 100 אלף נדבקים חדשים בכל יום.

כ-243 אלף איש כבר נרשמו רשמית כמתים מן המחלה, וכאלף מתים מצטרפים כל יום. סקר סרולוגי שנערך בעיר ניו יורק, אחת הערים שנפגעו באופן החמור ביותר מהמגפה, הראה כי רק לכ-20% מהתושבים יש נוגדנים לקורונה, כלומר למגפה יש עדיין דלק רב להמשיך להשתולל בארה"ב, אם לא ינקטו הצעדים הנכונים.

ביידן תומך בצעדים מגבילים מסוימים לשליטה במחלה. הוא התבטא בעבר בעד חובת עטיית מסיכות, וציין כחלק מהקמפיין כי יפנה לכל מושלי המדינות, ויבקש מהם לחוקק חוקים המחייבים עטיית מסיכות. אם הם יסרבו, אמר, הוא יפנה במקום זאת לרמת ראשי הערים הגדולות, ובמקביל יפעל לחוקק חוק כזה ברמה הפדרלית.

מה לגבי סגר? ביידן ציין בעבר כי סגר הוא כלי אפשרי בארסנל שלו והוא ינקוט בו אם הגורמים המקצועיים יאמרו לו כי הדבר נחוץ, אך בינתיים הוא אינו רואה סיבה להטיל סגר כולל. ייתכן והוא יפעל לשכנע מדינות ספציפיות להטיל סגרים מקומיים בהתאם לצורך.

בקמפיין שלו ציין ביידן היא הוא יפעל להרחיב את שיעור האמריקאים הזכאים לתשלום עבור ימי מחלה וימי טיפול בחולה. כרגע אין תשלום מחלה כמדיניות כוללת בארה"ב. תעריף מוגבר צפוי לעובדים במערכות הבריאות ותפקידים מסוכנים נוספים המחייבים מגע עם הציבור.

באותו הכיוון, ביידן מתכוון להגן על חוק הבריאות האמריקאי המכונה "אובמהקייר", המרחיב מאוד את הזכאות לביטוח בריאות ממשלתי ואת הנגישות של ביטוחים פרטיים לציבור שאינו מבוטח דרך מקום העבודה. בתקופה של אבטלה גואה, כמו היום, אמריקאים רבים מאבדים את ביטוח הבריאות שהיה להם דרך מקום העבודה, ועלולים להיכנס לסחרור רפואי וכלכלי אם יחלו בקורונה לפני שרכשו ביטוח פרטי או אם לא יוכלו להרשות זאת לעצמם.

להרחיב ביטוח בריאות ולדאוג לחיסונים בחינם 

כיום בדיקות הקורונה נעשות דרך ביטוחי הבריאות של האמריקאים. ביידן ציין בקמפיין כי בכוונתו להציע בדיקות חינם לכל אזרחי ארה"ב, ללא תלות בביטוח. כמו כן בכוונתו להקצות 25 מיליארד דולר לחלוקה חינם של חיסונים, אם וכאשר יהיו כאלה.

עוד דיבר ביידן בקמפיין על הצורך להגביר את השקיפות של נתוני הקורונה לציבור האמרקיאי. הוא צפוי לעבוד עם המרכזים לבקרת מחלות ומניעתן (CDC), כדי לפתח מערכות מעקב צמודות יותר אחר מספר החולים ומספר המתאשפזים בבתי החולים ברחבי המדינה.

גורמים מקורבים לביידן ציינו כי הוא מתכננן לעצור את הפרישה של ארה"ב מארגון הבריאות העולמי (WHO). הנשיא היוצא טראמפ החל התהליך פרישה מהארגון העולמי בטענה כי הארגון תמך בהתלהבות רבה מידי בגרסתה של סין לגבי התפקיד שלה במגפה.

ארה"ב מממנת מעל מחצית מפעילות ה-WHO, ולכן הפרישה עלולה הייתה להיות בעלת השלכות דרמטית לגבי היכולת של הארגון לפעול בעולם, בין היתר לשיפור השליטה במחלות זיהומיות אחרות במדינות עולם שלישי.

ארגון הבריאות העולמי בונה תוכנית להפצה משותפת של החיסון העתידי לקורונה, אם וכאשר יהיה כזה, על בסיס חלוקה בין המדינות השונות, כאשר ארה"ב עד כה לא הייתה שותפה למיזם וביקשה כי החברות האמריקאיות שמפתחות חיסונים בארה"ב או שקיבלו תמיכה כספית ממנה יתעדפו אותה בהקצאת מנות חיסון. עדיין לא ברור אם החזרה הצפויה של ארה"ב לארגון, תוביל להשתלבות של ארה"ב בתוכנית הזו.

בכל מקרה, ביידן לא יהיה בתפקידו בחג המולד, אך אם יפעל עוד לפני כניסתו הרשמית לתפקיד להשפיע על השיח הציבורי ולרתום את ראשי המדינות למהלכים שלו, ייתכן שתהיה לכך השפעה חיובית על רמות התפשטות המחלה כבר במהלך החג. השאלה תהיה, האם ביידן יהיה מוכן להתחיל לדבר מעמדת הנשיא, לפני המינוי הרשמי שלו, ולהנחות את הציבור האמריקאי כיצד לדעתו עליו להתנהל. זה לא נהוג בארה"ב, אולם ייתכן שהוא יעשה זאת אם ירגיש שטראמפ מותיר ואקום בניהול המגפה.

למנות מנהלים לארגונים ולהשיב אמון הציבור

אתגר נוסף העומד בפני הממשלה היא לשכנע את הציבור ליטול את החיסון אם וכאשר הוא יאושר. טראמפ הבטיח לציבור חיסון יעיל עוד בקדנציה שלו, אך הדבר לא קרה. בינתיים, ירד שיעור האמריקאים שאמרו כי הם יהיו מוכנים ליטול חיסון מיד כשיהיה זמין (כלומר, סומכים על מינהל המזון והתרופות (FDA) שביצע את כל הבדיקות הדרושות ולא ישחרר חיסון בעייתי), מ-69% באוגוסט ל-58% בלבד באוקטובר.

ביידן יצטרך להראות לציבור כי לא מופעל לחץ על מדעני ה-FDA להוציא לשוק חיסון לפני שנערכו כל הבדיקות הדרושות. עם זאת, הוא יצטרך להוציא חיסון מהר ככל האפשר במגבלות הללו, שכן החיסון הנכון הוא הדרך הכי יעילה לעצור את המגפה. דילמה לא פשוטה.

לאחר הכניסה שלו לתפקיד בינואר, הוא צפוי למנות במהירות מובילים ל-FDA ול-CDC. ה-CDC זכה לביקורת רבה לגבי הניהול של המגפה תחת טראמפ. ה-FDA בניהולו של ד"ר סטיבן האן, עמד בלחצים חזקים מצד ממשל טראמפ לאשר תרופות וחיסונים על בסיס מעט מאוד נתונים.

האן נחשב למינוי של טראמפ, וכרגע לא ברור אם יישאר בתפקידו. כל שינוי בהובלת ארגוני הבריאות, צפוי להתרחש במהירות אחרי כניסתו של ביידן לתפקיד, בניגוד להיסטוריה לפיה הנשיאים למדו את התפקיד לפני שהחליפו ראשי ארגוני בריאות, וזאת משום שהנושא כל כך בוער היום לארה"ב - שניים מתוך כל 10 מצביעים בסקר שנערך בסביבת הקלפיות אמרו כי הקורונה היא הנושא החשוב להם ביותר בבחירה למי להצביע השנה.

גורמים המקורבים לביידן מציינים כי הוא צפוי לפנות כבר בימים הקרובים לד"ר אנתוני פאוצ'י, ראש המכון למחלות זיהומיות ואלרגיות בארגון הבריאות העולמי, המשמש כיועץ הבכיר לנשיא טראמפ בענייני הקורונה ולעיתים קרובות נתפס כמי שהיה המדען שהעז לבקר ואף עצר כמה רעיונות יותר אזוטריים של טראמפ למלחמה במחלה. ביידן ציין בקמפיין שלו כי הוא "יקשיב לד"ר פאוצ'י".

בראש כוח המשימה שלו יעמדו ככל הנראה ויווק מורת'י, לשעבר הרופא הראשי בממשל אובמה; דיוויד קסלר, לשעבר ראש ה-FDA וד"ר מרסלה נונז סמית', פרופ' לרפואה פנימית מאוניברסיטת ייל.